פותחה שיטת קליטה של שתלי איי לבלב בין בני מינים שונים,
על ידי שילוב חלבון דם טבעי ותרופה נפוצה
הטיפול המוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של שילוב התרופות.
קבוצת חוקרים בהנחייתו של ד"ר אלי לואיס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטת קליטה של שתלי איי לבלב בין בני אותו מין, על ידי שימוש בחלבון טבעי הנמצא בדם ואשר נקרא alpha-1 antitrypsin (alpha-1 בקצרה). זהו חלבון אנטי-דלקתי אשר רמתו עולה בזמן מחלה, כדוגמת שפעת.
החלבון קיים כיום כתרופה בטוחה לשימוש הניתנת לאוכלוסיית מטופלים נדירה אשר סובלים מחוסר באותו חלבון על רקע גנטי. השתלות מסוג זה מביאות לאיזון סוכר בדם באופן מרשים. אולם, הן דורשות מספר גבוה של תורמים אשר אינו בנמצא עבור כלל חולי הסוכרת. בכדי להתגבר על מחסור זה, אושר לאחרונה להשתיל איי לבלב של חזיר בבן-אדם. אולם במצב זה, מערכת החיסון של המושתל מגיבה באופן מוגבר ביותר, מכשול משמעותי בפני הצלחת צוות ההשתלה.
במאמר שהתפרסם החודש בעיתון PLoS ONE, קבוצתו של ד"ר אלי לואיס הדגימה כי שימוש בalpha-1 לבדו אינו מביא לקליטה של איי לבלב במודל של השתלה בין מינים שונים, גם כאשר עולים במינון ובמשך הטיפול. למרות זאת, החוקרים מצאו כי הטיפול מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של התרופה. מכאן עלה הרעיון שיש צורך בשילוב של טיפולים על מנת להתגבר על מערכת החיסון ולהביא לקליטה של השתל. החוקרים שילבו בין alpha-1 יחד עם סילוק זמני של תאי T (הנקרא גם ATG). סילוק זמני של תאים אלה מתבצע על ידי הזרקת נוגדנים אשר גורמים לאבדן זמני של תאי T וחזרתם הספונטנית לאחר כשבועיים. החוקרים מצאו כי בעוד הטיפול בנוגדנים בלבד מביא לעיכוב מוגבל במועד דחיית השתלים, שילוב הטיפול יחד עם alpha-1 מביא לקליטה של השתלים.
גישה טיפולית משולבת זו הינה ייחודית במספר מובנים. לדוגמא, ידוע כי ניתן להשפיע על תאי מערכת החיסון לאחר חזרתם (repopulation). במקרה הנוכחי הדבר מביא לקליטה הרצויה של איי לבלב. בנוסף, הסינרגיזם בין alpha-1 הידוע כאנטי-דלקתי, לבין ATG המשפיע רק על תאי T, חושף לחוקרים מוקד מעניין במנגנון הפעולה הבלתי ידוע של alpha-1. יתרה מזאת, הגישה של שילוב הטיפולים הבטוחים הללו עשויה בעתיד הקרוב לשמש כטיפול מלווה להשתלות איי לבלב בין חזיר לאדם, פרוצדורה אשר נבחנת כחום במספר ניסויים קליניים ברחבי העולם.
כידוע, חולי סוכרת מטופלים כיום בהזרקות יומיות של אינסולין. למרות שטיפול זה קיים מזה עשרות שנים, הוא עדיין אינו מביא ליציבות ברמות הסוכר. למעשה, במשך רוב היום רמות הסוכר בדם בחולים אלו גבוהות ברמה מסוכנת. האינסולין נוצר באיי הלבלב. בזמן המחלה, אברונים אלו חשופים לנזק מצד מערכת החיסון. בעשור האחרון איי לבלב הומניים מושתלים בחולי סוכרת באופן כירורגי בשיטה יחסית פשוטה ולא חודרנית. פרוצדורה זו מביאה ליציבות ברמות הסוכר ללא הצורך בהזרקות אינסולין. אבל, טיפול זה מסתיים ברוב המקרים בדחייה של השתל. חיסרון נוסף של טיפול זה הוא המחסור בתורמי איברים.
אחד הפתרונות למחסור זה הינו השתלה של איבר ממקור שאינו אנושי, כגון חזיר. אכן, רשויות רגולטוריות (לדוגמא FDA) אישרו לאחרונה ניסויים קליניים בהשתלות איי לבלב של חזיר בבני אדם. אולם כעת עומדת לפנינו בעיה קשה עוד יותר, והיא כיצד נמנע דחייה אגרסיבית עוד יותר של השתל, היינו הדחיה החיסונית של מין אחד כנגד מין חיה אחר. מכאן-חשיבותו הרבה של המחקר המתבצע על ידי ד"ר אלי לואיס וצוותו.
