$$News and Reports$$

24 יול' 2022

​מחקר מקיף בוחן את גז המתאן, אחד מגזי החממה העיקריים, מתחת לקרקע קפואת העד באלסקה. שיתוף פעולה של מדעניות סביבה ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה הניבו מסד נתונים שיאפשר לשפר את ההערכות באזורים הארקטיים.

קרקעות קפואות עד (פרמפרוסט) באזור הארקטי  מהוות כרבע מהשטח היבשתי בעולם. כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, קרקעות אלו החלו להפשיר, תהליך המוביל להיווצרות ושחרור של גז מתאן, גז חממה מרכזי התורם להאצת ההתחממות הגלובלית. כאשר הקרקעות הקפואות הללו מפשירות, נוצרים אגמים שהם כעת 'נקודות חמות' לשחרור אינטנסיבי של מתאן לאטמוספירה, המאיץ עוד יותר את חימום האטמוספירה.

קבוצת המחקר של פרופ' אורית סיון מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה ומפורום הים של בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם קבוצתה של פרופ' קייתי וולטר אנתוני מאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה, יצאו לדיגום משותף באזור הארקטי. איסוף הנתונים נעשה כולו באלסקה ומשלב מדידות וניסויים ביוגיאוכימיים (תהליכים ביולוגיים כימיים וגיאולוגיים) על מנת לאתר את מיקומי ייצור הגז העיקריים בעומק הקרקע ולבנות מודל בעזרתו ניתן יהיה לחשב את קצבי ייצור הגז, הצריכה הטבעית שלו, המנגנונים השולטים בו והשפעת שינויי הטמפרטורה על קצבים אלו. הבנת הקשר בין הפשרת הקרקעות לפליטות המתאן תאפשר חיזוי מדויק יותר של ההתחממות הגלובאלית ועתיד אזורים אלו. לפענוח הקצב והמנגנון האחראיים על ייצור ופליטת גז המתאן באזורים אלו חשיבות גבוהה באפיון ההתחממות הגלובאלית והשלכותיה.

"מדידת ריכוזי המתאן בשילוב עם מדידות איזוטופיות, אפשרה לנו לאתר את עומקי ייצור וחמצון המתאן העיקריים בקרקע והקצבים שלהם. מהתוצאות אנו מעריכים באופן ראשוני שרוב המתאן הנוצר בקרקעות הקפואות עד נפלט לאטמוספרה ורק מעט ממנו נצרך באופן טבעי. הנטרול הטבעי כנראה יפחת ככל שהטמפרטורה תמשיך לעלות", אמרה פרופ' אורית סיון. "הצלחנו לכמת בצורה מדויקת את המתאן המיוצר באגמים הללו. נתוני המחקר מצביעים על תרומה חשובה של אגמים אלו לחימום כדור הארץ ויאפשרו חיזוי מדויק יותר של ההתחממות הגלובאלית ועתיד אזורים אלו". 

קבוצת המחקר כללה את פרופ' אורית סיון וחברי המעבדה הגיאוכימית הסביבתית: אפרת רוסק, אנדרה פלרין, ירדן גררה ונועם לוטם וכן את קבוצתה של פרופ' קייתי וולטר אנתוני, מאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה. מאמר המבוסס על קמפיין דיגום קודם באלסקה פורסם בכתב העת היוקרתי Global Change Biology.

פרויקט זה קיבל מימון ממועצת המחקר האירופית (ERC) במסגרת האיחוד האירופי, תוכנית המחקר והחדשנות Horizon 2020 (מס' 818450) וממענקי מחקר ומלגת NASA והקרן הלאומית למדע של ארה"ב.