נחילי מדוזות שמגיעים לחופי ישראל עלולים לשבש את פעילות מתקני ההתפלה ולהביא במקרה קיצון להשבתתם, כך מעריך מחקר חדש שבדק את ההשפעה שיש לנחילים על המתקנים הפועלים בחופי הים התיכון. עורכי המחקר ממליצים למפעילי המתקנים לנקוט פעולות שיקטינו את הסיכון לפעילותם.
המדוזות הן תופעה קבועה בחודשי הקיץ בישראל. כך למשל, רשות הטבע והגנים תיעדה אתמול (שלישי) נחיל ענק של מדוזות מהמין חוטית נודדת באזור מפרץ חיפה. אין זה מקרה נדיר, ונחילים כאלו תועדו באופן קבוע בשנים האחרונות. לרוב נשארים הנחילים בלב ים, וחלק קטן מהם מגיע באמצעות זרמי הים אל החופים. מלבד החוטית, מגיעות לחופי ישראל מדוזות ממין קטן יותר בשם מסרקנית.
החוטית הנודדת הגיעה לים התיכון דרך תעלת סואץ והעדויות על הימצאותה בקרבת חופי ישראל בכמויות משמעותיות, החלו בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. מלבד נזקים לשוהים בחוף, החוטית עלולה לפגוע במתקני תשתית ולסתום אותם. בנוסף, היא גם ניזונה מבעלי חיים מקומיים ומסכנת את המערכת האקולוגית. המסרקנית אותרה לראשונה במתקני התפלה לפני מעל לעשור. במקור היא חיה באוקיינוסים ליד יבשת אמריקה, והיא הגיעה ככל הנראה במים שהיו באוניות שהגיעו למזרח התיכון.
כיום אין דרך יעילה למנוע את התפשטות נחילי המדוזות, ולדברי ד"ר בלה גליל ממוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אין נתונים שיכולים לקבוע אם חל שינוי בהיקף אוכלוסיית המדוזות בשנים האחרונות מאחר ואין מעקב וניטור מסודרים.
"מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שמבחינה של התפשטות גיאוגרפית, החוטית הנודדת הגיעה בשנים האחרונות עד מרכז הים התיכון, באזור של סיציליה ותוניסיה. צריך לזכור שהנחילים נשארים ברובם במרחק גדול מהחוף". גליל הוסיפה כי "בגלל הרחבת תעלת סואץ, צפויים להיכנס לים התיכון מינים נוספים של מדוזות".
בעלי חיים ימיים עלולים להיסחף אל מתקני תשתית כמו תחנות כוח ומתקני התפלה, דבר שעלול לגרום לסתימת צינורות ופתחי בריכות. בישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלה בין חדרה לאשקלון. הם מספקים חלק משמעותי מהמים של מדינת ישראל, ובשנים הקרובות צפויים לקום שני מתקנים גדולים נוספים, ליד ראשון לציון ובגליל המערבי.
בעקבות פניות של גורמים בתעשיית ההתפלה שדיווחו על תקלות הנגרמות מדי פעם כתוצאה מכניסת מדוזות, ערכו חוקרים מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון והמכון לחקר ים ואגמים מחקר בנושא. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Water Research.
במסגרת המחקר נערך ניסוי בו נבנה מודל המדמה את תנאי ההפעלה של מתקן התפלה. החוקרים בחנו את השפעתם של מי ים שהכילו מדוזות על פעולת המתקן. במתקנים תעשיתיים של התפלה, נשאבים המים בלב ים ולאחר מכן עוברים במתקן עצמו כמה שלבים של טיהור וסינון, המתבצע בין השאר באמצעות חול. לאחר מכן הם עוברים דרך ממברנות שבהן מתבצע תהליך הורדת ריכוז המלח כך שהמים יהיו ניתנים לשימוש. ללא סינון וניקוי ברמת יעילות גבוהה, לא ניתן לקיים תהליך זה.
לאחר שלושה ימים שבהם היו מדוזות בתוך המים במסגרת הניסוי, הבחינו החוקרים בשינויים ביעילות מתקן ההתפלה. "מדובר בעיקר במדוזות הקטנות יותר, המסרקניות, שיכולות לעבור דרך המתקן", מסביר הפרופ' למיקרוביולוגיה עידו בר זאב מאוניברסיטת בן גוריון, שהיה שותף במחקר. "בניסוי ראינו שיש התפרקות טבעית של המדוזות, הגורמת לעלייה משמעותית בכמות החומר האורגני המגיע עם המים למתקן ההתפלה ובריכוז החיידקים הנשאבים למתקן. יש ירידה ביעילות של שני סוגי המסננים שיש במתקן".
על פי המאמר, המשקל הכולל של החיידקים במים עם המדוזות גדל פי 50 ביחס למים ללא מדוזות, כשהגורם העיקרי הוא חדירת מסרקניות. מתקני הסינון הצליחו לטפל ולהרחיק קרוב ל-90% מהחיידקים, אך בגלל הריכוז הגבוה שלהם, חלקם עברו דרך מתקנים אלו. החיידקים הללו וחומרים אורגניים שנותרו במים לאחר התפרקות המדוזות יצרו שכבה של חומר ביולוגי על הממברנות, שפוגע ביעילות המסננים עד לרמה שבה מתקני התפלה משביתים את פעילותם.
במתקני ההתפלה כמו זה בפלמחים, מודעים לכניסת מדוזות והעובדים מפנים אותן באופן קבוע בצורה ידנית. עם זאת, לא ניתן בדרך זו לטפל בכל שאריות בעלי החיים המתפרקים לחלקיקים קטנים. מחברת GES האחראית על המתקן בפלמחים נמסר בתגובה: "המתקן לא סבל מאירועי מדוזות משמעותיים במהלך פעילותו, שהחלה בשנת 2007. מיעוט אירועי המדוזות במתקן הוא פועל יוצא של האופן בו בנויים ראשי היניקה, היונקים את המים למפעל, כך שמהירות המים בכניסה אליהם נמוכה מאוד.
באירועים בהם יש כמות משמעותית של מדוזות, מערכת הסינון הראשונית יודעת וערוכה לסנן את המדוזות ממי התהליך בתחנת השאיבה במתקן, ומדוזות מהסוגים הנפוצים (כמו חוטית נודדת) מסולקות קודם להגעתן למערך סינון החול. המקרה הבודד בו נפגעה תפוקת המתקן היה ב-,2008 עת נכנסה כמות גדולה של מסרקניות למערכת הסינון והן הקטינו בצורה משמעותית את יכולת הסינון. התופעה השביתה את המערכת למשך יומיים אולם המערכת לא נפגעה כתוצאה ממנה וחזרה לפעילות מלאה"
ורכי המחקר מציינים שאירועים של נחילי מדוזות עלולים להתרחש בתדירות רבה יתר בעקבות משבר האקלים והתחממות מי הים התיכון, היוצרת תנאים נוחים להתפשטות בעלי החיים הללו. הם ממליצים למנהלי מתקנים להשתמש במערכות התראה שיספקו מראש מידע על התקרבות נחילים וכן לעשות שימוש באמצעים נוספים לטיפול והרחקת בעלי החיים, ובכלל זה פיתוח מסננים המותאמים להתמודדות עם הבעיה.
