 | פרופ' אדם לפסטיין
אדם לפסטיין הוא פרופסור לחינוך ע"ש משפחת שיין במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו והוראתו מתמקדים בפדגוגיה, שיח ויחסי גומלין בכיתות לימוד, למידה של מורים ושינוי חינוכי. הוא מתעניין במיוחד בממשקים שבין מחקר ועשייה פרופסיונאלית, וכיצד לערוך מחקרים משמעותיים וקפדניים מבחינה מדעית שגם תורמים לאנשי חינוך מבחינה מעשית. הוא ייסד את המעבדה וניהל אותה (יחד עם דנה ודר-וייס). לאחרונה הוא הקים את המרכז לחקר הפדגוגיה – שותפויות אקדמיה-שדה, מרכז מחקר רב-תחומית שמקדם, תוך שיתוף פעולה הדוק עם אנשי חינוך ומעצבי מדיניות חינוכית, פרויקטים של מחקר ופיתוח שמרחיבים ומחזקים את תשתיות הידע המקצועי של אנשי חינוך בישראל.
|
| ד"ר דנה ודר-וייס
אני מרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אני ראש היחידה לקידום המקצועיות בחינוך במחלקה ועורכת משנה בכתב העת Journal of Research in Science Teaching. אני מתעניינת בהיבטים רגשיים-חברתיים של הלמידה (כגון: מוטיבציה, זהות, אוטונומיה ודימוי). המחקרים שלי עוסקים בתהליכי למידה של תלמידים ומורים, בתחום המדעים ובתחומים אחרים. חקרתי את הגורמים הקשורים במוטיבציה של תלמידים ללמידת מדעים (בתוך ביה"ס ומחוצה לו) בבתי"ס דמוקרטיים לעומת "רגילים". מחקרים אחרים שלי מתמקדים בלמידת מדע בסביבות בלתי פורמאליות, ובמיוחד בחיק המשפחה. בשנים האחרונות אני מובילה שותפה במחקר יישום מבוסס עיצוב בו אנו פועלים יחד עם משרד החינוך לשנוי תרבות הלמידה המקצועית בתוך בתיה"ס, לטיפוח שיח ומנהיגות פדגוגיים של מורים. במסגרת מחקר זה אני מתמקדת במיוחד במוטיבציה של מורים ללמידה מקצועית הדדית, ובהיבטים רגשיים-חברתיים אחרים שקשורים בשנוי תרבות הלמידה המקצועית של מורות. בטרם כניסתי לעולם האקדמי עבדתי כמורה למדעים וכמתפתחת תכניות לימודים בתחום המדעים. |
.jpg)
| ד"ר אבנר כהן זמיר
מרכז מחקר של מהלך דיאלוג לימודי פורה במסגרת פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית. בעל תואר שלישי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקר פרקטיקות של מיון והסללת תלמידים בבתי ספר תיכוניים. עוסק בניתוח בלשני אתנוגרפי, שאלות של צדק ואשמה בקבלת החלטות של מורים והשפעתם של גורמים מבניים ושל מיקרופוליטיקה על קבלת ההחלטות של מורים.
|
| ד"ר איילת בכר
אני מרצה במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. תחומי המחקר שלי עוסקים בידע, מומחיות ולמידה פרופסיונליים של מורים ואנשי מקצוע אחרים, במסגרות להכשרה ופיתוח מקצועיים בהשכלה הגבוהה ובמקום העבודה, באמצעות שיח הדרכתי או בקהילות למידה. אני מתבססת בעיקר על שיטות מחקר איכותניות-פרשניות הכוללות מתודות אתנוגרפיות ושל חקר השיח. מחקריי מתמקדים בבחינת גורמים חברתיים ומוסדיים, ותהליכים היסטוריים אשר משפיעים על אידיאולוגיות ופרקטיקות פדגוגיות, תכנון לימודים ותפיסות אפיסטמולוגיות במסגרות חינוך פרופסיונלי בהשכלה הגבוהה ובמקום העבודה.
בין השנים 2018-2020 זכיתי להיות פוסט-דוקטורנטית במעבדה ולהנחות מורות מובילות ומדריכות במהלך השקפה. |
| איסלאם אבו אסעד
אני דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר שלי עוסק בשיח מקצועי פדגוגי של מורים בחינוך הערבי בישראל. מטרות המחקר שלי הן: לאפיין את דפוסי השיח המקצועי של מורים בישיבות צוות בבתי ספר ערביים בהשוואה לישיבות צוות בבתי ספר יהודיים, ולבחון כיצד ההקשר חברתי תרבותי מעצב את דפוסים אלה, וכיוצא מכך מבנה את הזדמנויות הלמידה של מורים. בנוסף, אני עובדת בהכשרת עובדי הוראה ערבים במכללה אקדמית סכנין. עבדתי בעבר בפיתוח תכניות להכשרת גננות ומחנכות בגיל הרך, מהחינוך הערבי, כמו: ללמוד לחיות ביחד- טיפוח רגשי-חברתי לילדים בגיל הרך, שיחות עם ילדים ובין ילדים, הדרכה בווידאו.
|
.jpg) | ד"ר איתי פולק
בוגר המעבדה לחקר הפדגוגיה בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעבודתי במעבדה הייתי שותף למחקרים על שיח ואינטראקציה בכיתות הלימוד ופיתוח מקצועי של צוותי מורים. כמו כן ריכזתי את תחום ההדרכה והנחיתי את קהילת מנחי המורים המובילים במהלך השקפה במחוז דרום. המחקר שלי עוסק באקלים האפיסטמי בבית הספר היסודי ובאופן שבו עוסקים בידע ומבנים אותו בשיח הכיתה וכיצד מורים בונים ידע משותף על הוראה במסגרת שיח על הוראה. אני חוקר בכלים אתנוגרפיים ובלשניים את האינטראקציה בין מורים לתלמידים סביב תחומים שונים דוגמת דיאלוגיות, הוראת מיומנויות שפה והוראת נושאים שנויים במחלוקת. כיום אני משמש כרכז הפדגוגי של היחידה לפיתוח אקדמי וקידום ההוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שם אני עוסק בפיתוח מקצועי של חברי הסגל באוניברסיטה. |
.jpg)
| איתן כהן
חוקר במעבדה לחקר הפדגוגיה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר שלי עוסק באופן שבו מורים מבנים את הידע המקצועי שלהם, ובדרכים שבהן תהליך זה מתווך באמצעות כלים טכנולוגיים ובאמצעות שייכות לקהילות מקצועיות. בנוסף, אני חוקר גישות שונות לדיסציפלינריות ולאינטר-דיסציפלינריות ושוקד בימים אלה על פיתוח תכנית לימודים בינתחומית במדעי הרוח המיועדת לתלמידי חטיבת הביניים בזרם הממלכתי. אני מתעניין גם בקהילות למידה מוגברות טכנולוגיה ובדרכים שבהן ניתן לעצב סביבות למידה שבהן התלמידים מסוגלים לקחת אחריות על תהליכי תכנון והערכה ששמורים בדרך כלל למורה.
|
.jpg) | ד"ר בנצי סלקמן
אני חוקר במעבדה לחקר הפדגוגיה ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. מחקריי עוסקים בקשר בין עיצוב פדגוגי לשיחות ולמידה, בדגש על תיאוריות דיאלוג וארגומנטציה. מחקריי נערכים בסביבות של למידה שיתופית, לרוב בתיווך טכנולוגי. כתבתי על המדיניות הטכנולוגית החינוכית בישראל ועל עולם הרשתות החברתיות והניו מדיה ואני מתעניין ביוזמות טכנולוגיות חינוכיות בתחומים אלו. בקרב תלמידים, מחקרי עוסקים בגישות חדשות לחינוך אזרחי ופוליטי, בהוראה דיאלוגית ובחקירה פילוסופית עם ילדים: שאילת שאלות, פרקטיקות שיחה הומניסטיות ודרכי התבוננות ביצירות אמנות. בקרב מורים ומבוגרים, מחקרי עוסקים בדרכי הערכה של דיאלוג ולמידה שיתופית, בפדגוגיה של הנחיית דיונים מסוגים שונים, בחקר רגשות בדיוני למידה ובתפקידי המורה ביחס לרגשות בדיונים שנויים במחלוקת. אני עוסק בפיתוח כלים טכנולוגיים וסביבות למידה המקדמות רפלקטיביות בהוראה ולמידה, בדרכי התבוננות מקצועית בחומרים פרופסיונאליים ובשימוש של מורים בתיאוריות על ידע והוראה דיאלוגית כדי לחקור ולשפר את הוראתם. אוהב את תחום הפיתוח הפדגוגי ומשתדל לעסוק בו, בעיקר בהומניסטיקה ועידוד קריאה והכתיבה. עובד גם בהכשרת מורים כמרצה, מדריך פדגוגי ומלווה צוותי הוראה וגנים. |
.jpg) | ד"ר גדעון דישון
מרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר שלי מתמההשקה בין פילוסופיה של החינוך ומדעי הלקד בנקודות מידה, וכולל פרויקטים תיאורטיים ואמפיריים. המחקר העכשווי שלי עוסק בתפיסות ביקורתיות של טכנולוגיות חינוכיות, באימוץ נקודת המבט של האחר (social perspective taking) ובגישות אלטרנטיביות לחינוך.
|
| פרופ' גיא רוט
המחקר של גיא עוסק בגורמים ותוצרים של תמיכה באוטונומיה וכפיה מצד הורים, מורים ומנהלים. המחקרים מתמקדים בתחומים שונים כמו: ויסות רגשות, התנהגות פרו-חברתית, תפקוד בבית הספר ועוד. המחקרים מגוונים ומתנהלים במעבדה ובשדה.
|
 | דיקלה באום-פלדמן
השלמתי תיזה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. בתיזה חקרתי שיח מקצועי בין מורות בפייסבוק. כמי שהייתה מורה ומחנכת 15 שנים, מתוכן 7 שנים בתפקיד רכזת תקשוב מצאתי עניין בשיח בין מורות בכלל, ובקבוצות גדולות וסגורות בפייסבוק בפרט.
עם ההצטרפות למעבדה לחקר הפדגוגיה נחשפתי למהלך השקפה והרחבתי את תחומי ההנחיה. כיום אני מלווה מורות מובילות במהלך השקפה במחוז דרום ומכשירה מורות בתחום פדגוגיה דיגיטלית. כמו כן שימשתי עוזרת מחקר במחקר על המעבר הפתאומי להוראה מקוונת בעקבות משבר נגיף הקורונה בבן גוריון. |
 | ד"ר הדר נץ
אני מרצה בתכנית לחינוך רב-לשוני, בביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. אני מתעניינת בהיבטים לשוניים בשיח בכלל ובשיח הכיתתי בפרט. אני מתבססת בעיקר על מתודות של חקר השיח (Discourse Analysis) וחקר השיחה (Conversation Analysis), מתודות הכוללות מיקרו-אנליזה של השיח. במחקרים שלי על שיח כיתתי אני בוחנת היבטים חברתיים שונים כגון אידאולוגיה, מגדר, תקינות לשונית, מיצב סוציו-אקונומי כפי שהם באים לידי ביטוי בשיח והקשר בינם לבין הזדמנויות ללמידה.
|
 | ד"ר הילה טל
פוסט-דוקטורנטית, חוקרת היבטים ארגוניים של תהליכי שינוי וחדשנות במערכות חינוך. אני מתעניינת בקשר שבין הפעולות והתפיסות של פרטים במסגרת הארגון הבית ספרי ובין היכולת לקיים חדשנות או שינוי ברי קיימא. בעבודתי במעבדה אני מרכזת את פעילות צוות המעבדה שמלווה את פעילות השקפה במחוז מרכז, ומנחה מנחות מורות מובילות במחוז מרכז. עסקתי ועדיין עוסקת בהערכה של תכניות ופרוייקטים ובייעוץ ובניית יכולות הערכה בקרב ארגונים חינוכיים. אני מלמדת ביחידה לקידום המקצועיות בחינוך במסגרת תעודת הוראה.
|
 | חגית קופרשטיין
אני הממונה על היחידה לקידום המקצועיות בחינוך, של המחלקה לחינוך, העוסקת בהכשרה, ליווי ופיתוח של עובדי הוראה בכל שלבי הקריירה (הכשרת מורים, סטאז וכניסה להוראה, פיתוח מקצועי של מורים, הכשרת מנהלים ומרכז סימולציות). ליחידה ולמעבדה קשרי גומלין ושיתופי פעולה רבים, במחקר ובפעילויות ההכשרה.
|
 | חן לאופר
אני עוזרת מחקר במעבדה לחקר הפדגוגיה. במסגרת תפקידי, אני מסייעת בפיתוח משתני קידוד, קידוד מבנה השיח של ישיבות צוות שהוקלטו בבתי-הספר השונים המשתתפים במחקר וחלוקת הישיבות הנ"ל לפעילויות לפי קטגוריות תוכן. בוגרת תואר ראשון בבן-גוריון במחלקה לחנוך ובסוציולוגיה-אנתרופולוגיה. כיום אני מסטרנטית במחלקה ללקויות למידה באוניברסיטת תל-אביב.
|
.jpg)
| ד"ר חמי רמיאל
ד"ר חמי רמיאל - חוקר בתחומים של מדיניות חינוך וטכנולוגיה חינוכית ועוסק בפרויקטים שונים בתווך שבין מחקר ומעשה חינוכי. אני אנתרופולוג בהכשרתי ואת התואר השלישי שלי עשיתי בתכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. בעברתי עבדתי כמורה ומחנך וכן בתחומים של חינוך יהודי בלתי-פורמלי. הייתי עמית בתר-דוקטורט באוניברסיטה הפתוחה בו עסקתי במחקר על האפיסטמולוגיה של פלטפורמות אלגוריתמיות בחינוך. הייתי עמית בתר-דוקטורט במעבדה לחקר הפדגוגיה בשנים 2018-2020 וכן עמית הוראה ביחידה לקידום החינוך באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת המעבדה הייתי שותף לצוות הניהול של היוזמה במחוז מרכז וכן להטמעה, ליווי והדרכה של שיח מוכוון מסגרת פדגוגית - AIW בקרב קהילות מורים במחוזות מרכז ודרום. המחקר שביצעתי במעבדה (יחד עם פרופ' אדם לפסטיין) עסק במבט אתנוגרפי בתהליכים של יישום מדיניות חינוך, בפרקטיקות המוסדיות המלוות אותם ובמרחבי המשמעות התרבותיים שמתוכם הם מתקיימים.
|
 | ד"ר טלי אדרת-גרמן
הייתי פוסטדוקטורנטית במעבדה לחקר הפדגוגיה במשך שלוש שנים, בעלת תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת חיפה במסגרתו חקרתי תהליך הערכה עצמית ברשת בתי-ספר. תחומי המחקר שלי עוסקים בצומת בין מדיניות החינוך והפרקטיקה של שיפור בית-ספרי. במעבדה התמקדתי במחקר שבוחן את המנגנונים שמאפשרים למהלכים חינוכיים רחבי-היקף להיטמע ולהתרחב. כיום אני פוסטדוקטורנטית באוניברסיטת אלבורג בדנמרק, חלק מצוות מחקר בינלאומי שעוסק במחקר השוואתי בנושא מדיניות בחינות והכלה. |
 | ד"ר יעל פולברמכר
בעלת תואר שלישי מהמחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני בחינוך מיוחד מהאוניברסיטה העברית. כיום אני מנהלת את מרכז 'מלמדים ולומדים' במכון כרם - מרכז לפיתוח מקצועי של מורים. במרכז אנו עסוקים בפיתוח הידע הנדרש להובלת תהליכי למידה בקהילות מורים המעוניינות לשפר את העשייה החינוכית בבתי הספר. במסגרת זו אנחנו מפתחים תכניות ומכשירים צוותי הוראה ומנחים. את לימודי הדוקטורט, שעסק בתהליכי ההתפתחות של השקפה מקצועית של מורים, עשיתי בהנחייתו של פרופ' אדם לפסטיין במעבדה. אני מתעניינת בהתפתחות מקצועית של מורים ומורי מורים. |
.jpg) | ד"ר יריב פניגר
אני מרצה בכיר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמית בצוות מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. תחומי העניין העיקריים שלי הם אי-שוויון חברתי והשכלתי, חינוך בקרב קבוצות מיעוט, הבדלים מגדריים בחינוך, מדיניות חינוך, פדגוגיה בהקשריה החברתיים והתרבותיים, והשפעתם של מבחנים סטנדרטיים לאומיים ובין-לאומיים על הוראה, למידה ומִנהל חינוכי.
בשנים האחרונות פרסמתי עם שותפים שלושה ספרים אשר מציגים לקהל קוראי העברית תמונה עדכנית של תיאוריה ומחקר בתחומים מגוונים של אי-שוויון השכלתי: פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה (מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד, 2013)
יש סיכוי לשינוי? תיאוריה ומחקר עדכני על שוויון הזדמנויות בחינוך (הוצאת מכון מופ"ת, 2017)
אי-שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות (מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2019)
|
.jpg) | מיכל רם
אני תלמידת מחקר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר שלי עוסק בשיתופיות בין מורים בפרקטיקות. מטרת המחקר שלי היא לבדוק מהם הגורמים המקדמים ומהם הגורמים המעכבים שיתוף מורים את עמיתיהם בסוגיות מתוך פרקטיקות הכיתה. בנוסף, אני סגנית פדגוגית בחטיבת גוונים בראש העין, ואני מובילה בביה"ס את המהלך של מורים מובילים במסגרת פיתוח מנהיגות ושיח פדגוגי.
|
 | ד"ר מירית ישראלי
אני פוסט-דוקטורנטית, בעלת תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בדוקטורט חקרתי את תפקיד המנהלת בתהליכי פיתוח מקצועי של מורות כחלק מביזור המנהיגות בבתי הספר. תחומי המחקר שלי: מנהיגות חינוכית, שיח פדגוגי בקהילות למידה, השקפה מקצועית ופיתוח מקצועי. בימים אלו אני מרצה ומדריכה פדגוגית במכללות להכשרת מורים. בנוסף אני שותפה לפרויקט מחקר במסגרת פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית שמתמקד בתהליכי הוראה דיאלוגית וטכנו-פדגוגית.
|
 | מתן ברק
עשיתי את הדוקטורנט שלי במסגרת המעבדה לחקר הפדגוגיה, בין השנים 2017-2021. המחקר שלי עסק בדיאלוג לימודי בשיעורי שפה ושינוי השיח הקיים בכיתה. במסגרת עבודתי במעבדה, ריכזתי את עבודת הפיתוח בתכנית "דיאלוג לימודי פורה", הנחיתי ועבדתי יחד עם מורות, מדריכות וחוקרים בפיתוח יחידות לימוד, כלים ומשאבים לדיאלוג לימודי פורה. כמו כן, הובלתי את כתיבת החוברת ופיתוח האתר של התכנית. בעבר עבדתי כמחנך ומורה, במחקר ופיתוח במכון אבני ראשה והייתי עמית בבית-הספר למנהיגות חינוכית במכון מנדל. כיום אני עושה פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, וממשיך לרכז את שיתוף הפעולה בין המחקר והשדה בתכנית דיאלוג לימודי פורה. |
 | נגה קנולר
מסטרנטית וחוקרת במעבדה לחקר הפדגוגיה. אני בעלת תואר ראשון בחינוך ותקשורת מאוניברסיטת בן-גוריון, וכיום לומדת לימודי תואר שני במחלקה לחינוך בהתמחות בתכניות לימודים והוראה.
|
 | נדב ארנפלד
אני דוקטורנט בביה"ס לחינוך של אוניברסיטת ונדרבילט בהנחיית פרופ' אילנה הורן. מתעניין בשאלות כמו איך לתמוך בהתפתחות מקצועית של מורים למתמטיקה באופן ששם את הידע והניסיון של המורים במרכז? ואיך לתמוך בלמידה של תלמידים למתמטיקה באופן ששם את החשיבה וההבנה של התלמידים במרכז? בנוסף אני חושב הרבה על המשמעות החברתית של לימודי מתמטיקה, או כמו שהתלמידים אומרים: "בשביל מה זה טוב?". כחבר במעבדה הייתי מנחה-שותף של קהילת המורים המובילים למתמטיקה של מחוז דרום. לפני כן לימדתי במסגרות שונות (ביניהן בתכנית להסמכת מורים ל- 5 יח"ל) ולמדתי לתואר ראשון ושני במחלקה למתמטיקה בבן גוריון.
|
 | נדוה עסאף
הייתי עוזרת מחקר במעבדה לחקר הפדגוגיה. יש לי תואר שני בתוכניות לימודים והוראה מהמחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
|
 | נוי סבג
לאחר ארבע שנות פעילות במעבדה כעוזרת מחקר, הצטרפתי למעבדה כדוקטורנטית במסגרת קבוצת המחקר של דיאלוג לימודי פורה. במחקרי אני בוחנת כיצד מורות קוראות טקסטים מבוססי מחקר. בחירתי בנושא זה משלבת שני נושאי מחקר שפיתחתי בעברי. את העניין בקריאה פיתחתי במסגרת לימודי המאסטר בספרות אנגלית, בהם חקרתי אסטרטגיות להבנת מטאפורות בקרב קוראים מומחים. כמו כן, במהלך עבודתי כעוזרת מחקר בלשכת המדען הראשי התמקדתי בתחום הנגשת ידע מחקרי. במחקרי הנוכחי אני שואפת לתרום לחיבור שבין עולם הידע המחקרי לשדה ההוראה.
|
 | ד"ר עידו גדעון
אני פוסטדוקטורנט במעבדה לחקר הפדגוגיה ומנחה מורות מובילות. הדוקטורט שלי בפילוסופיה של החינוך בהוראת אזרחות בישראל, ובדק את הקשר בין השיח הכיתתי לעולם הציבורי הפוליטי. במהלך כתיבת הדוקטורט עסקתי גם בהכשרת מורים, בעיקר בהוראת ההיבטים התיאורטיים של ידע פדגוגי. שאלת הקשר בין תיאוריה לפרקטיקה מעסיקה אותי גם במעבדה, והמחקר שלי כאן בוחן את האופן שבו ידע פדגוגי נוצר מרגעים של אי-ודאות לגבי עבודת המורה. במהלך השקפה-מורים מובילים במחוז דרום אני מלווה מורות מובילות בבית ספר ומנחה את קהילת המורות המובילות במתמטיקה. |
| ד״ר עינב אייזיקוביץ’ - עודי
עודי היא חוקרת, אשת חינוך ופעילה חברתית. בעלת תואר שלישי בחינוך מתמטי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב (2011) ומחקר בתר-דוקטורט בביתהספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. עינב לקחה חלק במהלך החינוכי ״השקפה״, כחוקרת ומנחה במעבדה לחקר פדגוגי באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הנחיית קהילות מורים בבתי ספר שונים ברחבי הנגב חשפה את עינב לאתגרים של האוכלוסיות השונות בנגב ולפוטנציאל הגלום בהן. התנסות זו גיבשה בתוכה את הרצון לקחת חלק בהובלת שינוי ופיתוח מנהיגות בנגב. כיום עינב היא חברת סגל במרכז מנדל למנהיגות בנגב. נוסף על תפקידה בקרן מנדל ישראל, עינב עוסקת מזה כעשור בפיתוח של סגלי הוראה ושילוב התקשוב בחינוך המתמטי במכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן. במסגרת תפקידה היא מובילה את הנושאים הבא כלים: פיתוח מודלים, כלים וקורסים להוראה היברידית ולמידה מרחוק, פיתוח מודעות לשוויון מגדרי בלימודי המתמטיקה, הנחיית קהילות מורים, הבניית קורסים ומתודולוגיות לפיתוח מקצועי והובלת כנסים מקצועיים בנושאים אלו.
|
 | ד"ר עליזה סיגל
אני חוקרת במעבדה לחקר הפדגוגיה. מגיעה מתחום האנתרופולוגיה של החינוך, בעלת תואר שלישי מן האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי ענייני כוללים שיח בכיתה ושיח מקצועי של מורים, עם דגש על סוגיות של ידע, תרבות וזהות. מחקריי על שיח בכיתה מתמקדים בהוראה דיאלוגית ובהוראת טקסטים בעלי ערך תרבותי. מחקריי על השיח הפדגוגי מקצועי של מורים עוסקים בתחומים כגון: ניכוס כלים ע"י צוותי מורים, נרטיבים בשיח הפדגוגי של מורים, זהות מורים ביחס לתפקידיהם ולתחומיהם הדיסציפלינריים, ועוד. |
 | ד"ר ערן חכים
אני פוסט-דוקטורנט במעבדה לחקר הפדגוגיה. מלווה בית ספר יסודי באשקלון ותומך הנחיה בהשתלמות של מנחי מוטיבציה באשדוד ואשקלון. במהלך הלימודים שלי חקרתי נושאים שונים. את עבודת המאסטר כתבתי על הקשר בין דפוסי נישואין, ובעיקר גיל נישואין, לבין השיעור הגבוה של נישואין בין אנשים בעלי השכלה דומה, תוך מחשבה על המשמעות של הדפוס הזה לשימור אי-השוויון הכלכלי בישראל והסגרגציה הסוציו-אקונומית בה. במהלך לימודי התואר השני שימשתי יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל-אביב, תפקיד שאפשר לי גם לחקור ולכתוב על הקשר בין מאפייני ההנחיה באוניברסיטאות לבין אלימות בכלל והטרדות מיניות בפרט במוסדות אלה, שכיחותן ואופיין (אפשר לקרוא כאן). בדוקטורט התמקדתי בחרם בבתי ספר, כתבתי על התרבות שמייצרת ומתחזקת חרם, על המאפיינים של תלמידים שסובלים מחרם בישראל בכלל (אפשר לקרוא כאן), ועל מה שקורה בבתי ספר בהם לומדים יחד תלמידים יהודים וערבים לתלמידים מזהויות שונות. הצטרפתי למעבדה לחקר הפדגוגיה אחרי אתנוגרפיה של למעלה משנה בבית הספר. במהלכה ראיתי מורים עובדים ואת הקשיים, מהסוגים השונים, שמאפיינים את העבודה הזו, וכמובן תלמידים לומדים, ואת הקשיים של עמדה זו. אני רוצה להבין את החיים הללו טוב יותר, באופן שמשלב מחקר שמנסה לפתח עזרים, בשלב ראשון למורים, ובהמשך, בתקווה, גם לתלמידים.
|
| ד"ר קריסטה אסטרחן
מרצה בכירה בביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים. אני חוקרת את ההיבטים הקוגניטיביים והחברתיים של למידה דרך אינטראקציה אנושית. מאמינה בגישה מחקרית רב-תחומית ורב-מתודולוגית בחקר הלמידה האינטראקטיבית. במחקרי אני משלבת מתודות של ניסויים מבוקרים, ניתוח דיאלוג ודיווח עצמי, וכמו-כן תיאוריות מתחום הקוגניציה, פסיכולוגיה חברתית, תקשורת ופסיכולוגיה התפתחותית. נושאי המחקר שלי הם למידה שיתופית, ארגומנטציה, תמיכת מורים בלמידה דיאלוגית, שינוי קונספטואלי, דיאלוג בין מורים, רשתות חברתיות בחינוך, וקומוניקציה באמצעות מחשב.
לאתר של קריסטה לחץ כאן
|
.jpg) | רחלי דייויס
אני חובבת למידה ומנחת מורים במסגרות שונות על התבוננות בתוצרי למידה והוראה לצורך הבנה מעמיקה יותר של הוראה, למידה והנחיית שיח עמיתים. בשנים האחרונות אני עסוקה בלעזור לסטודנטים להוראה, מורים חדשים, ומורים מובילים לחשוב על השאלות: ״איך נראית למידה?״ ״איך מרגישה למידה?״ ו״איך יוצרים הזדמנויות ללמידה על סמך התשובות שלנו לשאלות הקודמות?״ אני מורה לאנגלית בהכשרתי דרך תכנית חותם ובעלת תואר שני בלמידה והוראה מאוניברסיטת הרווארד.
|
 | שירלי עופר מנהלת שותפויות חינוכיות במעבדה. במסגרת תפקידי, אני מרכזת את ממשקי העבודה ושיתופי הפעולה של המעבדה עם גורמים חינוכיים. בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני במנהל מערכות חינוך ותוכניות לימודים. בעברי, 19 שנות ניסיון במערכת החינוך, מתוכן 7 שנים כמנהלת בית-ספר.
|
 | ד"ר תמר קנר פורמן
בשנים 2018-2020 עשיתי פוסט-דוקטורט במעבדה בהנחיית פרופ' אדם לפשטיין וחקרנו יחד עם ד"ר גליה פלוטקין עמרמי ידע על הכלה בשיח מורים בקהילות. אני בעלת תואר שלישי בלקויות למידה מאוניברסיטת חיפה. בדוקטורט חקרתי כיצד ילדים ומבוגרים פותרים תרגילים במתמטיקה ולומדים לעשות זאת, ועל מה יכולת זו מתבססת כשהיא תקינה ולקויה. אני מרצה בקורסים על לקויות למידה ועל למידה והוראה בהכשרת מורים, באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. כמו כן, הייתי חלק מהפיתוח של התוכנית לדיאלוג לימודי פורה בלימודי שפה בכיתות ד'-ו'. כיום אני עובדת במו"פ השקפה במכון מופת.
|
.jpg) | ד"ר תמרה בוזוקאשווילי
הייתי חוקרת במעבדה לחקר הפדגוגיה בין השנים 2016-2018 וחקרתי במסגרת הפוסטדוקטורט תהליכי הבניית זהות מקצועית של מנחי מורים מובילים. מחקרי עוסקים בתהליכים של עיצוב זהות, התפתחות קריירה והבניית ידע וזהות מקצועית באוכלוסיות שונות ובדגש על ההיבטים הבינאישיים והתרבותיים המעורבים בתהליכים אלו. בשנים האחרונות לימדתי קורסים שונים לתואר ראשון במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וכיום מלמדת במסלול לתואר שני בייעוץ חינוכי. |
