מטפלים וטיפול בלתי פורמלי במחלות כרוניות/סופניות - התמודדות עם מחלה קשה, הגדרות ותפקיד המשפחה, תמיכה חברתית, סוגי הטיפול
הבלתי פורמלי, השלכות פיזיות, נפשיות, כלכליות וחברתיות על בני המשפחה
המטפלים, תקשורת בינאישית בין החולה לבני המשפחה על המחלה והמוות ומסגרות
לטיפול בסוף החיים.
הזדקנות של אוכלוסיות מודרות - אוכלוסיות שונות בזיקנה יכולות לסבול מאפלייה גוברת, בגלל היותן חשופות לאפליה עקב הזיקנה וכן עקב היותן קבוצת מיעוט שיש כלפיה סטיגמות. תחום המחקר בוחן את חווית ההזדקנות של אוכלוסיות שונות ואת הגורמים שיכולים לקדם הזדקנות מיטבית עבורה, כגון הורים של אנשים עם פיגור שכלי ואוטיזם, הורים לילדים עם אפילפסיה ותסמונת דאון, ניצולי שואה, אסירים לשעבר ולהט"בים מבוגרים.
קשרים חברתיים ובריאות בגיל הזקנה - היבטים שונים של הסביבה החברתית בגיל הזקנה,
במיוחד ביחס לבריאות פיזית ונפשית. השאיפה הינה
להבין לעומק כיצד הסביבה החברתית של מבוגרים יכולה לקדם הזדקנות מוצלחת.
המחקר עושה שימוש במסדי נתונים אורכיים מייצגים המבוססים על אלפי משיבים
ובשיטות סטטיסטיות מתקדמות. נבחנים השינויים בקשרים החברתיים של מבוגרים
והשלכותיהם על בריאותם הנפשית ועל יכולתם להגן מפני ההשפעות הבריאותיות של
אירועי חיים שליליים.
עמדות כלפי המתת חסד במצבים רפואיים שונים - הידע והטכנולוגיה של הרפואה המודרנית מאפשרים להאריך חיי חולים במחלות חשוכות מרפא, אך הארכת החיים, מלווה לרוב בייסורים פיזיים ונפשיים מתמשכים עבור החולים, ובנטל טיפולי וכלכלי משמעותי המוטל על החולה, משפחתו, שירותי הבריאות והחברה כולה. העלייה בתחלואה ובתמותה במאה ה-20 ממחלות כרוניות והדילמות הקשורות בלגליזציה של המתת חסד מחייבות הכרה של העדפות הציבור בנושאים אלה והבנתן. האוכלוסייה הפגיעה ביותר בהקשר זה היא אוכלוסיית הזקנים, והמחקר בנושא פועל כדי להבין את העדפותיהם.
תפקוד קוגניטיבי בזיקנה - מחקר השואף לבחון גורמים המסייעים לתפקוד הקוגניטיבי
בגיל מבוגר, לשרטט את התהליכים העומדים בבסיס קשרים אלו ולהבין את התנאים
בהם הם מתרחשים. עוסק באופן שבו קשרים חברתיים קשורים להזדקנות קוגניטיבית,
כמו גם גורמים סביבתיים אחרים, כגון טראומה ותנאי חיים בילדות. אפיק מחקר זה
מאפשר זיהוי אנשים בסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית ויכול לקדם התערבויות
ממוקדות שמטרתן שימור יכולות קוגניטיביות.
גילנות ותפיסות גיל - הבנה מעמיקה יותר של גילנות (אפליה על רקע גיל) והאופן שבו מבוגרים תופסים את הזיקנה שלהם. נבחנים ההקשרים
החברתיים של גילנות ותפיסות ההזדקנות של מבוגרים, אשר יכולים להשפיע על
האופן בו מבוגרים חווים את תהליך ההזדקנות, לדוגמה, ההשפעות המגנות של
הסביבה החברתית על גילנות במהלך מגיפת הקורונה.
הבדלי מגדר בזיקנה - הזיקנה של גברים ונשים נראית אחרת מבחינת היבטי חיים שונים, ותחום מחקר זה מעמיק בהבדלים אלו ובגורמים להם. במיוחד נבדקים הבדלים בין גברים ונשים בקשרים חברתיים, כאשר לנשים לרוב יהיו יותר קשרים קרובים והן יזכו ליותר תמיכה. נבדקים גורמים כגון נורמות תרבותיות והיסטוריה תעסוקתית שיכולים להשפיע על ההבדלים המגדריים בגיל המבוגר.
בריאות וחולי נפשיים - הבנה של מצבים נפשיים מורכבים בזיקנה, כמו הזדקנות עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) וטיפול בזקנים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית, השפעות בין בני זוג וגורמים הקשורים להפרעה דו-קוטבית. המחקרים עוסקים גם בדיכאון קליני ובפיתוח כלים למדידה של מצבים נפשיים שונים כגון דיכאון וחרדה.
תקשורת רפואית בין מטפלים (רופאים, אחיות) לבין חולים, חינוך רפואי.
