סינסטזיה – מה, איך ולמה
אבישי הניק, לימור גרטנר, לילך עקיבא-כבירי, עומר לינקובסקי, עמית פרי
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
סינסטזיה הינה תופעה של איחוד או צרוף תחושות.
המילה synesthesia מורכבת משתי מילים: syn שפרושה "יחד" והמילה aesthesia שפרושה "תפיסה", ביחד המובן הוא צרוף תחושות או תפיסות. אצל רוב האנשים התחושות האלה נחוות בנפרד, אנו רואים, שומעים, מריחים, חווים טעמים, או חווים מגע כתוצאה מגירויים ייחודיים לחושים בהם מדובר. לעומת זאת, רון, מאיה, מירה, ניר, דנה וגל חווים צרופים ייחודיים של תחושות. חשוב להבהיר כי רון, מאיה וחבריהם הם אנשים בריאים (לא חולים). במילונים רפואיים סינסטזיה מתוארת כתופעה או מצב ואינה מתוארת כהפרעה או מחלה. יתר על כן, לא מעט מחקרים מבהירים כי ההיסטוריה הרפואית של מרבית הסינסטטים אינה שונה מזו של לא-סינסטטים. עם זאת, יש מקרים, לא רבים של סינסטזיה שנבעה מפגיעה מוחית (למשל, בקרב הסובלים מאפילפסיה כ 7% מציגים תופעות סינסטטיות שהמקור שלהם באונה הרקתית, כך גם היו דווחים מעטים בספרות על פגיעות מוחיות שלוו בתופעות כאלה). מעניין שאנשים שחווים סינסטזיה מודעים לחוויה שלהם, אם כי לעתים, הם חושבים שהעניין אינו ייחודי והחוויה הזאת משותפת לכלל בני האדם.
המחקר המודרני על התופעה החל ב-1880 על ידי סר פרנסיס גלטון, שפרסם מאמר בנושא בכתב העת Nature. גלטון כתב,שהוא עקב אחרי מספר אנשים שהראו מגוון של תופעות בעיקר של מספרים במרחב. במשך השנים שלאחר הופעת המאמר של גלטון, המחקר בתחום נזנח ורק בשנים האחרונות המחקר על סינסטזיה חודש והואץ בעולם כולו.
התופעה קיימת אצל 4% מהאוכלוסיה, ללא הבדל בשכיחות הופעתה אצל גברים ונשים. התופעה מתפתחת במהלך הילדות, כתוצאה מתהליכי למידה שונים, וברוב המקרים נשארת יציבה לאורך כל החיים. התופעה לובשת צורות שונות ומגוונות וכיום ידוע על כ- 60 סוגים שונים של סינסטזיה. אולם ישנם הבדלים ניכרים בשכיחותם של סוגי סינסטזיה שונים. למשל, סינסטזיה של מספר-צבע שכיחה יחסית (46% מקרב הסינסטטים) ואילו סינסטזיה של צליל-צבע או צליל-ריח נדירות יחסית (16% ו7% בהתאמה).
כיצד מאבחנים סינסטזיה? האבחון הוא התנהגותי לחלוטין. ישנם שני מאפיינים אבחנתיים בסיסיים לסינסטזיה, שאותם נהוג לבדוק: עקביות ואוטומטיות. ב"עקביות " הכוונה שעבור כל סינסטט הצרופים החושיים אותם חווה הם עקביים ומהימנים במדידות חוזרות. למשל, בסינסטזיה של מספר-צבע (כמו זו שיש למירה, לעיל) עבור סינסטט אחד הספרה 2 תמיד תעורר צבע אדום, בעוד שעבור סינסטט אחר הספרה 2 תמיד תעורר צבע צהוב,. יתר על כן, לעתים קרובות הצבעים הם בגוונים ייחודיים ובעלי מרקם מסוים, כמו אדום שני בוהק או כחול בהיר מחוספס. איך בודקים? מראים לסינסטט את המספר פעם אחר פעם והוא צריך להתאים את הצבע הסינסטטי שהוא חווה לאותו מספר. חוזרים על זה כעבור שבוע, חודש או שנה ובודקים את המהימנות (מתאם) בין העברות. נמצא שהעקביות אצל סינסטטים גבוהה מאוד. המאפיין השני הוא אוטומטיות, משמע שהתחושה הסינסטטית מופעלת באופן לא רצוני והסינסטט אינו יכול לדכא אותה. למשל, בכל פעם שמירה רואה, שומעת או אפילו רק חושבת על מספרים היא חווה תחושה של צבע בין אם היא מעוניינת בכך או לא. בדיקות אלו שנעשות בד"כ בתנאי מעבדה אולם, היום ניתן לבדוק סינסטזיה גם ברשת באופן עצמאי. למשל, ע"י סוללה לאבחון סינסטזיה שפותחה ע"י פרופ' דיויד איגלמן ונמצאת ברשת: http://www.synesthete.org
מעניין לציין שתופעות סינסטטיות קיימות אצל כולנו במידה זו או אחרת על אף שרובנו לא נוגדר כסינסטטים. למשל, אצל רבים קיימת אסוציאציה בין צלילים נמוכים לצבעים כהים ובין צלילים גבוהים לצבעים בהירים. אולם אנו בדרך כלל איננו מודעים לחוויות האלה ואיננו מודעים גם להשפעה שלהן על ההתנהגות שלנו. לעומת זאת, סינסטטים מודעים לחוויות שלהם ולצרופים החושיים השונים. עם זאת, רבים מהם מגלים, בשלב כלשהו בחייהם, שהחוויות האלה ייחודיות להם ואינן מאפיינות את כלל האנשים. חוקרים בתחום יודעים לספר על מקרים בהם נכחו בהזדמנויות בהן סינסטטים גילו את הייחוד שלהם, בדרך כלל התגובה הנשמעת היא: "מה, לא כל האנשים רואים מספרים בצבעים?".
מה ההסבר המוחי לתופעה? קיימות שתי תיאוריות עיקריות שעדיין אין הכרעה ביניהן. האחת גורסת שהתופעה נובעת מלקוי בתהליכי הגיזום הטבעיים של סינפסות (איזורי מגע בין תאי עצב) במוח הילוד. במוח הילוד קיים מספר ניכר (עודף) של סינפסות וההתפתחות המוחית מאופיינת בצמצום (גיזום) מספר הסינפסות העודפות. ההצעה היא, אם כן, שאצל סינסטטים תהליך גיזום הסינפסות היה מוגבל כך שנותרו קשרים רבים יותר בין תאי עצב במוח. התאוריה האחרת גורסת שאין הבדל עקרוני במבנה המוח של סינסטטים ושל לא-סינסטטים אלא שאצל הלא-סינסטטים ישנה אינהיביציה (עיכוב) של התקשורת בין אזורים מסוימים במוח שעה שאצל הסינסטטים האינהיביציה הזו אינה מתקיימת ולכן אותם אזורים ממשיכים לתקשר אחד עם השני. מעניין שאפשר ליצור (ואחר כך להעלים) סינסטזיה על ידי היפנוזה. תחת ההיפנוזה האדם נוהג כאילו היה סינסטט והוא אף מעיד על עצמו כמי שיש לו התופעה. אולם, העניין הזה נעלם מיד לאחר סיום המצב ההיפנוטי. הממצא הזה יכול לרמוז לכך שאצל סינסטטים לא מדובר במבנים מוחיים שונים אלא בתהליך מעכב כלשהו.
ההקשר המוחי של סינסטזיה מעסיק חוקרים רבים. מחקרי הדמיה מוחית מורים על פעילות מוחית ייחודית אצל סינסטטים. למשל, כאשר מראים לסינסטט מסוג מספר-צבע ספרות א-כרומטיות (ללא צבע) או כאשר משמיעים להם ספרות מתקבלת תגובה באזורי מוח האחראים על תפיסת צבע. עם זאת, אין שום אפשרות לאבחן סינסטזיה באמצעות הדמיה מוחית. האבחון עצמו הוא התנהגותי בלבד כפי שתואר לעיל.
המעבדה לנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בן-גוריון עוסקת בחקר הסינסטזיה זה מספר שנים. ניתן להכנס לאתר המעבדה ואף לבקש ולקבל מאמרים שפרסמנו. אנו מעוניינים גם בנבדקים סינסטטים ונשמח אם אנשים שחווים את התופעה יהיו נכונים להשתתף במחקרים שלנו. כתובת אתר המעבדה מופיעה להלן: http://in.bgu.ac.il/en/Labs/CNL 