דיסקלקוליה התפתחותית

ליקוי למידה בחשבון (דיסקלקוליה התפתחותית) הוא אחד מבין ליקויי הלמידה. דיסקלקוליה התפתחותית היא לקות למידה ספציפית, הקשורה בקושי בעיבוד מספרים וגדלים. היות ומספרים וגדלים שונים (כמו זמן, מרחק, משקל וכיו"ב) סובבים אותנו בצורות שונות, לקות הלמידה זו מקשה על תפקוד יום-יומי בבית הספר, בעבודה ובחיים בכלל. קשיים אלו מופיעים החל מגיל צעיר ואינם נעלמים אף בבגרות.

דיסקלקוליה התפתחותית בגיל הגן תתבטא בקושי ברכישת עקרונות המנייה, השוואת מספרים או כמויות. למשל, ילדים עם דיסקלקוליה, שיתבקשו למנות חמישה כדורים ועוד שתי בובות ולציין את מספר החפצים הכולל, יספרו את כלל החפצים מראשיתם (ספירה המכונה 'ספירת הכל', המאפיינת ילדים בראשית רכישת הספירה), ולא ישכילו להבין כי ניתן לספור מכמות חפצים ידועה והלאה (ספירה המכונה 'ספירת המשך', המאפיינת רמת בשלות גבוהה יותר). עקרונות המנייה הם מאבני הבסיס לתפיסה של כמויות וחישובים מתמטיים. חלק מהילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית אינם רוכשים את עקרונות הספירה במלואם גם בשנים הראשונות של בית הספר.

ילדים ומבוגרים הסובלים מליקוי זה, עשויים להתקשות בנסיבות יום יומיות כמו קריאת שעון, בדיקת העודף שהם מקבלים בקניה בחנות או באוטובוס, הערכה האם התוצאה של חישוב אומדני מסוים היא סבירה, ועוד.

חוקרים רבים עושים מאמץ לחקור דיסקלקוליה כקושי מבודד. אולם, ברור שהקושי אצל ילדים ובוגרים אלה הוא הטרוגני וקשור בקשיים בתחומים נוספים כמו זיכרון, קשב ועוד. מחקרים אפידמיולוגים הראו כי במקרים רבים מאוד לילד בעל לקות למידה אחת יש סיכוי גבוה מאוד להיות בעל לקות למידה נוספת. למשל, מחקר שנערך בבית החולים שערי צדק, מצא כי ל-17% מהילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית ישנה גם לקות בקריאה, ול- 25% מהילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית ישנה גם הפרעת קשב. כמו כן, מחקרים גנטיים מצאו מקורות גנטיים משותפים ליכולות כמו קריאה קשב ומתמטיקה, וכן נמצא כי ליקוי במקבצי גנים מסוימים יביא ללקויות במספר תחומים, ולא בתחום בודד.

זוהי שאלה סבוכה שאין עליה כיום תשובה יחידה. ישנן קבוצות של חוקרים המאמינים כי הקושי שמראים ילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית איננו תלוי רק ביכולת של עיבוד מספרים וכמויות, אלא ביכולות כלליות יותר כמו יכולת ויזואלית-מרחבית וזיכרון עבודה. חוקרים אלו הראו כי בקרב ילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית קיימים קשרים בין יכולת חשבונית נמוכה, כמו הערכת כמויות, לבין תפקוד יעיל פחות של מנגנונים קוגניטיביים שונים (למשל טווח זיכרון עבודה ויזואלי-מרחבי נמוך יותר).

לעומתם, חוקרים אחרים מאמינים כי אצל אנשים הסובלים מדיסקלקוליה התפתחותית מופיעים ליקויים בהיבטים בסיסיים של עיבוד מידע מספרי. למשל, אצל אנשים שהתפתחותם תקינה קיים קשר אוטומטי בין ספרות לגדלים וכמויות (למשל, 5 מייצג כמות גדולה יותר מאשר 3). כאשר מוצגת ספרה עולות באופן אוטומטי האסוציאציות לגדלים וכמויות מתאימים. ההתפתחות של האסוציאציות האלה מושתתת על התנסות מחיי היום יום, למידה פורמלית והבשלה של מנגנונים מוחיים מתאימים. אצל אנשים המאופיינים בדיסקלקוליה התפתחותית, הקשר בין ספרה לערך הכמותי שהיא מייצגת הוא חלש ואינו אוטומטי, בדומה לייצוג לא בשל אצל ילדים בכיתה א'. יתר על כן, הקושי באסוציאציה בין מספרים לגדלים הוא ספציפי למערכת הסמלים המספרית. לא מדובר בקושי כללי ביצירת קשר בין סמלים לייצוגיהם. למשל, לא קיים קושי בקישור של אותיות לצלילים שהן מייצגות. ממצאים אלה מצביעים על כך שפגמים במיומנות חשבונית המופיעים בגיל בית הספר, עשויים לנבוע מפגם בעיבוד ובייצוג של היבטים בסיסיים של גודל ומספר.

אזורים מוחיים הקשורים לדיסקלקוליה התפתחותית עיבוד מידע נומרי מערב את האונות הקודקודיות, ובמיוחד אזור המכונה העמק התוך קודקודי ( Intraparietal sulucus, IPS). זהו חריץ ארוך, עמוק ומפותל בקליפת המוח. אף 
שיש מבנים מוחיים נוספים הקשורים בעיבוד מידע מספרי, יש עדויות המורות של IPS -תפקיד חשוב בדיסקלקוליה התפתחותית. ה-IPS נמצא פגום (פחות תאי עצב, או חריץ קצר יותר ועמוק פחות) באוכלוסיות הסובלות מקשיים בחשבון. פגיעה מכוונת בטכניקה היוצרת פגיעה מוחית זמנית - (TMS - Transcranial magnetic stimulation) מובילה לפגם הדומה לזה המוצג על ידי אנשים שלהם דיסקלקוליה התפתחותית. בנוסף, מחקר הדמיה עם (fMRI- functional Magnetic Resonance Imaging) מוחית ילדים המאופיינים על ידי דיסקלקוליה התפתחותית מצא כי ה- IPS הימני אצל ילדים אלה אינו מופעל בעת עיבוד מידע מספרי כפי שמופעל האזור הזה אצל ילדים שהתפתחותם תקינה.