הספרייה ע"ש זלמן ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב החלה את דרכה בשנת 1965, בחדר הספרייה של מלון בית-היאס לאחר שהוסב למשכן המכון להשכלה גבוהה בנגב. המנהלת הראשונה של הספרייה הייתה נורית בר-גד (לימים ד"ר נורית רויטברג) ובראיון הקבלה אמר לה דוד טוביהו, מיוזמי הקמת האוניברסיטה וראש העיר באר שבע בעשור הראשון להקמתה: "עדיין אין ספריה, צריך לעשות מעשה בראשית"... בקיץ 1966 פורסמו המכרזים הראשונים לצוות הספרייה, והעובדים שהתקבלו נשלחו להכשרה מקצועית בתחומי הספרנות.

הספרייה יועדה מלכתחילה לשמש ספרייה מדעית רב-תכליתית שמטרתה לשרת את החוקרים, המורים, הסטודנטים מכל הפקולטות וכן את צוות האוניברסיטה והציבור הרחב, כולל עובדי וחוקרי מפעלי התעשייה האזוריים.

אוסף הספרים הראשון כלל כ-1,500 ספרים בנושאי גיאוגרפיה והיסטוריה של ארץ-ישראל, בדגש על אזור הדרום. בהמשך נוספו לו תרומות מבית הספרים הלאומי ומתנות של נדבנים, ובמקביל הוחל ברכישת ספרים חדשים בהתאם לתכניות הלימודים של המכון. בארבע השנים הבאות גדלה הספרייה והתפתחה, והייתה לאחד המדדים להענקת עצמאות אקדמית לאוניברסיטה.

עם בניית קמפוס האוניברסיטה החדש, נמסר תכנון בניין הספרייה, בשנת 1968, לידי משרד הארכיטקטים שלומית ומיכאל נדלר. מיקום הספרייה נקבע במקום המרכזי ביותר בקמפוס, בכניסה הראשית לאוניברסיטה, כשסביבו נבנו בנייני האוניברסיטה האחרים,  מתוך כוונה להופכו למרכז חיי הסטודנטים. התכנון כלל מבנה בעל גרעין מרכזי הקושר בין הקומות וסביבו אולמות קריאה ושטחי עבודה. המבנה עשוי בטון חשוף ולו חלונות רבים המאפשרים כניסת אור ממקור טבעי. הקונספציה של בניין ספרייה מרכזי אחד בקמפוס אוניברסיטאי, היתה יוצאת דופן בנוף הספריות האקדמיות האחרות בארץ . תפיסה זו הוכיחה את עצמה ברבות השנים כנבונה ויעילה ביותר מבחינות רבות. (למידע נוסף על בניין הספרייה).

טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-23.2.1971 והיה הטקס הראשון בקריה החדשה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הספרייה נקראה על שמו של שר החינוך, זלמן ארן, שנפטר שנה קודם לכן והיה שותף להחלטה על הקמת האוניברסיטה.

עם השנים הלך אוסף הספרים וגדל ובמקביל התפתח אוסף כתבי העת והמנויים למאגרי מידע. ב- 1971 מנה האוסף כ- 70 אלף  ספרים וכ- 1,300 כתבי-עת. כעבור 10 שנים, ב-1981, כבר מנה האוסף כ-300 אלף  ספרים וכ- 3,700 כתבי-עת. בקיץ 2004 הגיע האוסף ל-900,000 כותרים, כולל מינויים על כתבי-עת מודפסים ואלקטרוניים ועל מאגרי מידע ממוחשבים.

מחשוב קטלוג הספרייה בתוכנת "אלף"  החל ב- 1983 והושלם ב- 1989 ובאוגוסט 2004 שודרג הקטלוג בתוכנת "אלף 500". ב-2018 שודרג הקטלוג​ בתוכנות "עלמא" ו"פרימו" והוא נגיש באינטרנט לקהל הרחב תחת השם BGUSearch.

כיום כולל אוסף הספרייה למעלה ממיליון כרכים, מנויים לאלפי כתבי עת ולמאגרי מידע. חומר אור קולי , הרצאות מוקלטות, מפות, עבודות גמר בדפוס ובפורמט אלקטרוני ועוד ועוד. מקורות האוסף היו והינם מבוססים על רכישת ספרים וכתבי עת, רכישת עזבונות, וקבלת מתנות ותרומות של אוספי ספרים מאנשים פרטיים ומגופים ציבוריים.

לאור מדיניות המדף הפתוח חלק ניכר מהספרים וכתבי-העת נגיש לקהל, אך בגלל מחסור במקום מאוחסן חלק מהחומר (כגון: עותקים כפולים, ספרים שאינם בשימוש רב וכרכים קודמים של כתבי-עת) במחסני הספרייה, וניתן להזמינם.

ספריית ארן רואה את תפקידה כמוקד תרבותי ומדעי לכל תושבי הנגב. תושבי האזור כולו מנצלים את הכנסת האורחים של הספרייה ובאים לעיין בספרים ובכתבי העת שהיא מציעה, לשמוע את ההרצאות שניתנות על ידי חוקרי האוניברסיטה במסגרת פורום “בימת הספרייה" וליהנות מן התמונות והמיצגים המוצגים בגלריית הספרייה.

 

ביבליוגרפיה:

1.  הדרי, זאב וניה והילה טל, פרקים בתולדות האוניברסיטה. באר-שבע, תשמ"ד 1984.

2.  נדלר, שולמית ואחרים, "הספריה המרכזית באוניברסיטת הנגב, באר שבע". ארכיטקטורה בישראל: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובינוי ערים, 1979, 47-42.

3. מסמכים מקוריים נבחרים ממשרד הנהלת הספרייה. 

 

בספריית ארן קיימים גם 4 אוספים מיוחדים:

     הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו

     אוסף אורקולי

     אוסף ספרים נדירים

     אוסף ברלין