המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
הפקולטה למדעי הרוח והחברה



החיים שלי לפני אב"ג: 

נולדתי בצפון, בעמק יזרעאל, וגדלתי בקיבוץ מרחביה. את התיכון סיימתי במוסד "עמקים" בקיבוץ מזרע. מכיוון שמגיל 17 היה לי ברור שאני רוצה להיות אנתרופולוגית, את כל שלושת התארים שלי עשיתי במחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה - את התואר הראשון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, את התואר השני באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאורך השנים חקרתי נושאים שונים כגון רוחניות יהודית וחזרה בתשובה, מגדר, ספורט ואתנו-לאומיות, מיניות, זנות ותעשיית המין.


​​

"אני מאוד אוהבת לרוץ. ריצה היא כלי תרפויטי ובכל פעם שאני מרגישה תקועה, ריצה מתירה את הקשרים הסבוכים בראש או בנפש. לאורך השנים למדתי על עצמי שיש לי אישיות של מטפסת הרים – תשוקה תמידית להגיע לפסגה"




מה אני ​​חוקרת?

כאנתרופולוגית המתמקדת בהצטלבויות שבין פוליטיקה מגדרית ומינית, שינויים טכנולוגיים וסטייה חברתית, בעשור האחרון אני חוקרת היבטים שונים ומגוונים של תעשיית המין הישראלית, כגון זנות צעירים ובני נוער, התפתחויות טכנולוגיות והשלכותיהן על עבודת מין וצריכת זנות; רפרטוארים גבריים של צרכני זנות, ההיסטוריה של המדיניות והרגולציה כלפי זנות ועבודת מין בישראל; ההשפעה של מדיה דיגיטלית על אקטיביזם בתעשיית המין ותפיסות של עובדות מין כלפי מודלים חקיקתיים.

בשלוש השנים האחרונות, במסגרת מסלולי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת רוד איילנד (2017) וכזוכה של מלגת ה-ISF לפוסט דוקטורט באוניברסיטת לסטר (Leicester, UK, 2018-2020) עסקתי במחקר אודות תיירות מין במזרח התיכון וההשפעה של מדיניות הצפון הגלובלי בנוגע לסחר בבני אדם על פיתוח ואימוץ הרגולציה של הזנות במזרח התיכון. בנוסף, בשנה האחרונה התחלתי במחקר משותף עם קולגות מאוניברסיטת תל אביב שעוסק בהשפעה של משבר הקורונה על עבודתם של ארגוני סיוע לא.נשים בזנות.



למה דווקא אב​"ג? 


בחרתי לעשות את הדוקטורט שלי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעקבות המנחה שלי, פרופ' ניצה ינאי. חיפשתי מנחה שהיא לא רק חוקרת מעולה אלא גם אנושית, והמליצו לי עליה. גיליתי מחלקה נהדרת, מפרגנת ומקצועית, הן מבחינת חברי הסגל, הן מבחינת הצוות המנהלי והן מבחינת הסטודנטים והקולגות. תקופת הדוקטורט היתה נפלאה מבחינתי והיוותה תיקון לחוויות לא נעימות במוסדות אקדמיים אחרים. מניסיון, הן כדוקטורנטית ולאחר מכן כעמיתת הוראה במשך שלוש שנים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא ייחודית בנוף האקדמי, ולכן זה אושר וגאווה גדולה לחזור לאוניברסיטה שתמיד היוותה עבורי בית.


 

תובנה שלי מ​תחום המחקר שלי: 


כאנתרופולוגית, פמיניסטית ואקטיביסטית, אני מאמינה שחוקרת צריכה להיות בעלת ענווה מחקרית ולגשת לכל מחקר עם התובנה שהיא לא מבינה כלום. אני מאמינה שידע צריך להיות נגיש לכולן.ם ובמיוחד, שהא.נשים אותן.ם אני פוגשת במחקרים שלי, הם.ן המומחים והמומחיות האמיתיות. להן הידע והניסיון, ומחקר אתי הוא מחקר שנותן להן את הכבוד – לא רק להשמיע קול אלא מפנה להן מקום כשותפות בשלביו השונים וליהנות מתוצריו המחקריים.


משהו שלא כתוב ב-CV שלי:


אני מאוד אוהבת לרוץ. ריצה היא כלי תרפויטי ובכל פעם שאני מרגישה תקועה, ריצה מתירה את הקשרים הסבוכים בראש או בנפש. לאורך השנים למדתי על עצמי שיש לי אישיות של מטפסת הרים – תשוקה תמידית להגיע לפסגה. יש לכך יתרונות וחסרונות כי ככל מטפסת הרים, מרגע ההגעה לפסגה את כבר מייד חושבת על הפסגה הבאה ולעיתים שוכחת שהדרך היא החשובה. מצד אחד זה מרכיב אישיותי חיובי כי טמון בך מנוע חזק לצמיחה ומצד שני, הייתי רוצה ללמוד ליהנות יותר מהסיפוק שבהגעה לפסגה ובהבנת חשיבותה של הדרך​.

מקור הש​ראה: 


אין דמות אחת. יש רבות שמהוות עבורי השראה. במקום ללכת רחוק, אני רוצה לציין חלק קטן מהנשים הנפלאות שמלוות אותי כחברות וכקולגות: ד"ר תמר ערב, ד"ר תמר טאובר-פאוזנר, ד"ר ענבל וילמובסקי ו(בקרוב ד"ר) ענבל פארן-פרח. בעשייה שלהן, ביכולת שלהן לתמוך, לפרגן, לאהוב ולהתבונן על המציאות בעין ביקורתית – הן ההשראה שלי. כל אחת צריכה לייצר לה שבט של נשים חכמות וטובות סביבה. אני בת מזל שהן השבט שלי. אליהן גם מצטרפת שושלת הנשים המשפחתית שלי, לרבות שתי הבנות החכמות והאמיצות שלי שמעבירות אותי שיעורים מרתקים לחיים.

 

כשאהי​​ה גדולה: 


כשהייתי ילדה התלבטתי בין הרצון להיות ספרנית ולבלות את כל יומי בין ספרים (וגם הייתי מהופנטת מהצמה הארוכה והשחורה של רחל הספרנית) ובין להיות נזירה (הייתי מהופנטת מהתלבושת של הנזירות). מגיל 17 רציתי להיות אנתרופולוגית, היום אני אנתרופולוגית  ועדיין רוצה להיות... כשאהיה גדולה אני רוצה להרגיש שעשיתי משהו משמעותי בעולם
.


אם לא היית​י חוקרת, הייתי עוסקת ב...

הסקרנות המחקרית היא מרכיב אישיותי אז קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר. אני מניחה שאם הייתה לי את היכולת הכלכלית, הייתי מטיילת בכל העולם בניסיון ללמוד על א.נשים ותרבויות אחרות​.

 
 

בקיצור נמ​​רץ: 


»
 
פייסבוק או טוויטר? פייסבוק בשביל ההעמקה, טוויטר לחשיפה מקצועית ממוקדת. 
» פורטיס או סחרוף? רונה קינן
» ים או ברכה? ים, ים ועוד ים. אין כמו השלווה שמעניקה התבוננות בים.  
» לילה או בוקר? אני טיפוס של בוקר. אין כמו שעות הבוקר ה(ממש) מוקדמות שבהן יש תחושה שכל העולם ישן ולי יש שקט. 
» חורף או קיץ? במשך שנים אהבתי את החורף, בין היתר כי אני ילידת פברואר. מרגע שהפכתי לאימא, התרמוסטט הפנימי השתנה וכיום אני מעדיפה קיץ.
» כלב או חתול? Why not both?