08 מאי 2013
 
אוניברסיטת בן-גוריון העניקה אמש (יום שלישי בערב, ה-7.5.2013), תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לפרופ' רוברט לנגר, מדען בעל שם מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארה"ב. התואר הוענק לו במסגרת מושב חבר הנאמנים השנתי של האוניברסיטה. לנגר הוא זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2013, אותו קיבל ביום ראשון השבוע.
 
ב-40 השנים האחרונות חלה עלייה מהירה בזמינות של תרופות מאקרו-מולקולריות מתוחכמות, כגון אוליגופטידים, חלבונים, רב-סוכרים וחומצות גרעין, עם עוצמה גבוהה אך יציבות מוגבלת, ששורדות לעתים קרובות במשך דקות ספורות בלבד בתנאים פיסיולוגיים. ההבטחה הטמונה בחומרים אלה, הן למחקר ביולוגי והן ליישומים רפואיים – החל מחיסון לריפוי גנטי ועד לטיפול בסרטן המוח וסכיזופרניה – הייתה מוגבלת כתוצאה מהקושי של אספקתם בשלמות לרקמות שבהן הם היו נחוצים, בקצב הראוי, ובמשך פרק הזמן הנדרש, שאמור להמשך חודשים רבים.
 
לנגר היה משוכנע שאפשר יהיה לתכנן פולימרים מתכלים חדשים לחלוטין שיוכלו לעמוד באתגרים הבו-הזמניים המטרידים של הגנה על תרופה רגישה עד שיהיה בה צורך, שליחתה לרקמת המטרה, ושחרורה באיטיות ובהתמדה לאורך זמן ממושך. מובן שהיה חיוני כי הן פולימרים חדשים אלו והן מוצרי התפרקותם יהיו בעלי התאמה ביולוגית.

לאחר מחזורים ארוכים של תכנון וניסויים בסיסיים, עלה בידיו של לאנגר להשיג מטרה זו על ידי פיתוח פולימרים חדשים עם זיקה נמוכה ביותר למים, שהתחברו באמצעות קשרים שניתן לבקע באמצעות מים, אך לא על ידי אנזימים שפעילותם משתנה ממטופל למטופל וכן לא במשך הזמן באותו מטופל. זיקת מים נמוכה משמשת הן כדי להגן על המטען המאקרו-מולקולרי מפני פירוק, והן כדי להבטיח שחיקת פני שטח של החלקיק בקצב שניתן לתכנות, לפי מידת זיקתו למים ולפי צורתו. הוא הצליח ביצירת סוג חדש של פוליאנהידרידים עם ראשים ארומטיים וזנבות אליפאטיים, בפיתוח ההליכים הראשוניים לצורך סינתזה של פולימרים אלו, ובעיצוב מצרפי תרופה פולימרית כדי להשיג שחרור טיפולי מתאים.

מלבד עבודתו החלוצית בתכנון פולימרים לאספקת תרופות, היה לנגר מוביל בתכנון פולימרים נספגים ביולוגית, שישמשו כפיגומים להחזקת תאי יונקים במקומם במהלך של שיקום רקמות. עבודה זו הובילה לפיתוח העור המלאכותי הראשון המבוסס על פולימרים סינתטיים שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
יצוין, כי פרופ' לנגר חתום על כ-1,200 מאמרים מדעיים מוערכים שפרסם במהלך כ-40 שנות מחקר - שיא בהיסטוריה של המדע המודרני. 83 אלף פעמים ציטטו ממאמריו, דבר הנחשב מדד חשוב בהחלטה מי יזכה בפרס נובל לכימיה שאליו סומן כמועמד.

על שמו רשומים גם 817 פטנטים ו-210 פרסים, מדליות ואותות כבוד שבהם זכה, ביניהם פרס המילניום על שם סטארק דרייפר ופרס ההנדסה המקביל לנובל על סך 1.2 מיליון דולר. לא לחינם גם מכנים את מעבדתו "המדגרה מספר אחת בעולם לרעיונות, מחקרים פורצי דרך והמצאות מהפכניות". כאן נולדו עד כה 250 טכנולוגיות ו-25 חברות תעשייה שמוצריהן ישפרו בשנים הבאות את חייהם של מיליוני אנשים בעולם.
 
במעמד הענקת התואר באוניברסיטת בן-גוריון, ציין פרופ' לנגר לשבח את שיתוף הפעולה המחקרי שלו עם שני חוקרים מהאוניברסיטה, דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, פרופ' יוסי קוסט ופרופ' סמדר כהן מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.
 
בנוסף לפרופ' לנגר, הוענק במעמד זה תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד גם לאישים הבאים: הגברת שרי בלייר מבריטניה, רות פלינקמן-מרנדי ופרופ' מריו רקפצ'י-שניהם מארה"ב, פרופ' פטריק אבישר משוויץ ופרופ' יהושע בלאו מישראל.
 
 פרופ' רוברט לנגר מקבל את התואר מידי פרופ' רבקה כרמי ופרופ' צבי הכהן.jpg
פרופ' רוברט לנגר (בתווך) מקבל את התואר מידי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי ורקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן. 
 
פרופ' רוברט לנגר נושא דברים במעמד קבלת התואר דר לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.jpg
פרופ' רוברט לנגר נושא דברים במעמד הענקת התואר.
צילום: דני מכליס