מכתבו של דוד בן-גוריון מ- 28.10.1957 בדבר הקמת המכון לחקר הנגב
הקריה נבנתה ב- 1957 כבית של "המכון לחקר הנגב" שהוקם כחלק ממשרד ראש הממשלה של דוד בן-גוריון. מטרת המכון הייתה להיות בית לחוקרים שיגורו בנגב, יחקרו את צפונותיו ויפתחו ידע שיאפשר לתושבי הנגב לחיות ברמת חיים גבוהה. יידע זה ישמש כאבן שואבת לאכלס את החלק הגדול של מדינת ישראל שעד היום רובו לא מאוכלס. ב"מכון לחקר הנגב" היו מספר עשרות חוקרים שהגיעו מאוניברסיטאות בארץ ובעולם, ועסקו בשטחי מחקר שונים; מדעי הצמח, מדעי בעלי החיים, מדעי תורת הקרקע, גיאולוגיה, התפלת מים, הפקת חשמל מאנרגית השמש, כימיה שימושית ועוד.
ב- 1964 הוקם "המכון להשכלה גבוהה בנגב" מתוך מטרה שיהפוך לאוניברסיטה ברבות השנים. "המכון לחקר הנגב" סיפק מורים, ציוד, כימיקלים, חדרי הוראה וכדומה להוראה ב"מכון להשכלה גבוהה בנגב". הקורס הראשון ניתן על ידי פרופסור חגי שקד (אז מהקריה למחקר גרעיני בדימונה) ומאוחר יותר פרופסור במחלקה לפיזיקה של א.ב.ג.. בהרצאה היסטורית זו ברכו על הקמת המוסד האקדמי הראשון להוראה בנגב, פרופסור אברהם פאן- דיקאן מדעי הטבע מירושלים, דוד טוביהו שהיה ראש העיר שיזם את הקמת המכון להשכלה עם מבט לאוניברסיטה, ופרופסור יואש וועדיה שהיה חוקר ב"מכון לחקר הנגב" וראש המחלקה הראשון של המחלקה לביולוגיה (כיום מדעי החיים) שהיא הראשונה שהוקמה באוניברסיטה שלנו. המחזור הראשון סיים וקיבל תואר "בוגר בביולוגיה" ב- 1969 מ"המכון להשכלה גבוהה בנגב" ובחסות האוניברסיטה העברית בירושלים.
עם הקמת האוניברסיטה ב- 1970 הפך המכון להיות "המכון למחקר שימושי" של אוניברסיטת בן גוריון בנגב (הליכי ההעברה הרשמיים הסתיימו רק ב- 1973 !). מאוחר יותר הוא הפך להיות "המכונים למחקר שימושי של האוניברסיטה". חלק גדול מחוקרי "המכון לחקר הנגב" הפכו להיות חברי סגל במחלקות השונות של האוניברסיטה וחלק נשאר כחוקרים ב"מכונים למחקר שימושי". במחלקה לביולוגיה (כיום מדעי החיים), מתוך 22 אנשי סגל ב- 1970, 20 היו חוקרי "המכון לחקר הנגב".
המחקרים ב"מכונים למחקר שימושי" היו ברוח המחקרים שהיו ב"מכון לחקר הנגב" כאשר המטרה היא לפתח יידע שיאפשר לאנשי הנגב לחיות בנגב ברמת חיים גבוהה, שתמשוך אנשים נוספים להתיישב בנגב. היו במכונים שתי יחידות, "מכון לחקלאות ולביולוגיה שימושית" ו "מכון לכימיה שימושית". שני מכונים אלו פיתחו יידע שהיווה בסיס לחקלאות ייחודית ומתוחכמת כמו למשל חקלאות על מים מלוחים, ותעשיות חדשות שסיפקו עבודה מכובדת לתושבי הנגב. ב- 1997 הוקם מכון שלישי במכונים "המכון למחקר יישומי במדעי החיים" אשר על בסיסו הוקם "המכון הלאומי לביוטכנולוגיה". בשנת 2006 החליטה הנהלת האוניברסיטה לסגור את ה"מכונים למחקר שימושי" ולהעביר את אנשי הסגל למחלקות שונות באוניברסיטה .
כיום יושבים ב"קרית ברגמן" מספר חוקרים ששייכים ליחידות שונות באוניברסיטה כדלקמן: המחלקה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה, המחלקה לכימיה, המחלקה להנדסה כימית, המחלקה לפרמקולוגיה, למכון לחקר המדבר שבסיסו בשדה-בוקר, ומספר חוקרים נוספים גמלאים של מחלקות שונות באוניברסיטה ומהקמ"ג. בקרית ברגמן ישנם אמצעי מחקר שונים כמו בתי חיות שמשמשים גם חוקרים היושבים בקרית מרקוס, וכן גם חממות, חממה לצמחים טרנסגניים, שטחי מחקר בשטח פתוח, בנקי גנים של עצ"פ אקזוטיים, מתקני גידול של חיות מים וכדומה.
למכונים למחקר שימושי היו יחידות נוספות שעסקו ותמכו במחקר כגון: הפיילוט התעשייתי (עסק בפיתוח לתעשייה).
יחידת איפיון החומרים (אשר ממנה יוסדה יחידת הציוד האנליטיים של האוניברסיטה היום)
מרכז המים – שעסק בהתפלה.
יחידת הפרסומים - שעסקה בעריכה מדעית.
סך תקציב מחקר פר חוקר במכונים הייתה הגבוהה באוניברסיטה.
רשימה חלקית למחקרים שבוצעו במהלך השנים במכונים למחקר שימושי
· פיתוח של חקלאות במים מליחים
· אינטרודוקציה ותרבית של גידול החוחובה בארץ.
· פיתוח עגבניות עם חיי מדף ארוכים
· אינטרודוקציה של צמחי מדבר
· גידולים של צמחים ועצים לאזורים צחיחים
· פיתוח עצי פרי אקזוטיים
· פיתוח ממברנות לאלקטרו דיאליזה ומתקני התפלה שהביאה למפנה עולמי בתחום ההתפלה.
· המצאת הממברנה לאוסמוזה הפוכה (סידני לאוב)
· הפרדות שיתופי פעולה עם המפעלים הכימיים בדרום.
· אנרגית שמש, פיתוח קולט שמש שמוסתר
· פיתוח שיטת TesTcrete לבדיקות בטון
· פיתוח בפיילוט התעשייתי ליצור גיר, "אומגה", פיתוח הבוץ השחור בים המלח מוצרי "אהבה", השבחה של טונגסטן כרביד.
· בטון עמיד למלח עבור מפעלי ים המלח למסוע.
· מוצרים מאצות
· מתניע למנועי חשמל
· מיכל הדחה דו- כמותי לתכנון מים מר זאב רז
· הוקמו כ-15 מפעלי סטארט אפ כגון: בוטנוקאפ, אגרונט, סיליקט, ננו פרמה ועוד.
