חיים הרצוג (1918-1997) - אלוף בצה"ל, פרקליט, פליטיקאי ונשיא המדינה השישי. נולד ב-1918 באירלנד. אביו, הרב יצחק הרצוג, היה רבה הראשי של הקהילה היהודית באירלנד, והרב הראשי האשכנזי של ארץ-ישראל ומדינת ישראל. הרצוג הבן למד בישיבות "מרכז הרב" ו"חברון" ובית-הספר למשפטים של ממשלת המנדט. הוא המשיך את לימודיו בלונדון ובקמברידג', והוסמך למשפטים בבריטניה. היה איש ההגנה במאורעות 1936-1939, ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. לקראת סוף המלחמה כיהן כראש המודיעין הבריטי בצפון גרמניה.
מתוך אתר גנזך המדינה
ב-1948 ניהל את אגף הביטחון בסוכנות היהודית ולאחר קום המדינה כיהן כקצין המבצעים בחטיבה 7 בקרב על לטרון. בשנים 1950-1948 ו- 1962-1959 עמד בראש מחלקת המודיעין (ולימים אגף) של צה"ל. בשנים 1954-1950 כיהן כנספח צה"ל בוושינגטון, ולאחר מכן כמפקד מחוז ירושלים ואלוף פיקוד דרום (1959-1957). ב-1962 פרש משירות פעיל בצה"ל בדרגת אלוף. בשנים 1972-1962 ניהל הרצוג חברה תעשייתית בארץ ומ-1972 עד 1983 היה שותף בכיר במשרד עורכי-דין, שהתמחה בייצוג תאגידים גדולים. ב-1965 נבחר כמזכיר סניף רפ"י בתל-אביב. במלחמת ששת-הימים פירשן את מהלך המלחמה עבור "קול ישראל", ובתום המלחמה התמנה למושל הצבאי של הגדה המערבית וירושלים. במלחמת יום-הכיפורים שוב שידר יום-יום דברי פרשנות.
הרצוג כיהן כנציגה הקבוע של ישראל באו"ם בשנים 1979-1975. כאשר נתקבלה בעצרת הכללית בנובמבר 1975 החלטה 3379, שהשוותה את הציונות לגזענות, קם וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. היה זה גם הרצוג, שהסביר את מבצע אנטבה בעצרת הכללית. בשובו מניו-יורק הצטרף כחבר למפלגת העבודה, ונבחר מטעמה לכהן בכנסת העשירית (1981). לאחר שנבחר לנשיא המדינה ב-1983 פרש מהכנסת. כנשיא העניק ב-1986 חנינה ל-11 קצינים בכירים שהיו מעורבים בפרשת אוטובוס 300, ועורר בכך פולמוס בקשר לסמכות החנינה של הנשיא.
באפריל 1987 היה הרצוג לנשיא הישראלי הראשון שביקר ברפובליקה הפדרלית הגרמנית, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא הישראלי הראשון שערך ביקור רשמי בארצות-הברית. הרצוג עורר את חמת הליכוד כאשר לאחר נפילת הממשלה בהצבעה על הצעת אי-אמון בכנסת פנה קודם כל ליושב-ראש מפלגת העבודה שינסה להקים ממשלה. ב-1993 חזר הרצוג לעסקים פרטיים.
במטרה להנציח את פעילותו הענפה החליטה משפחתו להקים את "מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
