​מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
המסלול ללימודי מדינת ישראל 


החיים שלי לפני אב"ג:

נולדתי וגדלתי בתל-אביב. למדתי בבתי הספר היסודיים הר-נבו ואלחריזי, ובתיכון עמל ליידי דיוויס, במגמה ריאלית פיזיקאלית.

לצד לימודי התואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, בתוכנית למשפטים ולכלכלה, עבדתי במשרד ראיית חשבון ולאחר מכן במשרד עו"ד פרטי. את ההתמחות במשפטים ביצעתי במשרד המשפטים, בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי). המשכתי לעבוד במשרד המשפטים כפרקליטה במגוון נושאים אזרחיים, תוך התמחות בתחום הפיסקלי. עם מעבר המשפחה לנגב, הצטרפתי לפרקליטות מחוז הדרום, שם הקמתי וניהלתי את מחלקת המקרקעין.

בשנת 2006 נשלחתי מטעם המדינה לשנת לימודים בארצות-הברית במסגרת מלגת קרן ווקסנר לשירות הציבורי. עם שובי ארצה מוניתי כמשנה לפרקליט מחוז הדרום (אזרחי), תפקיד אותו מילאתי עד לאמצע שנת 2014. במסגרת עבודתי בפרקליטות, ייצגתי את המדינה בבית המשפט במגוון תיקים. בנוסף לכך, שימשתי חברה בוועדות מדיניות שונות ואף כיועצת של וועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

במקביל, למדתי לתואר השני באוניברסיטת הרווארד, בבית-הספר לממשל על-שם קנדי. בהרווארד נדבקתי בחיידק האקדמי, ועם שובי לארץ החלטתי להמשיך בלימודי האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, תחילה במסגרת לימודי השלמה בגיאוגרפיה, ולאחר מכן לימודי דוקטורט בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית. באפריל 2016 קיבלתי את התואר על מחקרי בנושא מדיניות מוסדית כלפי הבדואים בנגב בשנים 1989-1947.

את מחקר הפוסט דוקטורט עשיתי במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרת מלגת קרייטמן. 

מה אני חוקרת:

מחקרי עוסקים בשילוב שבין היסטוריה, גיאוגרפיה ומשפט. במרכזם עומדות שאלות רב-תחומיות הנוגעות לזכויות מיעוטים, נוודים ועמים ילידים, הנוגעות בעיקר למדיניות בתחומי קרקע והתיישבות.  

למה דווקא אב"ג?

כתושבת הנגב וכמי שקרקעות הנגב ואוכלוסייתו מצויים במרכז מחקריה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא הבחירה הראשונה והטבעית עבורי.

עם הגעתי למכון בן-גוריון בקמפוס שדה-בוקר, בתחילת הפוסט-דוקטורט, התאהבתי באווירה השוררת במקום ובאנשיו. הפעילות במכון נעשית תוך הכרה במחויבות הציבורית של האקדמיה הישראלית כלפי אזרחי המדינה, ובחשיבות הידוק הקשרים בין האקדמיה לבין הציבור הישראלי הרחב. זוהי הנאה מיוחדת לקחת חלק בעשייה האקדמית לצד חוקרי המכון, המעודדים השמעה של מגוון דעות, תוך דיון ביקורתי. מדובר בחממה מחקרית, המיישמת הלכה למעשה שיח אינטלקטואלי פתוח וקשוב. זוהי להבנתי אקדמיה במיטבה.      

תובנה שלי מתחום המחקר שלי:

מדינת ישראל טובה בגיבוש תוכניות, אבל חלשה במימושן בפועל.


משהו שלא כתוב ב-CV האקדמי שלי:

אני מייסדת וחברת עמותת "הגשמה" להעצמת הכפרים הבדואים שיבלי ואום אל גאנם בגליל. 

 
מקורות השראה:

אחותי חגית, אשר ביכולותיה יוצאות הדופן מצליחה לתעל את הגעגועים לבנה, סגן רועי פלס, לוחם עורב נח"ל שנפל במלחמת צוק איתן, למטרות חינוכיות ולתמיכה בבני נוער ובחיילים.

בתי הבכורה נעמה, אשר למרות פציעתה הקשה במסגרת אימון חייליה כמ"כית בצבא, התעקשה לחזור לשירות צבאי ביחידתה ואינה מאפשרת לאתגריה הרפואיים לעצור בעדה מלהגשים את חלומותיה. 


כשאהיה גדולה:

שנים רבות האמנתי כי עריכת דין בשירות הציבורי היא ייעודי המקצועי. בשנים האחרונות התאהבתי בעולם האקדמי והיום ברור לי כי מקומי במחקר ובהוראה.

 

אם לא הייתי חוקר, הייתי עוסק ב:

עריכת דין

 

בקיצור נמרץ:

        אייפון או אנדרואיד? אנדרואיד

        חורף או קיץ? אביב וסתיו

        ספר או סרט? ספר

       לילה או בוקר? בוקר

        פיצה או המבורגר? קפה או תה? בירה או יין? פיצה, קפה ויין

         משחקי הכס או שובר שורות? שובר שורות

         צימר מבודד בטבע או מלון מפנק בעיר? צימר בטבע

הכירו חוקרים נוספים שהצטרפו אלינו בשנת תשע"ט »​​