הבניין של ספריית ארן – הספריה המרכזית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – תוכנן ע"י האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל ושמשון אמיתי על פי ה"אתיקה האדריכלית" ברוטליזם. אתיקה זו ביקשה "להקצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית" ( שדר, הדס, ע' 9 ) . מקור השם "ברוטליזם" בהגדרה béton brut שפירושה בצרפתית בטון חשוף.
טקס הנחת אבן-הפינה נערך ב- 23.3.1971. הבניין – שהיה הראשון שנבנה בקריה החדשה של האוניברסיטה – ממוקם בככר המרכזית של הקמפוס, ליד הכניסה הצפונית לבאר-שבע, בירת הנגב. בין הרעיונות שעמדו לנגד עיניהם של האדריכלים והנחו אותם בתכנון הבניין:
הספריה מהווה נקודת מפגש בין הפרטי לציבורי: פינות פרטיות לעיון ולריכוז, מפרצים היוצרים מעין מרפסות במפלסים שונים, ומשם משקיפים הקוראים אל החלל המשותף המאחד את כולם – סמל למפגש בלתי אמצעי של הסטודנטים עם המידע בתחומי הידע השונים. הנוסחה: "הספריה = מאגר + אור" מבטאת את תפיסתם של האדריכלים שאוצר הידע של הספרייה - המהווה את לב לבו של הקמפוס - אוצר זה אינו חבוי אלא מוצג בשיטת המדף הפתוח, והוא רווי אור. אורו של הנגב השופע במרבית תקופות השנה, אור טבעי המסתנן אל חלל הספריה מצפון דרך מאה כיפות-תאורה העשויות פסיפס זכוכיתי. מזיגת האור עם החומר, אלה כיפות התאורה בשילוב עם הבטונים החשופים של הבניין – סמל לקיום ועמידות בתנאי האבק והאירוזיה בנגב המדברי – מזיגה זו היא מקור דמותה וסימן ההיכר של ספריית אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
למידע נוסף
ביבליוגרפיה:
1. נדלר, שולמית ואחרים, "הספריה המרכזית באוניברסיטת הנגב, באר שבע". ארכיטקטורה בישראל: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובינוי ערים, 1979, 47-42.
2. שדר, הדס. באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו-ברוטליסטית. תל אביב, מרכז באוהאוס תל אביב-יפו, 2014.
3. מסמכים מקוריים נבחרים ממשרד הנהלת הספריה.
