גיליון כ"ג

ספטמבר 2022 | עורכת: חנה סוקר־שווגר

מרכזת המערכת: מורן אריה

חברי מערכת: מעין איתן, אושרת אסייג־לופז, עדית אליסף, מורן אריה, לירון בירן־ניסלהולץ, רות דולורס וייס, יוני ליבנה, אדוה מלר, ליה שרביט, אסף פורגס, נעם קרון, לינה רוז ורחל שרייבר

גיליון כ"ג – דברי פתיחה

גיליון כ"ג הוא גיליון פתוח, שאסף אליו מאמרים שנשלחו לכתב העת מכאן ונבחנו בקפידה, ובו מאמרים מצד טובי החוקרים בחקר הספרות העברית לדורותיה. הגיליון כולו מורכב מצמדי מאמרים שיש בהם מעין התכתבות מרומזת בתחומי מחקרם או באופני הדיון שהם מציעים. 

הגיליון נפתח בצמד מאמרים ראשון - מאמר מאת חוקר ספרות ימי הביניים עלי יסיף, שביקש הפעם להתעמק ביצירה מאוחרת יותר, "ספר מאורעות צבי", תוך שהוא מציג קשת אדירה של מחקרים והקשרים להופעתו, ומכריז באופן מעורר השראה כי זהו "הרומן העברי הראשון"; ולצדו מאמרו של יהושע לוינסון, שחוקר את סיפור המסע של אברהם, במאמרו "וילך אברם", כסיפור ייסוד המצטרף לסיפורי הייסוד הגדולים בעת העתיקה, המעצבים שלב ראשוני בהתגבשותה של קהילה, סיפורים שמתארים "התחלות גדולות" ומייצרים סיפור מכונן מראשית אל אחרית.

צמד המאמרים השני בגיליון עוסק בספרות העברית המודרנית במפנה המאה: לילך נתנאל מבקשת לקרוא את ספרות התקופה שנכתבה בעברית וביידיש דרך שרטוט הגאוגרפיה של הבדיון בשנים 1860-1920, כניסיון להמשיג את הגיאוגרפיה של הבדיון דרך הכפילות שבין ריאליזם לסאטירה, בין מודרניזם למסורת נאו-קלאסית, בין מיקוד ופירוש לשמו של מקום נתון לבין הסתרתו, ובין גיאוגרפיה ואתנוגרפיה לאידיאולוגיה פוליטית וחברתית; ואילו אליק אלחנן מבקש לשרטט את המרחב הלאומי בשירת יעקב שטרנברג בעברית וביידיש, כאפשרויות שונות, גם מתוך אימוץ הסאטירה, הדקדנס והמלנכוליה.

צמד המאמרים השלישי בגיליון כולל את מאמרם של שמעון פוגל ומשה לביא, המבקשים להצביע על זיקה בין ביצועיות, דוברות ומחברות בפתיחות "יתברך" שמן הגניזה הקהירית, גם מתוך מחשבה על שירה דבורה (spoken word) עכשווית; ואת מאמרו של איתי מרניברג-מיליקובסקי המתמקד בסכסוך טריטוריאלי בסיפור תלמודי ובאופן פתרונו של הסכסוך, תוך שהוא בוחן את הסיפור בזיקה למתח בין הלכה לאגדה. 

צמד המאמרים הרביעי בגיליון פותח במאמרה של שירה סתיו, הדן בסיפור אחד של עגנון ("עם כניסת היום"), תוך מעקב אחר המתח בין קריאה אלגורית בסיפור לבין קריאת פני השטח שלו כהפניית תשומת הלב למוחשיות "הדברים כפשוטם" ולא כמשל, לצד מאמרה של חן שטרס המבקשת אף היא בדרכה לקרוא את הראייה ואת פני השטח בסיפורת של ישעיהו קורן.

צמד המאמרים החמישי והאחרון עוסק בשירה מן המחצית השנייה של המאה העשרים – אריאל פרידן מבקשת להתייחס לקובץ שירי עם ערביים שתורגמו בידי נתן זך וראשד חוסיין (דקלים ותמרים) וקוראת את מעשה התרגום ככרוניקה של כשלון ידוע מראש; ואילו אליהו רוזנפלד מקדיש את מאמרו לאופן שבו ממקם מאיר ויזלטיר את הקורא של שירתו. רוזנפלד קושר בין האלימות והפנייה אל הקורא בשירת ויזלטיר, ובין כינון של דובר שירי חזק, אלים וסמכותי, שהפך לאחד ממאפייניה הבולטים של שירתו.

כמיטב המסורת של הגיליון עומד במרכזו דיוקן ובעקבותיו. הפעם הריאיון מוקדש למשוררת אפרת מישורי, תחת הכותרת "במכת זנב של לווייתן פצוע". הריאיון כולל דיון במערכות הלשוניות והצורניות הייחודיות למישורי, עדויות ביוגרפיות שרק לאחרונה מישורי החלה להפנות אליהם זרקור מפורש, והוא כולל גם פרסומים ראשונים ממחזור שירים חדש מישל אגדת קיץ.

לריאיון נלווה מאמר מאת מורן אריה "לב אחד שבור/ בלב אחד שלם" שמבקש לקרוא בשירת מישורי מופעים סייבורגים ברוח מאמרה הידוע של דונה הארווי, "מניפסט הסייבורג", המצביע על נזילות בין חיה/אדם/מכונה כהצעה צורנית ומגדרית נועזת לחיבור בין החי ביותר למכאני, המתקיימת בשירת מישורי. לחטיבה זו צירפנו מאמר של אפרת מישורי, שדן במתח בין משמעות למשמעותיות דרך יצירת זיקה בין ספרות לפסיכואנליזה.

כמיטב המסורת של הגיליון, תחת הכותרת תיאוריה, בחרנו גם לתרגם מאמר שנראה לנו חשוב למחזור הדם של חקר הספרות כיום. בעקבות הדיון בדונה הארווי ובשירת מישורי, בחרנו לתרגם את מאמרה של הת'ר לאב: "הפיתויים: דונה הארווי, אובייקטיביות פמיניסטית ובעיית הביקורת". את המאמר תרגם יוני ליבנה, שאף כתב מאמר מאיר עיניים שנלווה לתרגום, תוך שהוא ממקם את דונה הארווי בין ביקורת לפוסט-ביקורת, כחלק מן הדיון העכשווי בפוסט-קריטיק במחשבה על ספרות ועל מושג הביקורת בחקר הספרות והתרבות.

תוכן העניי​​נים

עלי יסיף | ספר מאורעות צבי: קווים לדמותו של הרומן העברי הראשון

שירה סתיו | "אין זה משל אלא דברים כפשוטם": אלגוריה, מוחשיות ופרשנות בסיפור אחד של עגנון 

אריאל פרידן | דקלים, תמרים, חלב ודבש: על קובץ שירי העם הערביים דקלים ותמרים שתורגמו בידי נתן זך וראשד חוסיין 

תיאוריה​

יוני ליבנה | על שירת הסירנה ועדשת המיקרוסקופ: דונה הראווי בין ביקורת לפוסט־ביקורת

דיוקן וב​​​​עקבותיו

לקריאת הגיליון המלא