'אות נפש'
מהדיר, חיים קרייסל
(עריכת הפירוש נתמכה על ידי הקרן הישראלי למדע, מענק 9/11)
הפירוש 'אות נפש' נכתב, ככל הנראה, בפרובנס בראשית המאה הי"ד. הוא שרד בקרוב לעשרים כתבי יד. באחד מכתבי היד הקדומים ביותר הפירוש יוחס לר' ידעיה בדרשי, בכ"י אחר – לרלב"ג, ובכ"י נוסף – לר' אשר קרשקש (שפעל בתחילת המאה הט"ו). ברוב כתבי היד אין ציון לשם המחבר. די ברור שהרלב"ג ור' אשר קרשקש לא חברו את הפירוש, לסיבות שהביא וויליאם גארטיג במחקריו. אפשר להטיל ספק אם ר' ידעיה בדרשי מחברו, למרות שאין להוציא את זה מגדר האפשרות. בדוקטורט שלו גארטיג הביא מהדורה ביקורתית של הפירוש לספר בראשית יחד עם תרגום לאנגלית ודיון בפירוש זה. דיון מקיף נוסף על פירוש זה ניתן למצוא בדוקטורט של טמס וישי. כאן מופיע לראשונה מהדורה ביקורתית של כל הפירוש.
מהדורה זאת מבוססת בעיקר על כ"י וטיקן 104 (א). בנוסף, השתמשתי בכתבי היד הבאים:
כ"י וטיקן 54 (ב)
כ"י פרנקפורט 133 (ג)
כ"י פרנקפורט 31 (ד)
כ"י ברלין 539 (ה)
כ"י פריס 190 (ו)
כ"י לונדון 198 (ז)
ביבליוגרפיה נבחרת:
William Gartig, "A Critical Edition with English Translation of the Genesis Portion of Avvat Nefesh, a Medieval Supercommentary to Abraham Ibn Ezra's Commentary on the Pentateuch," Ph.D. Thesis, Hebrew Union College, 1994.
Idem, "The Attribution of the Ibn Ezra Supercommentary Avvat Nefesh to Asher ben Abraham Crescas Reconsidered," Hebrew Union College Annual 66 (1995): 239-257.
Tamás Visi, "The Early Ibn Ezra Supercommentaries: A Chapter in Medieval Jewish Intellectual History," Ph.D. Thesis, Central European University, 2006.
Idem, "Ibn Ezra, A Maimonidean Authority: The Evidence of the Early Ibn Ezra Supercommentaries," in James Robinson (ed.), The Cultures of Maimonideanism (Leiden: Brill, 2009), 89-131.
