ביום הזה העם זוכר את האמיצים והגיבורים, שיצאו במסע אל הארץ המובטחת, אך לא זכו להגיע אליה.
למעלה משניים עשר אלף יהודים יצאו בשנות השבעים ואילך למסע מאתיופיה לישראל.
קהילה שלמה שהמשיכה לדבוק בתורת ה' במשך יותר מאלפיים שנה ומעולם לא זנחה את התקווה להגיע לירוסלם, החלה לצעוד, כאשר היא משאירה מאחוריה את כל רכושה ואת עברה.
מסע רגלי זה לעבר המדבר, היה מסע קשה ומייסר שכולו סכנות, רעב, צמא, שודדים, אנסים וחיות טרף. את הכוחות הם שאבו מתוך אמונה עמוקה ביהדות ובאהבת ירושלים, מתוך גבורה עילאית ורוח נועזת.
8,000 היהודים שהגיעו לסודן לאחר מסע רגלי ארוך ומפרך המשיכו את דרכם לארץ ישראל.
4,000 איש, אישה, זקן וטף יצאו למסע, אך לא סיימו אותו בחיים. אלה שלא זכו לנשק את אדמת הקודש, לצהול ולברך על הגעתם לארץ, אלה שלא זכו להגשים את חלומם, חלום בן אלפי שנים.
יהי זכרם ברוך.
