הרעיון לתערוכה העוסקת בפה עלה כתגובה לאחד האירועים המרכזיים של השנתיים האחרונות: מגפת הקורונה. לאורך שנתיים אלה אנו חיים תחת האיסור לחשוף את אברי הנשימה, וחובה עלינו לעטות מסכות. הפה והאף חייבים בכיסוי, בהסתרה, באטימה חלקית. המסכה מגנה עלינו, אך היא יוצרת חוויה מכבידה שאי אפשר להתעלם ממנה הפה הוא מוטיב ידוע בהיסטוריה של האמנות הוויזואלית. באומנות, מייצג הפה את טווח ההבעות והרגשות האנושיים, וכן כאב ומחלה.
התערוכה מציגה 16 אומנים ישראלים שפעלו משנות ה-40 של המאה ה-20 ועד היום. האומנים בוחנים את איבר הפה, מציגים את תפקודיו, את קשת ההבעות והרגשות שאנו מביעים דרכו, את השימושים של חלקיו: את השפתיים, הלוע והשיניים; ואת הפה הקושר בין הפְּנִים והחוץ של הגוף של כל יצור חי.
רענן גלילי, שלל הבציר, צילום שחור-לבן, 1950
האומניות והאומנים בתערוכה:
נלי אגסי, מיכל בראור, דגנית ברסט, דוד גינתון, רענן גלילי, עידית גלעד, משה גרשוני, יונתן הירשפלד, שיר הנדלסמן, איזבלה וולובניק, אמירה קאסם זיאן, גיל יפמן, פמלה לוי, יצחק ליבנה, סיגלית לנדאו, יגאל תומרקין.
אוצרות התערוכה:
טובה אוחיון, נעמה ארבל, שירי ארד, רוני גלילי פרנצוס, יעל גנקין, פנינה גרוישטרן, תמר הרצברג, דניאל ולטר, מירי חיון, נגה מור יוסף, טפת נצר, מיכל פיינר רוזנטל, אורטל פינקו. התערוכה נוצרה במסגרת קורס אוצרות בהנחיית אלן גינתון.
