למרות הציפיות שמגזר הארגונים ללא כוונות רווח, המונע מערכים חברתיים, יעניק לעובדיו תנאי עבודה הולמים, נראה כי שוק העבודה של המגזר השלישי מאופיין בשכר נמוך, תעסוקה חלקית וזמנית ופערים רבים, והוא אינו שונה בהקשר זה מכלל המשק בישראל.
ממחקר חדש, שנערך על ידי ד"ר חגי כץ והילה יוגב-קרן מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עולים נתונים מדאיגים אודות שוק העבודה במגזר השלישי. החוקרים בצעו ניתוח רב-שנתי של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונציבות מס הכנסה אודות העובדים במגזר השלישי בין השנים 2000-2009.
מהממצאים עולה כי כוח האדם במגזר השלישי צעיר ומשכיל יחסית, וכי קיים בו ייצוג יתר לנשים וליהודים. בנוסף, למרות תהליך ביזור איטי, מרבית התעסוקה מרוכזת במרכז (מחוזות תל אביב וירושלים) ולא בפריפריה.
למרות מגמת גידול מתונה אך יציבה של היקף העובדים במגזר, ניכר כי שוק התעסוקה במגזר השלישי אינו כזה המבטיח בטחון תעסוקתי: תחלופת עובדים מהירה- 61% העובדים מועסקים פחות משנתיים בארגון; ישנו ריבוי ניכר של משרות זמניות וחלקיות; דפוסי עונתיות קבועים ויציבים- ירידה של 20% בהיקפי העבודה בחדשי הקיץ וחגי תשרי.
בבדיקת חלקו של השכר המשולם מעבודה במשרה הנוכחית ביחס לכלל הכנסות הפרט מעבודה באותה שנה, נמצא כי יחס השכר הממוצע עמד על 62%. משמעות נתון זה שבממוצע, הכנסות הפרט מהמשרה במגזר מהווה רק 62% מכלל הכנסתיו מעבודה באותה שנה. כלומר, מבנה התעסוקה הקיים במגזר מאלץ את העובדים בו להשלים הכנסה מעבודה במקומות נוספים.
השכר החודשי הממוצע למשרה המשולם על-ידי ארגוני מגזר שלישי נמוך משמעותית מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק ובשנת 2009 עמד על 4,230 ש"ח. פערי שכר ניכרים ויציבים נמצאו לאורך העשור לפי תחום פעילות, מגדר, משלח יד, לאום, גיל ובין המרכז לפריפריה.
ממוצע השכר של מנהלים כלליים עמד על 17,047 ומנהלים בכירים על 11,303. פערי השכר הללו רחוקים מהדימוי המקובל בציבור על הפערים בין שכר בכירים ועובדים בעמותות.
