$$News and Reports$$
02 אוק' 2022

באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השיבו על השאלה באמצעות שני מחקרים המציעים להשתמש בלמידת מכונה של בדיקות מעבדה נפוצות. מחקרים אלו הוצגו לאחרונה בכנס Medical Informatics Europe​ (MIE)בניס, צרפת.​


כמה פעמים הגעת לרופא המשפחה עם תלונות על מיחושים שונים או במסגרת בדיקה תקופתית וקיבלת הפניה לבדיקות דם? מסתבר שכמות בדיקות המעבדה המבוצעות בישראל גדולה משמעותית בהשוואה לכל מדינה מערבית אחרת. אמנם בדיקות אלה זמינות ומאפשרות מידע מהיר ועקבי בנוגע למטופלים, אך לרוב אלו נבחנות על פי שיטה המאתרת רק תוצאות החורגות מהנורמה.

​חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו שלמידת מכונה תאפשר לאתר תוצאות חריגות שעלולות להצביע על מחלה אפשרית. זאת, על ידי איתור והשוואה של כל התוצאות יחד והשוואת לכלל האוכלוסייה, ולא רק באמצעות התייחסות לתוצאה החריגה. שיטה זו מאפשרת זיהוי ואיתור סיכון למחלות וכן מצב בריאותי הדורש מעקב. כך שגם אם כל אחת מהתוצאות של הבדיקות השונות נמצאות בטווח הנורמה, עדיין קיים צירוף מסוים שיכול להצביע על תוצאה חריגה. 

יתרה מזו, החוקרים אף בנו מודל המנבא גיל ביולוגי על ידי תוצאות בדיקות דם נפוצות ובו הצליחו להראות שאנשים בעלי גיל ביולוגי נמוך מהגיל הכרונולוגי בריאים יותר. באמצעות תוצאות בדיקות מעבדה שנלקחו מבנק הדגימות הביולוגיות האנושיות של הביו-בנק הבריטי, נבחנו כ-500,000 נבדקים בגילי 82-37, בעזרתם החוקרים בנו מודל לחיזוי גיל ביולוגי.

המודל הצליח לחזות באופן הדוק את הגיל האמיתי של הדגימה עם שגיאה ממוצעת של 6 שנים פחות או יותר. החוקרים בחנו את בריאות הנבדקים שהייתה להם אי התאמה בין הגיל הביולוגי לגיל האמיתי והראו שנבדקים עבורם חזה המודל גיל צעיר יותר מגילם האמיתי נמצאו בריאים יותר מהצפוי, שכן היו להם פחות אבחנות, פחות ניתוחים ושכיחות נמוכה יותר של מחלות ספציפיות בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת גיל.

עם זאת, לנבדקים שנחזו להיות מבוגרים מגילם הכרונולוגי, לא היו הבדלים מובהקים במספר האבחנות, מספר הניתוחים ומחלות ספציפיות בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת גיל. החוקרים הראו כי לאנשים עם תוצאות חריגות ברמה הגלובלית יש סיכוי גבוה יותר להתאשפז בבית החולים ולחלות באופן כללי.

תוצאות המחקרים אוששו בבית החולים Mount Sinai בניו יורק. שם הסתכלו החוקרים על כ-100,000 ביקורי רופא תקופתיים (Wellness visits) במהלכם נלקחו בדיקות מעבדה. התוצאות היו דומות לאלו שהחוקרים מצאו במאגר הנתונים הבריטי.

קיימות כיום בדיקות לשערוך גיל ביולוגי באמצעות ריצוף קצות ה-DNA או באמצעות בדיקת סמנים אפיגנטים, אך הן יקרות, מסובכות, לוקחות זמן רב ונדרש עבורן איסוף דגימות ייעודי, כך שרוב האוכלוסייה לא יבצעו את הבדיקה הזו, בוודאי שלא באופן תדיר. מודל חישובי מבוסס בדיקות מעבדה כמו זה שהחוקרים מציעים מאפשר לקבל תמונת מצב בריאותית אישית עבור כל דורש, בעלות נמוכה ובזמן קצר יחסית, ואף כתוצאה נוספת של בדיקות המעבדה שנעשות בעקבות התוויות שונות.

 ד"ר נדב רפופורט


"כדי לקבוע מצב בריאותי אין זה עניין של מה בכך", ציין ד"ר נדב רפופורט (בתמונה) מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע והחוקר המוביל בשני המחקרים. "אנו מסתכלים הן ברמה ספציפית של כל מחלה והן בנתונים בלתי תלויים במחלה, תוך העמקה ובחינה של כמה וכמה תוצאות שונות. המידע שאנו מפיקים יאפשר לכל אחד לדעת מה המצב הבריאותי שלו בכדי לשפר או להתמיד באורח חייו".

קבוצת המחקר כללה את: הסטודנטיות בר עזרא ולין פרץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן השותפים Shreyas Havaldar & Benjamin Glicksberg מבית החולים Mount Sinai בניו יורק.


המחקרים מומנו ע"י אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז למדעי הנתונים (Data Science) ופורסמו בכתבי העת:

Multi-Dimensional Laboratory Test Score as a Proxy for Health - PubMed (nih.gov)
Deviation of Physiological from Chronological Age Is Associated with Health - PubMed (nih.gov)