01 נוב' 2015
בטקס מיוחד, שיעמוד במוקד אירועי "יום בן-גוריון", יום האזכרה השנתי והעלייה לקברו של "הזקן", (יום רביעי, ה-18.11.2015), תעניק אוניברסיטת בן-גוריון תארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לששה אישים: חתן פרס ישראל, המשורר ארז ביטון, המתמטיקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ישראל אומן, האמנית מיכל רובנר, העיתונאית ג'ודי סגל-איצקוביץ, הפילנתרופית והיזמית העסקית יהודית יובל רקנאטי ואיש התקשורת יצחק ליבני.
 
במעמד זה תעניק האוניברסיטה את אות 'יקיר הנגב' לדודיק שושני, חבר קיבוץ להב, לשעבר הממונה על 'מנהל הביצוע', הרשות שעסקה בפינוי (ופיצוי) הבדואים מאזור תל מלחתה, שעל שטחו הוקם שדה התעופה נבטים בנגב.
(צילום: עינת מולכו)
 
 

ארז ביטון ידוע בעיקר כמשורר, כסופר וכעורך כתב העת הספרותי "אפיריון". הוא נחשב לאחד היוצרים הראשונים שייצג את קולם של יוצאי עדות המזרח. שירתו מבטאת את שבר ההגירה ארצה, כמו גם את התרבות המזרחית הנאבקת למצוא את מקומה בתוך הפסיפס הישראלי. אחד משיריו הידועים הוא "שיר זוהרה אלפסיה", המדבר על הזמרת המרוקאית היהודייה, שעלתה לארץ ישראל וחוותה בה הידרדרות מעמדית וחיה חיים פשוטים, בניגוד לתהילתה כזמרת מלכותית במרוקו. שירו "חתונה מרוקאית" הולחן על ידי חברי להקת "הברירה הטבעית" ונכלל באלבומם "אלי שורשים". ביטון מכהן גם כיו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות, כיו"ר אגודת הסופרים וכחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות איבה. הוא הדליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה-40 למדינת ישראל.  (צילום: רחל ביטון קלהורה)

 
ישראל אומן מתמטיקאי ישראלי וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 , פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים. פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק. אומן יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. הוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. (צילום: סמדר ברגמן)
 
 
מיכל רובנר היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום, וידאו, מייצבים משולבים ועוד ונחשבת כיום על ידי רבים לאומנית הישראלית המצליחה בעולם. יצירתה מקום 1, שנמכרה בשנת 2006 מוערכת כיצירת האומנות היקרה ביותר שנמכרה על ידי אמן ישראלי אי פעם‏. רובנר הציגה עד כה במעל מ-50 תערוכות שונות בעולם, בעיקר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת, אך גם באיטליה, צרפת, ישראל וגרמניה. ב-2010 זכתה לעיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת, בשל איכות יצירתה והקשר ההדוק שרקמה עם הציבור הצרפתי‏.
(צילום: אבי מוסל)
 
 
יהודית יובל רקנאטי הינה המייסדת והבעלים של "קבוצת גנדיר", המשלבת פעילות עסקית נרחבת עם פילנתרופיה ותמיכה בפעילות ארגוני החברה האזרחית בישראל. יהודית היא גם יזמית ופעילה חברתית מובילה, המחויבת ושואפת לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית. מכהנת כמייסדת ויו"ר פעילה של "קבוצת גנדיר".יחד עם בעלה המנוח, ד"ר ישראל (רולי) יובל ושלוש בנותיהם, ייסדה יהודית בשנת 2004  קרן משפחתית פילנתרופית בשם "קרן גנדיר", שנוסדה מתוך רצון לסייע בחיזוק החברה הישראלית תוך התמקדות בתמיכה וטיפוח של ארגוני החברה האזרחית. בשנת 1998, ביחד עם ד"ר יוסי הדר ז"ל, ייסדה את עמותת נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, שמטרתה להוות בית טיפולי רב מקצועי לנפגעי טראומה וקרוביהם, למען שיקום ושיפור איכות חייהם ומאז מכהנת כמייסדת ויושבת ראש פעילה בעמותה. (צילום: גדי דגון)
 
 
ג'ודי סגל-איצקוביץ, כתבת המדע והבריאות של ג'רוזלם פוסט, עלתה לארץ מניו-יורק לאחר קבלת התואר השני במדעי המדינה מאוניברסיטת קולומביה. עת הצטרפה לג'רוסלם פוסט בסמוך לעלייתה בשנת 1973 שימשה ככתבת במגוון רחב של תחומים ובהם, עלייה, העולם היהודי ועוד.  משנת 1985  ועד היום משמשת ככתבת ועורכת מדור הבריאות וכתב המדע של העיתון. בנוסף, דואגת להפיץ את השגי המדע והרפואה  אל מעבר לים על ידי פרסום ידיעות רפואיות בכתב העת הבריטי 'מדיקל ג'ורנל'. פועלת מזה שנים רבות נגד התופעה ההולכת וגוברת של פרסום לא מדויק, מוגזם ואפילו שקרי על ידי גורמים אינטרסנטים בתחומי מדע ובריאות. על עבודתה המקצועית רבת השנים זכתה סגל-איצקוביץ לפרסים רבים, ביניהם, פרס "נשים מצטיינות" מארגון נשות הדסה, הפרס של האגודה הרפואית למניעת עישון ועוד.
 
 
יצחק לבני, איש התקשורת אשר הטביע את חותמו בכל תפקיד מרכזי שמילא במהלך הקריירה הארוכה שלו. שימש  כעורך" במחנה", מפקד גלי צה"ל, מנכ"ל רשות השידור, יועץ מיוחד ולאחר מכן יו"ר צוות ההיגוי של ערוץ 2 הניסיוני ויו"ר חברת החדשות של ערוץ 2. לבני הפך את גלי צה"ל מתחנה שולית יחסית המשדרת מספר שעות קטן ונתונה לאיומי סגירה, לתחנה חיונית, מגוונת ותוססת, המשדרת 24 שעות. הוא שינה את אופייה והתווה את דרכה. לסגנון של גל"צ, לתלכיד שיצרה ולאנשים שיצאו משורותיה היו במשך השנים השפעה על כלי תקשורת אחרים, ובמידה מסוימת הייתה לה תרומה לישראליות ולתרבותה. בתפקידו כמנכ"ל ראשות השידור שם דגש על ריבוי תכניות בהפקה ישראלית ועל שילוב בין איכות לרייטינג. מסוף שנות ה-70 ועד היום מגיש את תכנית הרדיו "בין שישי לשבת" ברשת ב' של קול ישראל. בה מושיב לשיחה דמויות מתחום התרבות, הספרות, הפוליטיקה ושאר תחומים נוספים.