החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי בגבעתיים ושם גם סיימתי תיכון. למדתי שנה אחת BA כללי וספרות באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן עשיתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, גם הוא באוניברסיטת תל אביב. לתואר השני בלימודי קולנוע וטלוויזיה תאורטיים למדתי באוניברסיטת אמסטרדם. בסוף שנות העשרים שלי, אחרי עבודה כעיתונאית, חזרתי לאוניברסיטת תל אביב לעשות השלמות ואז דוקטורט בסוציולוגיה. משם כבר התגלגלתי כסוציולוגית לאוניברסיטה העברית, לקינג'ז קולג' בלונדון ןלאוניברסיטאות קלן וגטינגן בגרמניה.
"לאורך השנים שיתפתי פעולה עם הרבה חוקרים וחוקרות מכמה מחלקות ובתי ספר באוניברסיטת בן-גוריון, כולם א.נשי מחקר מהמעלה הראשונה, וא.נשים עם מחויבות חברתית גדולה. השילוב הזה מדבר אלי ואני מקווה לגלות, כמו שהבטיחו לי, שגם לסטודנטים בדרום יש ניצוץ בעיניים, סקרנות אינטלקטואלית ומחויבות חברתית"
|
מה אני חוקרת?
התחום הרחב שלי הוא סוציולוגיה של בריאות וחולי, עם מיקוד בטכנולוגיות פריון חדישות כמו בדיקות גנטיות של עוברים, בחירת מין עובר, הולדה לאחר המוות והקפאת ביציות. הטכנולוגיות המגוונות מאפשרות לי לשאול שאלות סוציולוגיות על הקשר בין מדע וחברה, על מגדר, על משפחה ועל היחס למוגבלות וחולי. למשל, האם הקפאת ביציות היא טכנולוגיה טובה או בעייתית מפרספקטיבה פמיניסטית.
למה דווקא אב"ג?
לאורך השנים שיתפתי פעולה עם הרבה חוקרים וחוקרות מכמה מחלקות ובתי ספר באוניברסיטת בן-גוריון, כולם א.נשי מחקר מהמעלה הראשונה, וא.נשים עם מחויבות חברתית גדולה. השילוב הזה מדבר אלי ואני מקווה לגלות, כמו שהבטיחו לי, שגם לסטודנטים בדרום יש ניצוץ בעיניים, סקרנות אינטלקטואלית ומחויבות חברתית.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
הבנתי שמה שנראה כהתקדמות וכפתח לבחירה או העצמה הוא לא אחת גם אובדן של חירות, ושחשוב מאד שמדעי הרוח והחברה יתרמו להבנת העולם הטכנולוגי-מדעי, שיש בו יתרונות גדולים אבל גם סכנות לא מבוטלות.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני מכורה לחדשות, למרות שאני מבינה שהדברים החשובים באמת מתרחשים מאחורי הקלעים ולרוב לא מדווחים בחדשות, וששום טובה לא תצמח מבזבוז הזמן שלי על התעדכנות בכל סנסציה וספין פוליטי. ועדיין, זו הטלנובלה שאני מכורה לסבל שהיא גורמת לי.
מקור השראה:
לאחרונה ראיתי סרט דוקומנטרי על שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, רות ביידר גינסבורג. עמוק בלב הייתי רוצה להיות היא, אישה יהודייה, לוחמת זכויות אדם, שמאפשרת לי להרגיש גאה.
כשאהיה גדולה:
בתור ילדה קראו לי פרופסור (זו לא היתה רק מחמאה) ואמרו שאני אגדל להיות שולה אלוני או גאולה כהן. אני רציתי להיות וטרינרית, או לשיר לפני חיילי בנות הברית כמו מרלן דיטריך. בסוף אני פרופסורית...
אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
לשנות את העולם או לנסות להשלים עם המוות.
בקיצור נמרץ:
» פייסבוק או טוויטר? בפייסבוק אני לא יודעת להשתמש, אבל בטוויטר בכלל אין לי חשבון
» משחקי הכס או סימפסונים? סימפסונים
» יוגה או קרוספיט? ברור שיוגה
» הפועל או מכבי? אדום עולה
» שחמט או שש בש? שחמט
» לילה או בוקר? בוקר
» סטייק או טופו? שניהם לא טעימים לי. אבל העולם חייב לאכול הרבה פחות סטייקים
» מיטיבי לכת או ספא? ספא! אבל עם נוף מהמם בחלון
» רכב או רכבת? באר שבע לא השאירה לי ברירה, רכבת. אבל אני מאד אוהבת לנהוג
» כלב או חתול? כלב
» אקס בוקס או פלייסטיישן? הבנים שלי אומרים פלייסטיישן
» פורטיס או סחרוב? לא שאלה הוגנת. מלכה שפיגל
» אירופה הקלאסית או הודו? חייבת להגיע להודו, טרם הספיקותי
» ים או ברכה? ים, בשעות שהשמש לא אכזרית
» גלגלצ או פודקאסט? מוסיקה, אבל למה גלגלצ?
» חורף או קיץ? חורף ישראלי
» סרט או הצגה? סרט הוליוודי קלאסי
