הגילוי החדש יוביל להתרבות גנטית באמצעות מיקרוביומים ויביא לפתרון בר-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות בעלי חיים מהונדסים.
"ממצאנו ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין: שינויי האקלים והביטחון התזונתי", אומר פרופ' מזרחי
צוות מחקר בינלאומי, בראשות פרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ופרופ' אמריטוס R.J. וואלאס מאוניברסיטת סקוטלנד מאברדין, מצא כי ניתן להשתמש בגנים של פרה, כדי לשלוט במיקרוביומים מהקיבה שיפחיתו את כמות פליטות המתאן ולייעול ייצור החלב.
במחקר, שבדק 1,016 פרות שחיות בארבע מדינות אירופאיות שונות – איטליה, אנגליה, פינלנד ושוודיה, נמצא כי מספר מצומצם של מיקרואורגנזמים הנמצאים בקיבת הפרה, קשור למספר רב של תכונותיה וכן ליצור המתאן. ממצאי המחקר פורסמו בימים אלה בכתב העת SCIENCE ADVANCES.
הגילוי החדש יאפשר לברור בעזרת הגנטיקה של הפרה מיקרוביומים מסוימים, דבר שיוביל לפתרונות ברי-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות מתאן מבעלי חיים.
"ממצאנו ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין: שינויי האקלים והביטחון התזונתי", אומר פרופ' מזרחי, המשמש גם כחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אפילו בזמננו, פועלים בתפוקה מקסימלית עבור אספקת מוצרי בשר וחלב, בעוד שהבעיה רק תלך ותחריף בעשורים הבאים – עד שנת 2050 יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא שצפוי משבר בצריכת חלבון".
"באמצעות גידול סלקטיבי, אנו צופים כי נהיה מסוגלים להגדיל את יעילות ייצור המוצרים תוך הפחתת הגזי החממה הנפלטים בחקלאות" הוסיף פרופ' מזרחי
