לראשונה נמצאו בערבה, ליד חופיו של ים הטתיס הקדום, שרידים מאובנים משלדו של זוחל ימי שגילו מוערך ב-85 מיליון שנה.
אלה הם שרידיו של בעל חיים המכונה 'אלאסומוזאורוס' (Elasomosaurus).
השרידים נחשפו על ידי צוות חוקרים ממרכז מדע ים-המלח והערבה, בראשותו של פרופ' שאול קרקובר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפועל בתמיכת משרד המדע ובחסות אקדמית של האוניברסיטה.
בתמונה: השרידים משלדו של הזוחל שנמצאו | צילום: יחסי ציבור
חלקים משלדים של אותו מין נמצאו בעבר גם בעבר-הירדן, סוריה, איראן, מצרים ומרוקו, אך זו הפעם הראשונה שחלקים של פרט יחיד נחשפו בחפירה מאורגנת בנגב. החלקים שנחשפו במקבץ אחד הם שברי שן ולסת, שברי גפיים וסנפיר, שבע חוליות צוואר וחוליית גב. אורכו המקורי של ה'אלאסומוזאורוס' היה 8 מטרים והוא מאופיין בצווארו הארוך.
חלקי המאובן התגלו 5 ק"מ דרומית למושב פארן שבערבה, במסגרת מחקר משותף שעורכים ד"ר חנן גינת וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה ממרכז מדע ים המלח והערבה וד"ר רבקה רבינוביץ, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. דר' גינת משמש גם כמרצה בכיר-נלווה במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון. העצמות נמצאו לראשונה על ידי גדעון רגולסקי, חוקר ממרכז המדע ים המלח והערבה, כאשר זיהה במהלך סקר שדה עצם חשופה על פני השטח המדבריים. בעקבות גילוי זה ערך צוות המרכז חפירה פליאונטולוגית במהלכה נחשפו באתר חלקים נוספים של השלד.
"עצמות השלד נמצאו בסלע גיר עשיר במאובנים מיקרוסקופיים המעידים על סביבה ימית פתוחה בעלת פוריות גבוהה" מסביר ד"ר חנן גינת. "מיקומם הסמוך של חלקי העצמות, כמו גם אופי הסלע שבו התאבנו, מעידים על כך שהפרט נמצא היכן שמת".
מציאת מאובן ממין זה בסלע מאפשרת לצוות המחקר לשחזר את תנאי הסביבה והחי הקדומים באזור הערבה, בו עבר קו החוף של אוקיינוס 'טתיס' הקדום. הזוחל הימי ומאסף המאובנים המיקרוסקופיים הסובבים אותו מצביעים על סביבה ימית רדודה, בעומק של עד 200 מטר, עשירה בחומרי מזון ובפעילות ביולוגית מוגברת של בעלי חיים קטנים וגדולים.
