01 נוב' 2018

כוחן ותפקידם של אליטות במבנה החברה האנושית הוא נושא המעסיק מדענים ופילוסופים מימים ימימה. במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המולטי-דיסציפלינארי היוקרתי PLOS ONE, פרופ׳ חן אבין, פרופ׳ צביקה לוטקר, ד״ר איבון-אן פיניולה (בתר דוקטורנטית לשעבר) וד״ר איציק טורקל (סטודנט לשעבר) מהמחלקה להנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ׳ דוד פלג ממכון וויצמן, הציגו גישה חדשה לניתוח מתמטי המאפיין תכונות של אליטות ברשתות חברתיות.

רשתות חברתיות 

בסיס הגישה החדשה ״עומד על כתפי ענקים״, כמו הסוציולוג והכלכלן האיטלקי הנודע וילפרדו פרטו שטען בספרו בתחילת המאה שעברה ש״כל עם (או גוף) נשלט על ידי אליטה״ וכמו הפיזיקאי וההיסטוריון המפורסם דרק דה-סולה פרייס שנחשב לאבי תורת מדידת המדע (Scientometrics), אשר טען בספרו החשוב Little Science Big Science(1965) כי מחצית מהפרסומים המדעיים נכתבים על ידי קבוצה קטנה של מדענים, הנחשבים ל"אליטה של עולם המדע", ושגודלה בערך השורש הריבועי בלבד ממספר כלל המדענים. חוק זה של פרייס, המציג כלל אצבע לגודל האליטה, זכה לביקורת והתקפות חריפות מצד אנשי מדע במהלך השנים.

במאמר Elites in Social Networks: An Axiomatic Approach to Power Balance and Price's Square root Law, החוקרים משתמשים בשיטה האקסיומטית על מנת לנתח בצורה מתמטית תכונות של אליטות בחברה לאורך זמן, ולשלב בין הטענות של פרטו ופרייס, ובפרט להציג גרסה מעודכנת ומפורטת יותר לטענתו של פרייס הנתמכת גם על ידי תוצאות אמפיריות.