16 ינו' 2017
עבודת מחקר בינתחומית, שכללה שיתוף פעולה בין פיזיקאי, חוקר מקרא וארכיאולוג, חושפת באמצעות ניתוח לשוני מדוקדק של המילים המופיעות בפסוקים שמתארים את הנס בספר יהושע עם מילים מקבילות באכדית וע"י ניתוח תיאור האירוע בספר חבקוק, שניתן לפרש אותו כליקוי חמה טבעתי, שבו הירח מצליח להסתיר את רובה של השמש. הרעיון המרכזי הוא שלא השמש עמדה מנוע, אלא שאורה פסק.

במחקר השתתפו הפיסיקאי ד"ר חזי יצחק מהמחלקה לאנרגית השמש ופיזיקה של הסביבה, ד"ר דניאל ויינשטוב מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום , שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן הארכיאולוג ד"ר עוזי אבנר ממרכז מדע ים המלח והערבה. תוצאות המחקר התפרסמו בימים אלה בכתב העת "בית מקרא" לחקר המקרא בישראל.  
 
 

תופעת טבע או נס אלוהי? 

 
הנס של שמש בגבעון דום במהלך הקרב של יהושע בחמשת מלכי האמורי הוא אחד התיאורים המרשימים ביותר הכתובים במקרא אודות מחזה מרהיב של שינוי פתאומי במהלכם הטבעי של גרמי השמיים, בו שני המאורות הגדולים שינו את מנהגם לעיני הצופים הנדהמים.
פירושים ופתרונות רבים הוצעו למשפט "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע, פרק  י', פס' 12), מהם שביטלו כל ממשות בו, מהם שחיפשו בו גרעין היסטורי שהתפתח במשך הזמן ומהם שתרו אחר אירוע אסטרונומי אמיתי ששימש בסיס לסיפור, כשמעל כולם מרחף חוסר האפשרות המוחלט לייחס אמיתות למתואר, אם יובן המשפט באופן מילולי כמתאר עצירה ממשית של שני המאורות.
קושי זה נופל אל תוך קשיים כלליים יותר: סיפור הנס מעל שמי גבעון נתון בתוך החלק הראשון של ספר יהושע הכולל את שנים-עשר פרקיו הראשונים. סביב תיאור ספרותי זה, אשר התגבש באופן סופי מאות שנים לאחר הזמן המתואר, קיים ויכוח עז במחקר בין השוללים כל אמת היסטורית בו, לבין המבקשים לזהות סיפורים היסטוריים גרעיניים לפחות בחלק מתיאורי המלחמה, אשר מאוחר יותר נארגו לתוך יצירה שלמה. 
גם תקופת הכיבוש וההתנחלות המתוארת בספרי יהושע ושופטים נתונה אף-היא במחלוקת חריפה בין החוקרים: מחד גיסא, חלק מהחוקרים רואים בה תקופה היסטורית מכוננת בה השבטים הישראלים שפלשו ממזרח בסוף המאה הי"ג לפנה"ס נאחזו אט-אט בארץ כנען בתהליך ארוך ומורכב שהביא להקמת המלוכה בסוף המאה הי"א, תפיסה התואמת באופן כללי את בסיס הסיפור מקראי. מאידך גיסא, חוקרים אחרים אוחזים בגישה מינימליסטית ושוללים כל יסוד היסטורי בסיפור פרשת הכיבוש וההתנחלות.
sun-eclipse.png
 

מחקר בינתחומי המשלב את מדעי הרוח ומדעי הטבע

ליקוי חמה מלא הוא אולי אירוע הטבע המרהיב ביותר בעיני בני האדם. במהלך היום השמש מוסתרת על ידי הירח, ולמשך זמן קצר הכוכבים נראים בשמיים שמוארים באור דמדומים ורדרד והטמפרטורה צונחת בפתאומיות וגורמת למשבי רוח. בעלי החיים, בעיקר הציפורים, מגיבים לשינוי הפתאומי בחרדה ובלבול. גם בני האדם בעת העתיקה הגיבו בחרדה ובפחד לליקויי חמה וחששו שהשמש לא תשוב להאיר ולעתים ראו בליקוי סימן לפורענות קרובה. 
ההסתברות שבמקום ספציפי על פני כדור הארץ יתרחש ליקוי חמה היא אחת ל-370 שנה וניתן  לאתר את הליקויים שנצפו מאזור ירושלים בעבר באמצעות מנועי חיפוש  באתר של נאס"א המבוססים על  נוסחאות מתימטיות. 
בין השנים 1500-1000 לפנה"ס התרחשו בארץ ישראל רק שני ליקויי חמה טבעתיים וליקוי חמה מלא אחד. החוקרים  מראים שהליקוי המתאים ביותר לתיאור הנס בגבעון הוא ליקוי החמה הטבעתי שהתרחש לקראת השקיעה ב-30 לאוקטובר 1207 לפנה"ס ונמשך 5 דקות ו-15 שניות.
 
לזיהוי זה של הנס בגבעון עם ליקוי חמה טבעתי תרומה משמעותית בשני תחומים: 
  • סיפור נס השמש והירח מעל גבעון משקף אירוע אסטרונומי אמיתי שהתרחש בתקופת הכיבוש וההתנחלות, ומכאן שגרעין הסיפור נוצר בתקופת זו, גם אם עובד אח"כ. 
  • קביעת תאריך מדויק לאירוע בשנת 1207 לפנה"ס הופכת את הסיפור לעוגן כרונולוגי מהימן לתקופה, והוא מצטרף למצבת מרנפתח מלך מצרים שמלך באותה עת לכדי מסד כרונולוגי איתן, היות וכתובת זו מהווה עדות חיצונית ישירה ונאמנה על נוכחות שבטים ישראלים בתהליך של התנחלות בארץ, ולפי כמה חוקרים היא אף מעידה על מצב בו אותם שבטים ראו עצמם כבעלי ארץ כנען תוך ערעור ההגמוניה המצרית. 

איור 1 (למעלה): ליקוי לבנה מלא (A) כפי שצולם ב-15 ביוני 2011 במדרשת שדה בוקר. הירח נראה אדמדם בשל קרני אור שמוחזרות אליו מכדור הארץ, לאחר שהאטמוספירה בלעה את אורכי הגל הקצרים של האור. באיור (B) השמש בליקוי חמה מלא בקפדוקיה, ב-26 במרס 2006 בצהריים. ההילה סביב השמש היא העטרה, החלק החיצוני של אטמוספירת השמש, ממנה נפלטת "רוח השמש", היא זרם של חלקיקים טעונים. תמונות A ו-B מייצגות היטב את דברי הנביא יואל (ד 15): "הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". (C) צילום של ליקוי חמה טבעתי שהתרחש לקראת שקיעה, בו הירח לא מצליח להסתיר את כל השמש ולכן מסביבו ניתן לראות טבעת של אור.
​​​​​​