ב 21-22/3/2021 נערך כנס שכותרתו "אקדמיה לבנה-מנגנוני הגזעה תיוג והדרה" בהובלת פרופ' סראב אבורביעה-קוידר (המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) וגב' מיכל ברק (המרכז לחקר הרב תרבותיות, האוניברסיטה העברית) שעסק בסוגיות שונות של לובן באקדמיה הישראלית.
בעשור האחרון מובילים מוסדות השכלה גבוהה בעולם ובישראל תהליכים של גיוון והנגשה. בישראל, מדיניות של הנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית, וליוצאי אתיופיה ופתיחת האקדמיה לחברה החרדית נתמכים במשאבים רבים של הות"ת. תהליכים אלו מלווים לאחרונה גם בחשיבה על משמעותו של הקמפוס המגוון. פתיחת האקדמיה למגוון אוכלוסיות מעוררת במלוא חריפותה סוגיות מהותיות באשר למבנים ולמנגנונים של תיוג, הדרה ואפליה. הכנס יעסוק במנגנונים אלו מתוך שאיפה לעודד מחקר אמפירי ותיאורטי על אודותיהם ובמטרה להוביל שינויי מדיניות.
האקדמיה המערבית ובכלל זה האקדמיה הישראלית מאופיינת בהגמוניה לבנה. האקדמיה נתפסת כמוסד ליברלי, מריטוקרטי שבו כישורים ומיומנויות הם הבסיס לקבלה ולקידום. אלא שמחקרים מעידים על כך שהאקדמיה הישראלית לוקה באפליה, בהדרה ובתיוג של קבוצות מוחלשות אתנית, מגדרית, מעמדית, אידיאולוגית ומינית. מנגנוני ההדרה כוללים את המבחן הפסיכומטרי שמהווה את החסם הבסיסי לקבלה, תכני הלימוד, הסילבוסים, מנגנוני הקידום, והעדר ייצוג של תלמידי מחקר וחברי סגל מאוכלוסיות מוחלשות בכנסים מדעיים ובמוסדות האקדמיים.
תהליכים אלו הם חלק מאפליה שיטתית וממסדית שכתוצאה מהם מוטמעים מבני כוח מדירים עד כדי כך שאינם מובחנים. אלו תהליכים סמויים שקשה לאמוד אותם מספרית ויש צורך במחקרים שיחשפו אותם. שוליותן של קבוצות מיעוט באקדמיה הישראלית מוגדרת לרוב בשיח האקדמי במונחים של אפליה, אי שוויון, פערים והעדר ייצוג. אמנם שיח זה מצביע על הפרקטיקות הממסדיות שאחראיות על יצור אי השוויון, אך אינו מנתח פערים אלו במונחים של הגזעה - שיח שמטרתו לפרק ולאתגר קטגוריות אלו ולחשוף את מבני הכח הדומיננטיים ומשטרי ההצדקה העומדים מאחוריהם.
הכנס שאף לדבר על הלא מדובר, ולהציג מחקרים אמפיריים והצעות לשינוי מדיניות.
מושבי הכנס: אתגור מרחב השיח הציוני; מנגנוני ניבוי, קבלה והסללה בהיבט היסטורי ועכשווי; דור ראשון: הון אקדמי כמנגנון הכלה והדרה; חילוניות כקטגוריה של לובן; סגל אקדמי מגוון; ניתוח מדיניות לקידום מגוון ולהנגשת השכלה גבוהה; סיכום: לאן מכאן? דיון על הצעות פרקטיות בעקבות הכנס.
הכנס יתקיים בעברית ובערבית.
תוכנית הכנס המלאה | להרצאות הכנס »
