ד"ר איריס אידלסון-שיין

החיים שלי לפני אב"ג: ​​​​

את הדוקטורט עשיתי בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, בהדרכתה של פרופ' שולמית וולקוב. הדוקטורט עסק באופן שבו מחברים יהודיים – בעיקר מחברים מחוגי ההשכלה היהודית המוקדמת – התמודדו עם השינויים שחלו במושגי הזהות והשוני לאורך המאה השמונה-עשרה. הנחת המוצא של המחקר היתה, שבזכות המיקום המיוחד שלהם בתוך מערך הזהויות האירופי, היהודים יכולים לספק לנו זווית ראייה חד-פעמית על האופן שבו נבנו זהויות דתיות, תרבותיות ו'גזעיות' חדשות בראשית העת החדשה. הדוקטורט יצא כספר בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2010, תחת הכותרת: Difference of a Different Kind: Jewish Constructions of Race During the Long Eighteenth Century. 

לאחר סיום הדוקטורט נסעתי לגרמניה, והייתי עמיתת מחקר במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן, ובקתדרה ע"ש מרטין בובר למחשבה יהודית באוניברסיטת גתה בפרנקפורט. הפוסט-דוקטורט שלי עסק בדימויים של מפלצות בתרבות היהודית, במרחב דובר הגרמנית במאות השש-עשרה עד השמונה-עשרה. בשבועות הקרובים עתידה לצאת (בהוצאת Bloomsbury) אסופת מאמרים שערכתי ביחד עם כריסטיאן וויזה תחת הכותרת: Monsters and Monstrosity in Jewish History: From the Middle Ages to Modernity. 

מה אני חוקרת: ​​

אני נמצאת בימים אלו בתחילתו של מחקר חדש ורחב-היקף, לאחר שזכיתי במענק נדיב מטעם האיחוד האירופי (ERC), שיעסוק בתרגומים של טקסטים לא-יהודיים לשפות יהודיות (יידיש, עברית, לאדינו ויהודית-איטלקית) בעת החדשה המוקדמת. במחקר ייקחו חלק כשבעה חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות, ובעלי יכולות לינגוויסטיות מגוונות. ביחד ננסה להתחקות אחר עקבותיהם הלא-נודעות של חיבורים לא-יהודיים בספרות היהודית מן המאה השש-עשרה ועד למאה השמונה-עשרה. 

מחברים באירופה בעת החדשה המוקדמת בכלל, ובמרחב התרבותי היהודי בפרט, חשבו על תרגום באופן שונה מאד מהאופן שבו אנחנו מבינים את המושג היום. לדידם, מלאכת התרגום היתה עבודה יצירתית, וחיבורי המקור היוו הזמנה לחיבורה של יצירה חדשה, יהודית במובהק. 

במסגרת המחקר, נערוך קריאות משוות של תרגומים יהודיים נבחרים מול חיבורי המקור הלא-יהודיים שלהם. באמצעות ההשוואה, ננסה לעמוד על תהליכי ההעברה התרבותית בין חברת הרוב הנוצרית לחברת המיעוט היהודית באירופה בראשית העת החדשה. הפערים האלה בין המקור הנוצרי לבין התרגום היהודי, מספקים לנו שיעור היסטורי נדיר ומאלף.

למה דווקא אב"ג? ​​

המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אחת המחלקות המובילות בתחום כיום. המחלקה מורכבת מחוקרות וחוקרים הנודעים בתעוזה האקדמית ובמחקרים פורצי הדרך שלהם, ומתאפיינת בפתיחות מחשבתית, גישה אינטרדיסציפלינרית, אווירה חמה, ונוסף על הכל – מסירות לעשייה חברתית ותרבותית. אני לא יכולה לדמיין מקום טוב יותר לעבוד בו. 

 

תובנה שלי מתחום המחקר שלי:  ​​

אחת האמיתות השגורות לגבי היסטוריונים היא שהם ניחנו בזיכרון טוב. אבל לאמיתו של דבר, המחקר ההיסטורי דורש מאיתנו קודם כל לשכוח – אם אנחנו רוצים באמת להכיר את העבר, אנחנו צריכים לשכוח את ההווה; את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על טבע האדם, על האופן שבו אנשים חושבים ופועלים. במחקר שלי, אני משתדלת להיות כמה שיותר קשובה לעבר, וכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות עד כמה, אם רק אתן לה, ההיסטוריה מסוגלת להפתיע אותי.

מקור השראה: ​​

מאד הושפעתי מההיסטוריון רוברט דרנטון (Darnton), ומהטענה שלו לפיה הגישה הטובה ביותר שלנו לעבר עוברת באותם הדברים שנראים לנו מוזרים או בלתי מובנים. 

נדמה לי שרבים ממי שעוסקים בטקסטים מהתקופה הטרום-מודרנית, מכירים את התחושה הזו: את קוראת איזו תעודה היסטורית ארוכה ונראה לך שכבר הבנת את הרעיון הכללי, ופתאום נתקלת במשהו מוזר – מפלצת, אנקדוטה מוזרה, בדיחה שאת לא יכולה להבין, משהו שלכאורה לא אמור להיות שם, ושגורם לך לחשוב שבעצם לא הבנת את הטקסט כלל. מבחינתי, עבודת ההיסטוריונית מתחילה בדיוק ברגע הזה של היקסמות ובלבול – הרגע שבו אני מבינה שוב, בפעם המי-יודע-כמה, שאני נמצאת בארץ זרה. אני חושבת שאלה בדיוק הרגעים שבהם ההיסטוריה מתמסרת לנו, וחושפת בפנינו מרחבים שלמים של רעיונות, דימויים ותפיסות שזרים לנו לחלוטין.

בשנים האחרונות אני שואבת השראה רבה מחוקרות וחוקרים, כמו ג'פרי ג'רום כהן ודיפש צ'קרברטי (Chakrabarty), שמבקשים להסב את הזרקור לתופעות ולמרחבים חדשים (למשל בעלי חיים או תופעות סביבתיות), או כמו ריטה פלסקי (Felski), שמאתגרת את מרכזיותו של מושג 'הביקורת' (critique) במדעי הרוח בעשורים האחרונים.

 כשאהיה גדולה: ​​

תמיד חלמתי להיות חוקרת. כילדה רציתי להיות פילוסופית, אבל אחרי שסיימתי תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה, לא היה לי ספק שהיסטוריה היא התחום שלי.

הכירו חוקרים נוספים שהצטרפו אלינו בשנת תשע"ט »