פרופ' אמנון אהרוני מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרופ' אהרוני הוא החבר השני באקדמיה מאוניברסיטת בן-גוריון (קדם לו פרופ' יעקב בלידשטיין מהמחלקה למחשבת ישראל), והראשון בחטיבה למדעי הטבע. באקדמיה חברים כיום 94 מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה. לפי חוק האקדמיה, מטרות האקדמיה ותפקידיה העיקריים הם: לרכז בתוכה מטובי אישי המדע תושבי ישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ-לארץ, לייצג את המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים, ולפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע.
פרופ' אהרוני נמנה על הפיסיקאים המובילים בעולם בתחומי הפיסיקה הסטטיסטית והפיסיקה של החומר המעובה. במשך יותר מ-40 שנות פעילות התפרס אהרוני על תחומי מחקר רבים ומגוונים בפיסיקה של החומר המעובה, תמיד בחזית המחקר בכל תחום ותמיד עם תגליות מקוריות וחשובות. ספציפית, הוא תרם תרומות מכריעות להבנתם ולמיונם של הסוגים האפשריים של ההתנהגות הקריטית של חומרים (מגנטים, גבישים נוזלים, מוצקים שעוברים שינוי מבנה) ליד מעברי הפאזה שלהם, ושל האוניברסאליות שלהם. עבודותיו על מערכות אקראיות (נתכים, תווך נקבובי), שבהן הוא הוביל את הדיון על הגיאומטריה הפרקטאלית שלהן, הסבירו את ההתנהגות של מערכות מגוונות רבות, גם בהקשר של חומרים מורכבים וזכוכיות ואפילו בהקשר של הפקת נפט מסלעים נקבוביים. תצוין במיוחד תרומתו להבנת ההתנהגות הקריטית של חומרים מדוללים ליד סף החלחול (פרקולציה). ספרו (עם שטאופר) בנושא הזה, שתורגם לשפות אחדות ומצוטט אלפי פעמים, מהווה טקסט מרכזי בנושא. עבודותיו על חומרים מגנטיים הסבירו בין השאר את ההתנהגות המגנטית של תחמוצות נחושת רבות, שמשמשות בסיס למוליכי העל בטמפרטורות גבוהות, ושל מערכות מולטיפרואיות (שמראות סדר מגנטי וסדר פרואלקטרי סימולטניים, כך שניתן להשפיע על המגנטיות עם שדה חשמלי ולהיפך). לעבודותיו אלה, כמו גם לעבודותיו על מערכות קוונטיות קטנות (בתחום המזוסקופי), יש גם פוטנציאל לשימושים בננו-טכנולוגיה, בספינטרוניקה (ענף חדש שמשלב את הספין של האלקטרון ואת המטען שלו להעברת מידע) ובחישוב קוונטי.
לעבודותיו של פרופ' אהרוני (410 מאמרים וכמה ספרים), שזכו ליותר מ-24 אלף ציטוטים (כולל כשמונת אלפים ציטוטים לספר על פרקולציה), הייתה השפעה מכרעת על ההתפתחות של כל הנושאים האלה. אלגוריתם המיון של פיסיקאים בעולם לפי השפעת עבודותיהם, שמנוהל על ידי החברה האמריקאית לפיסיקה, קובע כי רק ל-0.1% מהפיסיקאים בעולם יש השפעה גדולה מזו של אהרוני. בכך ממוקם אהרוני ראשון ברשימת הישראלים באותה רשימה.
פרופ' אהרוני זכה בפרסים רבים, כולל פרסי רוטשילד, וייצמן ולנדאו בארץ, פרס ראנדרס בנורבגיה ופרס הומבולדט בגרמניה. הוא חבר בשתי האקדמיות למדעים בנורבגיה (אוסלו וטרונדהיים) ובאקדמיה האירופאית בפריז. כמו כן הוא עמית זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, של החברה האמריקאית לפיסיקה (APS) ושל המכון הבריטי לפיסיקה IOP)). הוא היה מופקד על הקתדרה לפיסיקה סטטיסטית באוניברסיטת תל-אביב עד שעבר לאוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2003, כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ב-MIT, באוניברסיטת טוקיו, באוניברסיטת קולומביה הבריטית ועוד, והיה חוקר אורח ויועץ במעבדות IBM. כמו כן הוא פרופסור עמית באוניברסיטת אוסלו. פרופ' אהרוני הדריך עשרות תלמידי מחקר (בארץ ובחו"ל), שמחזיקים היום בעמדות מובילות באקדמיה בישראל (כולל באוניברסיטת בן-גוריון) ובעולם. הוא מורה מעולה ומאתגר, שהשפיע על החשיבה הפיסיקלית של דורות של תלמידים. מאז הצטרפותו לאוניברסיטת בן-גוריון הוא כבר זכה ארבע פעמים בהוקרה כמרצה מצטיין. הוא פעיל גם בוועדות בינלאומיות חשובות; בין היתר היה היו"ר של הועדה הבינלאומית לפיסיקה סטטיסטית.
