נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין העניק לשלושה דוקטורנטיות ודוקטורנטים מצטיינים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב את מלגות הנשיא למחקר בטקס שנערך בחודש שעבר בבית הנשיא בירושלים. המלגות ניתנו השנה לעשרה דוקטורנטים מצטיינים מתחומי מדעי החברה שעבודותיהם עוסקות ב"ריבון, ריבונות ושלום - מתחים לאומיים, דתיים וקהילתיים בישראל והדרכים ליישובם בדרכי שלום".
הזוכים הם: יעל שמריהו-ישורון (30), מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית; שי טגנר (39), ממכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ומהפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת Roma Tre ברומא ויאיר יאסן (41), מהמחלקה לפוליטיקה וממשל.
הסטודנטים לדוקטורט במעמד קבלת מלגת הנשיא | צילום: מארק ניימן, לע''מ
עבודתה של יעל שמריהו ישורון, בהנחיית פרופ' גיא בן פורת, עוסקת במדיניות ההתיישבות של גרעיני עמותות בערי הפריפריה בישראל ובבחינת היחסים בין המדינה ומוסדותיה לבין המתיישבים והתושבים הוותיקים. מחקרה מציע מניע התיישבותי חדש שטרם נחקר בתופעת הג'נטריפיקציה (עילות), והוא המניע האידאולוגי. המחקר בוחן את השלכותיה של התיישבות זו ואת מערכות היחסים הנוצרות בערים בין "מקומיים" לבין "מהגרים".
עבודתו של יאיר יאסן, בהנחיית פרופ' גיא בן פורת, מתמקדת באלימות פוליטית כלפי המדינה וסוכניה. מטרת המחקר היא להסביר מדוע אזרחים מפעילים אלימות על רקע פוליטי כלפי נציגיה הרשמיים, מוסדותיה, או סמליה של המדינה הדמוקרטית, למרות המחיר שהם עלולים לשלם ותוך כדי חריגה מכללי המשחק הדמוקרטי. המחקר בוחן שלוש קבוצות בחברה הישראלית: מתנחלי יהודה ושומרון, החברה הבדואית בנגב ויוצאי אתיופיה במחאת שנת 2015.
עבודתו של שי טגנר, בהנחיה משותפת של פרופ' אריה ספוזניק ממכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, ופרופ' גאיטנו סבנטיני מאוניברסיטת טרא רומא ברומא, בוחנת בראייה היסטורית רחבה את יסודות משטר המקלט הישראלי תוך התמקדות בממשק שבין לאומיות ומשטרי מקלט במדינות מערביות מן התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד היום. ישראל ואיטליה משמשות כמקרי בוחן עיקריים.
מלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית, ניתנות זו השנה החמישית לדוקטורנטים ישראלים מצטיינים, על מנת לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה מדעית פורצת דרך ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל. מלגות אלה בהיקף של 150 אלף ₪ כל אחת, ניתנות באמצעות הקצאה מיוחדת מכספי ועדת העיזבונות במשרד המשפטים ומחולקות לזוכים דרך מוסדות הלימוד, לאורך שלוש שנים. ועדת המלגות מורכבת מתשעה חברים, בהם: נציג ועדת העיזבונות, נציג בית הנשיא ושבעה פרופסורים מומחים בעלי-שם. לצד הצטיינות לימודית שהוגדרה כתנאי סף לקבלת המלגה, חברי הועדה המומחים דרגו את המועמדים בהתאם לאמות מידה שכללו: רמה, מצוינות והישגים אקדמיים, חדשנות ומקוריות של תכנית המחקר והמלצות של מנחים וחוקרים מובילים בתחום.
"הדוקטורנטים והדוקטורנטיות פותחים פתח למחשבות מחודשות בנושאים שנראים לנו כמעט כ'גזירת גורל'", אמר נשיא המדינה בטקס והוסיף: "אנשי המדע הצעירים מסייעים לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת הדרכים בהן אנחנו פועלים כשהעולם משתנה אל מול עינינו. הם ממשיגים לנו את התובנות התשתיתיות המנחות אותנו, לעיתים בבלי דעת. הם מסבים את תשומת לבנו לכוחות תרבותיים, חוקיים ואחרים, הפועלים עלינו לעיתים מבלי משים. המבט הרענן הזה, המבט שלכם, הוא אוצר של ממש. הוא מאפשר לנו לסלול דרכים חדשות לחיים של סולידריות, שותפות וכן, גם משילות וריבונות".
