בעת משבר, כאשר החרדה עולה והחששות גוברים, הדבר משפיע גם על המרחב הסטודנטיאלי-כיתתי כאשר ביטויים כגון כעס, חוסר הקשבה וביטול האחר עולים בכיתה.
כיצד עלינו, חברי וחברות סגל, לנהוג במצב זה?
המשרד לגיוון והכלה מציע סדנא בנושא "ניהול כיתה במצבי משבר" המקנה כלים מעשיים לקידום שיח שוויוני, מכבד ודמוקרטי במצבי מחלוקת קשה. אורך הסדנא עד שעתיים.
ניתן לשלב סדנת סימולציה נוספת המוגבלת ל 15 משתתפים.
כמו כן, ריכזנו כאן עבורכן ועבורכם שורה של המלצות לצעדים שניתן לנקוט במסגרת המחלקתית והכיתתית, באדיבות מרכז אקורד ועמותת יוזמות אברהם:
❖ תחושת השייכות ובניית מרחב משותף: מומלץ להדגיש את השייכות של כולם למוסד האקדמי כדי להתמודד עם הנטייה של כל קבוצה להסתגר בתוך עצמה. בעת הזו, מומלץ להעביר לסטודנטים ולסטודנטיות בדוא"ל מסרים של שייכות בשתי השפות, המדגישים את המרחב החברתי המשותף ואת האינטרס לשמור עליו. הדגשת השייכות של כל הסטודנטים והסטודנטיות על ידי שימוש ב "אנחנו". למשל, בעת חידוד מטרת הלימוד ניתן להתנסח כך - "ביחד נלמד את", "נחקור את", "נתכונן לקראת המבחנים".
❖ שמירה על הוגנות כדי להתמודד עם התחושה של התפרקות המסגרות: בתקופה זו יש למצוא דרכים להבליט את העובדה שהכול זוכים ליחס דומה מצד הנהלת המוסד ומצד המרצים, ולהדגיש שאין קבוצה מועדפת. יש להדגיש שהקבוצה ההגמונית אינה עדיפה על פני השנייה.
❖ מבחינת הסטודנטים הערבים נודעת לכך חשיבות רבה, שכן הם זקוקים למסרים אלה מהנהגת המוסד. חשוב שהמסרים יביאו בחשבון את שני הצדדים בה בעת, בעיקר כשהרוחות מתלהטות.
❖ תקווה: העברת מסרים של תקווה, כדי להתמודד עם חוויות של פחד וייאוש, חשובה במצבי משבר. התקווה והאמון שיש בכוחם של בני האדם להיחלץ ממשברים, ואף לשפר את המציאות, תורמים להבראת החברה. שימוש בניסוחים מעודדים, לדוגמא "הימים הקשים יעברו, אנחנו נמשיך להיות פה", "על אף המצב הלא פשוט, חשוב לדבוק בשגרת הלימודים".
❖ חיזוק תחושת הביטחון האישי: מומלץ לפנות בדוא"ל לכל הסטודנטים והסטודנטיות, בעברית ובערבית ולהביא לידיעתם מיהם גורמי הטיפול במוסד.
ברמה הכיתתית:
❖ גלו ערנות לאתגרים ולמורכבויות ועודדו שיח סובלני ומכבד. תקשרו את הציפייה של המוסד ושל המחלקה לכבוד הדדי. הכירו ברגשות הנקשרים לאירועים בקרב שני הצדדים;
❖ עידוד שיח מכבד: מרצים רבים חוששים לדבר על המתרחש מחוץ לדל"ת האמות של השיעור מחשש מפני התלהטות ואובדן שליטה. המועקה והמתח שהסטודנטים חווים, מחייבים להתמודד עם קושי זה. כדאי לזכור שניתוק מן המציאות לא ישליט שקט, ולעיתים קרובות הוא יוביל לתוצאה הפוכה.
מה ניתן לעשות? התייחסות אמפתית למציאות אין פירושה בהכרח פתיחת דיונים, אך היא מעמידה לרשות האנשים מרחב בטוח לבטא את עצמם. לכן חשוב לדון במתרחש תוך הבעת דאגה ואכפתיות.
עודדו את הסטודנטים לשתף את האחרים ברגשותיהם על פי הכללים של מעגל הקשבה: כל אחד משתף את האחרים בחוויה האישית שלו מתוך המציאות שלו, מדבר בשפת "אני" ונמנע מלשפוט אחרים או להאשים. הסבירו בבירור את הכללים בכיתה והבהירו שרק כך תוכלו לנהל את השיח.
הביאו בחשבון שבמצבי משבר, כמו המשבר הנוכחי ,רוב האנשים מוצפים, ולרובם אין יכולת להתמודד עם נושאי עומק כמו שאלות זהות והזדהות. במצבים אלה מומלץ להתמקד במתן לגיטימציה למגוון הדעות תוך שמירה על כבוד המשתתפים. הסבירו זאת בעדינות ובאסרטיביות.
❖ השקעה בלמידה משותפת בקבוצות קטנות במהלך השנה האקדמית - עבודה בקבוצות קטנות המשלבות יהודים וערבים יחד, כאשר הבסיס לחלוקה הוא תוכן המטלה או קריטריון אחר עליו יחליט המרצה. שימו לב, במידה וקיימת רגישות תרבותית מגדרית (למשל בין נשים לגברים מקבוצות שמרניות) ניתן לערבב בין נשים מקבוצות שונות. בהקשר זה, המשרד לגיוון והכלה מציע הכשרה בנושא "עבודה בקבוצות מעורבות".
ברמת הסגל:
ראשית יש לכנס את המרצים והמרצות כדי לסייע להם להתמודד עם המשבר. במפגשים אלו כדאי:
❖ לאפשר למרצים ולמרצות להציף חוויות ולשתף את האחרים בדאגותיהם וברגשותיהם. הם עובדי הארגון והם זקוקים למסגרת מכילה לעצמם.
❖ לשמוע מהמרצים ומהמרצות מהם האתגרים העיקריים שעימם הם מתמודדים, על מנת שהארגון ייערך למצוא להם פתרונות.
❖ להציע למרצים ולמרצות שיתוף של התלמידים בכיתות על פי העקרונות של "מעגל ההקשבה" המתאימים לזמני חירום.
לרישום לסדנא אנא פנו לכתובת הדוא"ל הבאה:
vp.diversity@bgu.ac.il
בתקווה לימים בטוחים יותר!
פרופ' סראב אבורביעה-קוידר
