מאגר נתונים מקוון - מאפייני חיים של האוכלוסייה הבדואית בנגב תעסוקה והכנסה


5,233 ₪ שכר נשים ממוצע	7,770 ₪ שכר גברים ממוצע	32.8% נשים מועסקות מכלל המועסקים	67.3% שכר הנשים הממוצע משכר הגברים	56.9% משתכרים מתחת למינימום	18.3% שיעור אבטלה מוערך בישובים

הצג הכל

הסתר הכל

אבטלה בישובים

נתוני האבטלה מופקים מידי חודש על-ידי רשות התעסוקה. השיעורים המוצגים הם אומדן ישובי מחודש מאי 2019. שיעורי האבטלה בישובים הבדואים בנגב גבוהים במיוחד. השיעור הממוצע מגיע ל 18.3%. שיעורי האבטלה גבוהים באל קסום עומדים על 32.2% ובכסייפה ובערערה בנגב בהם הערכים נמצאים מעל 20%.

שיעור אבטלה מאי סופי 191017.jpg

משתכרים מתחת לשכר מינימום

מתוך נתוני הביטוח הלאומי עולה כי אחוז המשתכרים מתחת לשכר מינימום בישובי הבדואים גבוה ועומד על56.9%. בתל שבע אחוז המשתכרים מתחת לשכר מינימום הוא הגבוה ביותר 60.5% ואחריה ביר הדאג' ורהט עם 59.6%. בחורה ובערערה בנגב אחוז המשתכרים מתחת לשכר מינימום הוא הנמוך בין יישובי הבדואים (51.9 ו- 51.3 בהתאמה), אולם שיעורים אלו, גבוהים בהרבה מאחוז המשתכרים מתחת לשכר מינימום בכלל אוכלוסיית המדינה שעומד על 39.0%.

מדד ג'יני

ערכו של מדד ג'יני בכלל ישובי הבדואים בנגב, על-פי נתוני שרות התעסוקה נמוך יחסית. כלומר, באופן יחסי, לשאר הישובים במדינה, מידת אי-השיווין בין השכירים נמוכה. אולם, יודגש כי הכנסת השכירים בישובים היא מבין הנמוכות במדינת ישראל.

ערך מדד גיני 2017 סופי 191017.jpg

שכר נשים

השכר הממוצע לחודש עבודה של נשים שכירות ביישובים הבדואים בנגב עמד בשנת 2017 על 5,233 ₪, עלייה נומינלית של כ-1.6% לעומת 2016, לעומת שכר ממוצע למשרת שכירה במדינת ישראל שעמד על 8,533 ₪, שעלה נומינלית ב 0.7 % משנת 2016. שכר הממוצע של הנשים לחודש עבודה (5,233 ש"ח) מהווה 67.3% מהשכר הממוצע של הגברים, בדומה לנתונים לחברה הישראלית.

שכר גברים

השכר הממוצע לחודש עבודה של גברים שכירים ביישובים הבדואים בנגב עמד בשנת 2017 על 7,770 ₪, עלייה נומינלית של כ-1.5% לעומת 2016, לעומת שכר ממוצע למשרת שכיר במדינת ישראל שעמד על 12,598 ₪, שעלה נומינלית ב 1.2% משנת 2016. השכר הממוצע למשרת שכיר בקרב אוכלוסיית הגברים בישובים הבדואים בנגב מהווה 61.1% מהשכר הממוצע למשרת גבר שכיר בישראל.

תעסוקה בקרב הנשים

מספר הנשים המועסקות מהווה 32.8% מכלל המועסקים, בשונה מנתוני כלל החברה הישראלית בה מהוות הנשים העובדות 49.1% מכלל המועסקים. נציין כי ברהט מהווה מספר הנשים המועסקות 41.0% מכלל המועסקים בעוד שחלקן של הנשים המועסקות יורד לכ 33.0% בעיירות ועוד פחות בכפרים.

מקורות הנתונים

המוסד לביטוח הלאומי שכר והכנסה מעבודה לפיי ישוב ומשתנים כלכליים שונים 2016 נובמבר 2018

שירות התעסוקה מידע ברמת יישוב ומועצה איזורית מאי 2019

הגדרות

דורש עבודה

תושב ישראל שהיה לו במהלך החודש לפחות אחד מהבאים: התייצבות בלשכת שרות התעסוקה באזור מגוריו לפחות פעם אחת בחודש הדיווח (אצל פקיד או בביומטרי), אירוע מזכה ללא התייצבות (למשל: שביתה, אבל וכד'), או רצף התייצבות שנמשך מהחודש הקודם, וזאת בין שתבע קצבה ובין שלא תבע קצבה.

מדד אי-שוויון (ג'יני)

מדד ג'יני מודד את האי-שוויון בהתחלקות ההכנסות וערכו נע בין 0 ל-1 :0 פירושו שוויון מוחלט ו-1 פירושו אי- שוויון מוחלט. מדד ג'יני מאפשר להעריך את פערי ההכנסות בין קבוצות שונות באוכלוסייה, והוא מחושב באמצעות מיון האוכלוסייה הנתונה לפי הכנסות הפרטים על-פי השכר הממוצע לחודש בשנה.

שיעור האבטלה היישובי

היחס שבין "מספר מחפשי העבודה" למספר האנשים ב"כוח העבודה." כאשר "כוח העבודה" מוגדר כצרוף של מספר מחפשי העבודה עם מספר העובדים. נוסחה זו משמשת את שרות התעסוקה ואת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך חישוב שיעור האבטלה הלאומי, וכן לנוסחה המקובלת בעולם.

קיים הבדל בין שיטת הלמ"ס לשיטת החישוב של שירות התעסוקה: בעוד שהלמ"ס מתבססת רק על נתוני סקר כוח אדם, שלא מאפשרים לבצע הערכה עבור רזולוציות נמוכות, של יישוב, שירות התעסוקה מתבסס על נתונים מנהליים שנאספים באופן קבוע מהלשכות.