מה שה-youtube עשה לטלוויזיה עושה הפודקאסט לרדיו: על תרבות הפודקאסט
פודקאסט (Podcast) הוא תוכנית רדיו (או טלוויזיה) המתפרסם דרך האינטרנט כקובץ הניתן להורדה או להאזנה ישירה במחשב. הפודקאסטים עוסקים בנושאים מגוונים; במדע ובטכנולוגיה, דרך היסטוריה ומדעי החברה, וגם בספרות ובמוזיקה.
בארצות מערביות רבות המדיה החדשה חיה ובועטת ויש לה מיליוני צרכנים. התופעה צברה תאוצה בעיקר בזכות חברת אפל שהוסיפה את האופצייה podcast ב- iTunes-store (מכאן גם מקור השם: -Pod נגזר מנגן המדיה של Apple האייפוד וה-cast הוא קיצור של Broadcast שהיא שיטות הפצה בתקשורת נתונים(. עד כה הטכנולוגיה נשמעת מוכרת ואינה חדשנית במיוחד. אז מה הופך את קובץ האודיאו לפודקאסט? התשובה היא: אופן ההפצה שלו. המאזין יכול להירשם לתכנית ולהתעדכן דרך האינטרנט בכל פעם שמתפרסמת תוכנית חדשה.
הנה דוגמה מוחשית שתחדד את הנקודה. לתכנית שאני מגיש קוראים 'פה ושם בארץ ישראל- פודקאסט' והיא עוסקת בהיסטוריה, מדע ותרבות. בכל שבועיים אני מקליט בבית פרק חדש ומעלה אותו כקובץ MP3 באתר iCAST, שהוא פורטל מיועד לפודקאסטים וספרים מושמעים. עם סיום העלאת התכנית, מאזין שמנוי לפודקאסט מקבל מיד התרעה על כך באימייל או דרך אפליקציות ותוכנות ייעודיות (למשל iTUNES של אפל, RSS וכו') יחד עם קישור להאזנה. אין צורך לגשת לאתר הבית של התכנית ולבדוק אם עלתה תוכנית חדשה. כשהקובץ עולה המנוי מתעדכן מיד על כך. עכשיו מה שנשאר לעשות הוא רק להחליט מתי להאזין לו: אם אל מול המחשב או אולי תרצו להוריד אותו לנגן ה-MP3 וללכת לטיול עם הכלב?! אוהבים רדיו חו"ל? מה לעשות ששעות השידור בארצות הברית לא מסונכרנות עם השעות שלנו?! מי מאיתנו יחכה ל-4:00 בבוקר כדי להאזין לתכנית שהוא אוהב. גם תחנות הרדיו כבר תפסו את העניין. כיום אין מוסד רציני שלא מחזיק לפחות פודקאסט אחד: ה-CNN , דיסני, סיינטיפיק אמריקן, נאס"א, גלי צה"ל, תחנות רדיו מקומיות רבות והרשימה עוד גדולה וארוכה (רדיו 'רשות השידור', דרך אגב, עדיין לא בעניין).
אז נכון, זה עדיין נשמע כמו רדיו משודרג ומשופר. אבל בפועל מתרחשת מהפכה של ממש: 'תרבות הפודקאסט' תופסת תאוצה והופכת לתופעה חברתית עם מאות מיליוני 'משתמשים' מושבעים בכל רחבי הגלובוס, עם עלייה שנתית של עשרות אחוזים במספר המאזינים.
להבדיל מתוכניות הרדיו\טלוויזיה הרגילות שנבחרות ע"י עורכי תוכן, מאזיני הפודקאסט הם אלה שבוחרים לעצמם את התכנים אותם הם רוצים לצרוך, ולא פחות חשוב; את הזמן המתאים להם להאזנה. קצת מזכיר את המהפכת ה-VOD שבכבלים: אתם הופכים להיות עורכי התוכן של עצמכם.
לצרוך תוכן ע"פ בחירה זה נשמע פשוט, ואולי אפילו טבעי, אבל בפועל לרובנו קל להעדיף את הנוחות של הזיפזופ בין ערוצי הטלוויזיה או את המעבר הקל והמהיר במקלט הרדיו בין תחנה לתחנה. ברווח שביניהן נכנסת תרבות הפודקאסט לפעולה: מי שבאמת הפנים אותה, הופך את ההאזנה לתכניות הרדיו והטלוויזיה לחגיגה של ממש.
קחו לדוגמה את זמן הנסיעה לעבודה. כמעט כל אחד מאיתנו מבלה על הכביש בדרך לעבודה ובחזרה לפחות שעה ביום. בחישוב פשוט נגיע לכך שאנחנו מבלים לפחות חמש שעות שבועיות בתוך המכונית. חמש שעות שמורכבות מפקקים, מעבר בין נתיבים, האזנה אין סופית ללהיטי מדונה בגלגל"צ, ואם מתעייפים אז מעבירים תחנה ומגיעים שוב פעם לאותו דיון שחוק על הגרעון.
5 שעות שבועיות שהן 20 שעות בחודש שהן 240 שעות בשנה שמורכבות מתמהיל של מוזיקה בינונית, צפירות ועצבים. אבל אפשר גם אחרת. דמיינו לעצמכם שבמהלך הפקק הזה אתם שומעים תכנית על הנושא שאתם אוהבים באמת. נגיד שאתם חובבי צילום, או אולי אסטרונומיה? מוזיקה משנות ה-90? אוהבים מוזיאונים? רוק כבד? אולי אתם רופאים, ורוצים להאזין להרצאות בנושא ביולוגיה? או כל דבר שרק עולה על דעתכם. במקום להאזין בפעם העשירית ללהיט האחרון של ליידי געגע, אתם מכבים את הרדיו, מפעילים את הנגן, ומקשיבים לאיזו הרצאה איכותית, 240 שעות שנתיות של הרצאות ותוכן איכותי, פתאום הופכות את הרכב למקום המועדף עליכם. מי רוצה בכלל שהפקק יגמר....
ובאמת המאפיין החשוב ביותר של 'תרבות הפודקאסט', ומה שהופך אותו לכ"כ פופולארי הוא יכולת בחירת הזמן לצרוך את התוכן שאתם אוהבים. יתרון נוסף של הפודקאסט על הרדיו, הוא השליטה על השמעת התכנית. תמיד אפשר לעצור ולהמשיך מאוחר יותר. אם קטע מסוים משעמם, ניתן להריץ קדימה. אם קטע אחר לא היה מובן, ניתן לחזור אחורה.
אתן לכם דוגמה נוספת: לפני 15 שנים כשעוד גרתי בקיבוץ, מאוד אהבתי להאזין לתכנית של פרופ' הר סגור 'שעה היסטורית'. אך מה לעשות והתכנית משודרת ביום שישי בשעה 19:00 בגלי צה"ל, ובדיוק בשעה הזאת מתחילה ארוחת הערב בחדר-האוכל של הקיבוץ. נקרעתי בין שתי האפשרויות שקרצו לי: להישאר ליד הרדיו ולהאזין לרכילויות מבית המלוכה הבריטי, או ללכת לחדר האוכל ולהאזין לרכילויות של הקיבוץ. במאה ה-21 אין כבר דילמה: אפשר להאזין לרכילויות של שתי התקופות גם יחד. פשוט צריך להירשם לפודקאסט: 'שעה היסטורית' של גלי צה"ל, ולהאזין לה מתי שרק מתחשק.
אבל בעידן המודרני כשאנו במרוץ מטורף נגד הזמן למי יש זמן לשבת ככה סתם במשך שעה ולהאזין לתכנית? מסתבר שמאזיני הפודקאסט, מריצים ביניהם באופן מאוד פעיל רעיונות לזמנים ומצבים בהם הם משלבים את האזנה. על פקקי התנועה כבר דיברנו. הנה עוד כמה רעיונות שליקטתי מדיונים בפורומים על פודקאסטים: במהלך ריצה, חדר כושר, תליית כביסה, טיול ערב, שטיפת הבית, עבודה טכנית, בחילה מקריאה באוטובוס, עייפות עיניים לפני השינה וכדומה. שימו לב שהמשותף לרוב הסיטואציות הוא שהעיניים משועבדות לסביבה אבל המחשבה עדיין חופשית במידה מספקת כדי להאזין לתכנית.
את הפודקאסט כל אחד יכול ליצור ולפרסם, בדרך כלל באתרים המיועדים לכך (הפורטל היחיד בישראל לפודקאסטים הוא iCAST), ומכאן שהוא נותן הזדמנות שווה לשדר בתבנית של תוכנית רדיו ללא מגבלות תוכן, וללא הקשיים הידועים בקבלה לעבודה בתחנות הרדיו הגדולות.
שדרני הפודקאסט יכולים להיות מומחים בתחומם או חובבים, שרוצים לחלוק את הידע והאג'נדה האישית שלהם עם המאזין. תוכניות רבות ערוכות ברמה מקצועית לחלוטין, ויש אף שעולות באיכותן על תכניות הרדיו המוכרות. קחו לדוגמה את 'סיפור ישראלי': פודקאסט מצוין בסגנון הפודקאסט המצליח This American life שהתחיל לפרסם תכניות באינטרנט באופן עצמאי. כבר אחרי 4 פרקים שהועלו לרשת, גלי צה"ל רכשה את הזכויות שלו ומשדרת את התכניות אצלה בתחנה.מכיוון שרוב התכניות בפורמט של פודקאסט הן חינמיות, רבים מיוצרי הפודקאסטים שמחים לשלב פרסום בתכניתם. הפרסום אמנם תומך ומגביר את המוטיבציה של יוצר התכנית, אבל לא פחות חשוב, המפרסם בפודקאסט מרוויח פרסום יעיל שאין כדוגמתו. רן לוי, יוצר הפודקאסט 'עושים היסטוריה' הטיב לתאר זאת כך: "כשמפרסם רוכש זמן אוויר ברדיו או בטלוויזיה, הוא לא יודע באמת ובתמים כמה אנשים נחשפו לפרסומת שלו. הוא יכול לשלם עשרות אלפי שקלים תמורת הפרסום, אבל בדיוק אז קורה משהו מעניין כמו 'הישרדות 2' וכולם מחליפים ערוץ. נכון, אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם- אילו שטויות, שום דבר מעניין לא קורה ב'הישרדות 2'. אבל בפודקאסטים, למפרסם יש בקרה מושלמת על הקמפיין שלו: הוא יכול לדעת בדיוק כמה אנשים הורידו את קובץ האודיו למחשביהם, ולהבין אם הפרסום שלו באמת פוגע במטרה או שאולי הוא משליך את הכסף שלו לפח".
ומה קורה בארץ?
ביחס לעולם, תרבות הפודקאסט בישראל עדיין בחיתוליה ויש לה כמה עשרות אלפי מאזינים. קיימים כיום מעל ל-30 פודקאסטים עצמאיים פעילים לצד עשרות רבות נוספים שמקורם בתחנות רדיו השונות. לפודקאסט המצליח ביותר בארץ (עושים היסטוריה) יש למעלה ממיליון ושלוש מאות אלף האזנות ומעל למאה ועשרים פרקים!! את הסיפור של 'סיפור ישראלי' כבר הזכרתי.
אז במקום להאזין רק לתחנות רדיו רגילות, פשוט בחרו לגלוש באתרי הפודקאסט. בלחיצת כפתור תמלאו את עולמכם בתוכן איכותי מתי שרק תרצו!· לרשימת מפורטת של פודקאסטים ישראליים (וגם קצת בשפה האנגלית) לחצו כאן. * הכותב הוא דוקטורנט לביולוגיה במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון. בימים חוקר במעבדה, ובלילות יוצר ומגיש את התכנית הפופולארי 'פה ושם בארץ ישראל-פודקאסט' העוסקת בהיסטוריה, מדע ותרבות.
