​​​מחקרים ופרויקטים

במרכז קיימים פרויקטים ומחקרים שונים ומגוונים העוסקים בקשת רחבה של נושאים – ממחקרים כלכליים גרידא הבחונים השפעות של מדיניות על הציבור ועד מחקרים פסיכולוגיים הממוקדים בפרט ובגורמים המעצבים את התנהגותו, פעמים רבות באופן לא אופטימלי. אנחנו מעודדים אינטגרציה בין חוקרים ממתודולוגיות שונות ומקדמים שיתופי פעולה בין גורמי אקדמיה, ממשל, תעשייה, וחברה אזרחית.

העמוד הבא מציג בקצרה את הפעילות המתקיימת כיום במרכז על ידי חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים. ניתן ליצור איתנו קשר לקבלת מידע נוסף.

הערכות הביטוח הלאומי לשוק הפנסיה החדש

שוק הפנסיה חווה שינויים רבים בשנים האחרונות ומתקיים במציאות משתנה ובסביבה של אי ודאות. מחקר זה נערך בשיתוף הביטוח הלאומי במטרה לספק נקודת מבט כוללת של מערכת הביטוח הלאומי והפנסיה התעסוקתית – רובד ראשון ורובד שני שתאפשר לבצע את ההתאמות הנדרשות עקב השינויים שהתרחשו ואלו הצפויים בעתיד

בחינת תרומתם ויעילותם של תמריצים לחיסכון פנסיוני

בעולם הפנסיה נעשה שימוש נרחב בתמריצים והטבות מס בכדי לעודד את האזרחים לחסוך לטווח הארוך. המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של כלי זה במספר היבטים:

א. הסתכלות רב דורית של הסבסוד לפנסיה כולל אג”ח מיועדות והטבות מס.

ב. בחינת תמריצים כספיים אל מול תמריצים התנהגותיים.

ג. חלוקה יעילה וצודקת של האג”ח המיועדות.

ד. השוואה בינלאומית של מכשירי סבסוד פנסיוני.

עשור לוועדת בכר – בחינת יעילות שוק ההון בהקצאת אשראי

במלוא עשור לאישור מסקנות ועדת בכר מחקר זה נועד לבחון את יעילות שוק ההון בהקצאת אשראי. למחקר מספר מטרות:

א. מיפוי תפקיד קרנות הפנסיה והביטוח הלאומי בחיסכון הלאומי ובהשקעה הלאומית, כולל תפקיד הקרנות ויעילותן כמתווכים פיננסיים. ב. בחינת תרומת האשראי לפריון – זיהוי אתגרים בהעלאת ההון לעובד וייצור המלצות מדיניות בתחום הרחבת אפיקי ההשקעה למוסדיים אשר יובילו להגדלת ההון לעובד והגדלת הפריון.

השפעת חרדת מוות וחרדת פרישה על החלטות פנסיוניות

מודלים תיאורטיים שונים בתחום הפסיכולוגיה הכלכלית והחברתית מנסים להסביר את התהליכים הקוגניטיביים וההתנהגותיים המתרחשים בצל ההתמודדות עם פרישה עתידית. מחקר זה בוחן האם מחשבות על סוף החיים מהוות גורם בעל השפעה על התכנון העתידי הפיננסי. 

המחקר הנוכחי בוחן האם וכיצד משפיעות חרדת מוות וחרדת פרישה על המוכנות להערכות מקדימה לפנסיה ופרישה באמצעות עוררות של חרדה בקרב המשתתפים. בנוסף בוחן המחקר האם קיים הבדל במוכנות לקבלת מידע בנושא תכנון פנסיוני בין אלו החווים חרדת מוות לאלו החווים חרדת פרישה.

הבנת הדיוטות את  המערכת הפנסיונית בישראל

מספר מחקרים מצביעים על כך שהציבור מתקשה להבין את שיטת הפנסיה הנהוגה בישראל. חוסכים רבים מערבבים בין שיטות פנסיה שונות ומחזיקים בדעה כי הפנסיה ממומנת על ידי המדינה כתלות בוותק בשוק העבודה. חוסר הבנה זה של הציבור מונע תקשורת משמעותית בינו לבין הגופים הפיננסים ומקשה על הציבור להתנהל באופן מושכל.

המחקר הנוכחי בוחן את התפיסות המקובלות בציבור לגבי הפנסיה וממפה את האופן בו נתפסת מערכת החיסכון לגיל הפרישה כתלות במשתנים דמוגרפים מסוגים שונים.

מסוגלות ואוריינות פיננסית

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של בחינת דפוסי ההתנהלות הכלכלית היומיומית של הפרט, המספקת מידע רב ערך בנוגע ליכולתם של אנשים לקבל החלטות כלכליות ולאופן שבו החלטות אלו מתקבלות . תחום זה מכונה חקר מסוגלות פיננסית – Financial Capability – והוא מקיף משתנים רבים, חיצוניים ופנימיים כאחד. 

במחקר שמטרתו לאתר את הגורמים המקושרים לפיתוח מסוגלות פיננסית ולזהות הבדלים בנורמות ובדפוסי התנהגות בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות נבחנת רמת המסוגלות הפיננסית בישראל תוך זיהוי הגורמים המשפיעים עליה: אוריינות פיננסית, תכונות אישיות, מאפיינים התנהגותיים וגורמים חיצוניים דוגמת  חברה וסביבה. רמת המסוגלות הפיננסית נמדדת בארבעה מימדים מובחנים: ניהול הכסף, תכנון קדימה, בחירת מוצרים פיננסית ומידע עכשוי.

כיצד בוחרים חוסכים קופת גמל?

שוק ההון מהווה אחד המכשולים הכלכליים הגדולים ביותר לפרטים. מצד אחד, חסכונות פיננסיים הם ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר עבור רוב משקי הבית. ומצד שני, לפרטים אין את הפנאי והיכולות לנתח את החלופות הפיננסיות העומדות בפניהם.  השערת המחקר העיקרית היא כי כדי להתמודד עם “עליות החיפוש” היקרות,  צרכנים פוטנציאלים נעזרים במתווכים שנראים להם אובייקטיבים. במקרה של צרכנות פיננסית – העיתונות הכתובה.

במחקר זה ננסה לאמוד את השפעת העיתונות על היקף הגיוסים במכשירי חסכון. למשל האם כותרות חיוביות על קופת גמל מסוימת בחודש מסוים יתורגמו לגיוסים ערים בחודש שלאחריו? המחקר גוזר את התנהגות הצרכנים דרך נתונים אמפרים על גיוסים ופדיונות ומאפיינים נוספים של קופת הגמל. בנוסף נבחנת השפעת הפרסום בעיתונות הכלכלית הכתובה על גיוסים ופדיונות.

השפעת אימון כלכלי בטווח הקצר והארוך

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את ההשפעה של תהליך התערבות הכולל אימון ולווי כלכלי ארוך טווח, ולזהות את ההשפעה של גורמים שונים על האפקט ארוך הטווח של התהליך. המחקר נערך בשיתוף עמותת פעמונים המספקת ייעוץ וליווי כלכלי למשפחות. במסגרת המחקר נבחנות ההוצאות וההכנסות של המשפחות המשתתפות בתכנית בתחילת ובסיום התהליך, וכן מצבם בחלוף מספר שנים מסיום התהליך.

מלבד הערכת המצב הכלכלי, בוחן המחקר משתנים דמוגרפיים ופסיכולוגיים המקושרים להתנהלות כלכלית ועשויים להשפיע על הצלחת התכנית במטרה לאתר גורמים המסייעים לשינוי התנהגותי ארוך טווח.

השפעת גורמים פסיכולוגיים על רכישת דירה

העלייה במחירי הנדל”ן עוררה דיון ציבורי בנוגע ליכולת לרכוש דירה. אולם הביקוש לנדל”ן הביקוש לדיור מורכב בין היתר מאלמנטים שלא ניתן להגדירם ב’כלכליים’ גרידא והינם מאפיינם של חוסר הבנה או התנהלות כלכלית בלתי רציונלית.

במחקר זה אנו חוקרים את ההשפעה של אספקטים אלו על ההחלטה לרכוש ולהתגורר בנדל”ן בבעלות פרטית: הבנה מוגבלת של העלות האלטרנטיבית בבחירה להתגורר בנכס הנרכש;  ציפיות לא רציונאליות למחירי הנדל”ן ; הערכת יתר של כדאיות ההשקעה בנדל”ן כתוצאה ממסגור שונה (Framing) של התשואות ; העדפה להשקעה בנכסים פיזיים במקום נכסים ‘על הנייר’ ; העדפה לנדל”ן ככלי מחויבות (commitment device) מעצם נזילותו הנמוכה. במסגרת המחקר נבחן את הקשר בין מידת הנזילות של נכסי הנדל”ן לביקוש לנדל”ן בבעלות פרטית.

פיצויי פיטורים כחלק מהחיסכון הפנסיוני

על-פי כוונת המחוקק פיצויי הפיטורים נועדו להיות חלק מהחיסכון הפנסיוני אשר ניתן למשיכה מוקדמת בעת סיום העסקה בהינתן תנאים מסוימים. בפועל תופעת המשיכה המוקדמת הינה רחבה. מטרת המחקר היא לבחון את האופן שבו הציבור תופס את כספי פיצויי הפיטורים, האם אלה נתפסים כחלק מהחיסכון הפנסיוני, כיצד נוצרה תפיסה זו, מהן השלכותיה הכלכליות של המשיכה המוקדמת והאם ואיך ניתן להשפיע עליה.