"אנחנו משיקים בימים הקרובים קו חירום למענה לאירועי סייבר שמספרו 119"
כך חשף בכנס ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא
כנס NexTech הבינלאומי לטכנולוגיות מתקדמות, בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, התקיים היום (חמישי) בפארק ההיי-טק האוניברסיטאי גב-ים נגב בבאר שבע. הכנס מפגיש בין התעשייה לאקדמיה במגוון תחומים - רפואה, רובוטיקה, לוויינות, סייבר, מציאות מדומה, תקשורת ועוד. האירוע מתקיים זו השנה השלישית ביוזמת סייברטק ובשיתוף האוניברסיטה, פארק ההיי-טק גב-ים נגב ועיריית באר שבע. השתתפו בו עשרות חברות בינלאומיות וישראליות, חברות סטארט-אפ וגופי המחקר המתקדמים ביותר. במסגרת הכנס הוצגה תערוכה מרכזית, בה נחשפו המבקרים לטכנולוגיות חדשניות במגוון תחומים.
בין הנואמים המרכזיים השנה: נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי; סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח, פרופ' דן בלומברג, מנכ"ל המרכז רפואי סורוקה, פרופ' שלמה קודש, מנכ"ל 'גב-ים', אבי יעקובוביץ' ורבים נוספים.
לאלבום התמונות מן הכנס »
ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, בנאומו בכנס NexTech 2018
ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, חשף בכנס כי מערך הסייבר הלאומי ישיק הערב קו חירום עבור הציבור לסיוע ראשוני בעת מתקפת סייבר. "אנחנו משיקים בימים הקרובים קו חירום למענה לאירועי סייבר שמספרו 119", גילה אונא. "הקו יספק מענה 24\7 לכלל אזרחי ישראל. כל אזרח או גורם שחושש כי הוא נתון למתקפת סייבר יוכל לחייג ולקבל סיוע ראשוני מהמומחים שלנו. יש לנו גם צוותי תגובה למקרים הדורשים זאת".
לדברי אונא, "כל אזרח, חברה או גורם שחושב שהותקף או שיודע שהוא מותקף יתקשר ויקבל מענה ראשוני. מעבר לסיוע הראשוני זהו סנסור מצוין לקבל את התחושה איפה יש תקיפות חמורות יותר. ככל שנזהה יותר מהר את ההתפרצות הראשונית ונגיע אליה, ככה יהיה ניתן להכיל את האירוע מהר לפני שהוא מתפשט".
פרופ' רבקה כרמי נושאת דברים בכנס
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, התייחסה בדבריה לייחוד של פארק ההיי-טק בבאר שבע, שאירח את הכנס: "האקו-סיסטם הפועל כאן בפארק ההיי-טק, בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוא ייחודי וחשוב לא רק לאזור, אלא לכל מדינת ישראל. השותפות בין האוניברסיטה, עיריית באר שבע ו'גב ים', היא לא רק שותפות עסקית. זה חיבור בין אנשים שיש להם מטרה ומשימה. השילוב המדהים הזה, לא היה צומח בלי אוניברסיטת בן-גוריון. הדברים שנעשים כאן בתחום הסייבר בהחלט מהווים מודל עולמי. זהו חלום שהתגשם".
ד"ר ארנה ברי, יו"ר הכנס, אמרה בפאנל שעסק בתחום המחשוב הקוונטי: "בישראל יש מוניטין בתחום הקוונטי, אבל כמות המרכזים והחוקרים קטנה בארץ. יש ארבע קבוצות באקדמיה ויש תחומים מסוימים במערכת הביטחון. בתעשייה זה לא קיים. מדברים על פיצוח צפנים, פקטורים של מספרים ראשוניים, זו פעילות שדורשת מקביליות בין האלמנטים. זה ייקח זמן בגלל היקף היחידות הבסיסיות של המחשוב הקוונטי והסנכרון ביניהן. יש פיתוחים בתחום החישה, התקשורת, הסימולציה. למשל: תחום מולקולות משתמשים בשיטות המבוססות על מחשוב רגיל או HPC בקוונטים מדברים על דימוי טוב יותר של המערכת אותה אתה רוצה לחקור."
