חוקרים ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב קבעו כי מים אפורים שעברו טיפול, בטוחים להשקיה ולא מעלים את הסיכון למחלות של הקיבה והמעיים או למחלות הקשורות במים.המחקר, שפורסם בכתב העת המקוון
Science of the Total Environment , קבע שאין עלייה בשכיחות של שלשולים ומחלות אחרות הקשורות במים בעקבות שימוש חוזר במים אפורים מטופלים להשקיית גינות, אפילו בהשוואה למי ברז ולמקורות אחרים של מי השקיה.
המונח "מים אפורים" כולל שפכים שנוצרו בבתים או בבנייני משרדים, כגון מי שטיפת ידיים מקלחות, ומכונות כביסה, מלבד שפכי שירותים. לדברי החוקרים, "יש עניין הולך וגובר בשימוש במים אפורים במיוחד באזורים צחיחים. מערכות לטיפול במים אפורים חדשות, כולל מערכת שפותחה במכון צוקרברג, הופכות את השימוש החוזר לבר-ביצוע הן באיכות הטיפול המונעת סיכונים סביבתיים ובריאותיים פוטנציאליים והן מבחינה כלכלית, בקנה מידה לאומי וביתי.."
שתי קבוצות השתתפו במחקר, האחת, קבוצת אנשים הממחזרת מים אפורים להשקית גינה והשניה קבוצת ביקורת של כאלה המשקים את גינתם במי ברז. המשתתפים התבקשו למלא שאלון בריאות שבועי במשך שנה, וכן שאלון מכין על סגנון החיים, כדי להעריך את מידת חשיפתם למים אפורים או למי ברז בהשקיית הגינות.
"המחקר הראה שלא הייתה עלייה בשכיחות שלשולים ומחלות הקשורות במים בקרב המשתמשים במים אפורים מטופלים ביחס לקבוצת הביקורת שהשקתה את הגינות במי ברז" מסביר פרופ' עמית גרוס ממכון צוקרברג לחקר המים. "למעשה, לעתים שיעור החולי היה נמוך יותר בקרב משתמשי המים האפורים לעומת קבוצת הביקורת, מה שמעלה את הסברה שהחשיפה העיקרית לגורמי מחלות מעיים אינה קשורה לחשיפה למים אפורים."
החלק השני של המחקר השווה את הממצאים לתוצאות ממודל הערכת סיכונים מיקרוביאלים כמותי (QMRA), תהליך סטנדרטי המשמש למדידת הסיכונים שבחשיפה לפתוגנים (מיקרואורגניזמים גורמי מחלות) או לאינדיקטורים מיקרובייאלים מוכרים במקורות מים או אוכל.
"מכיוון שריכוז הפתוגנים במחקר הנוכחי (שבו לא נמצאה עליה בשכיחות מחלות ביחס לקבוצת הביקורת) היה גבוה יותר מהריכוז "המומלץ" שהתקבל ממודל ה QMRA, אנחנו מאמינים שאפשר להשתמש ב-QMRA כאמת מידה שמרנית לקראת כינון תקנות בנוגע לשימוש חוזר במים אפורים," אומר פרופ' גרוס.
בהמשך למחקר ההתחלתי הזה, פרופ' גרוס ממליץ לערוך מחקר נוסף שיבחן אוכלוסייה גדולה יותר, כדי להגביר את הכוח הסטטיסטי של המחקרים ולהרחיב עוד על הקשרים האפשריים שבין מחלות של הקיבה והמעיים לחשיפה למים אפורים.
מלבד פרופ' גרוס, השתתפו במחקר גם אליסון בוסגנג, שביצעה את המחקר כחלק מעבודת המסטר שלה במכון צוקרברג לחקר המים; פרופ' עופר עובדיה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ופרופ' ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.
את המחקר, שכותרתו "מחקר אפידמיולוגי להערכת הסיכונים הבריאותיים, הקשורים לשימוש חוזר במים אפורים להשקיה באזורים צחיחים", מימנו קרן רוזנצווייג-קופרסמית' (RCF) וקרן צוק מכבי.
