| ד"ר רוית רובינשטיין- לוי ופרופ' חיים קידר- לוי, 2019חוקרים טוענים כי על מנת לשפר את מצב החיסכון הפנסיוני של העובדים, יש צורך בחינוך פיננסי טוב יותר וביצירת שינוי בעמדות מסוימות של העובדים; עליית תוחלת החיים תחריף את המחיר הפיננסי הכבד שישלמו הדורות הבאים, אם לא יחול שינוי משמעותי באופן שבו החיסכון הפנסיוני של העובדים מתנהל כיוםמרבית האנשים במדינות המערב אינם מצליחים לתכנן את עצמם כלכלית לגיל הפרישה, כך לפי חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון. כתוצאה מכך, רוב מדינות ה-OECD יתמודדו בשנים הבאות עם עוני נרחב בקרב אוכלוסיית הקשישים והוצאות ביטוח לאומי גדולות לצורך תמיכה באוכלוסייה זו, בעוד שתוחלת החיים ממשיכה לעלות.
|
| שנהב מלול, אילנית גביוס ורמי יוסף, 2019המדינה תפתח קופות חיסכון לפנסיה המיועדות לכל העובדים, במקום הטבות מס שנהנים מהן רק משלמי המסים. עורכי המחקר מהמרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון מציינים כי חוסר השוויוניות המובנה של מנגנון הטבות המס מחריף הלכה למעשה את הפערים בין המעמדות. "המנגנון המוצע לא יפגע בתקציב המדינה מצד אחד, וייטיב באופן שוויוני עם כל רובדי האוכלוסייה מהצד האחר, ואף יגדיל את סכום הפנסיה המתקבלת בעת פרישה"
עדיף, ביטוח, פנסיה, פיננסים |
| פרופ' דיויד לייזר, יהונתן שמש, 2018
דויד לייזר פרסם ספר חדש יחד עם תלמידו יהונתן שמש. פרופ' לייזר הרצה על הספר בארץ וברחבי אירופהRoutledge |
| קרנות הפנסיה החדשות – בחינת יחס התחלופה והתנהלות המבוטחיםשרית מנחם-כרמי, אביה ספיבק, יולי 2018
חסכון פנסיית החובה נועד לספק הכנסה תחליפית לשכר. חישובים אקטואריים מקובלים הנערכים על בסיס של מודל אידיאלי מנבאים כי הפנסיה שתתקבל מהחיסכון תהווה תחליף סביר להכנסה לאחר הפרישה. שיעור התחלופה המתקבל במחקרים אלו מצביע על יחס בין הקצבה הפנסיונית התעסוקתית לשכר האחרון ערב הפרישה בגובה 65% לגברים ו-46% לנשים. המחקר הנוכחי בוצע עבור רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון על סמך נתונים ריאליים אשר התקבלו מקרנות הפנסיה, מהביטוח הלאומי, וממקורות נוספים וחושף תמונה הרבה פחות אופטימית: יחס תחלופה של 35% לגברים ו-29% לנשים – שיעור נמוך ובלתי מספק לגיל הפרישה. בנוסף, אנו מראים כי הבעיה חמורה הרבה יותר בחמישונים התחתונים של האוכלוסייה העובדת, וכי אי השוויון בכיסוי הפנסיוני שם הוא בעיה גדולה וחשובה שיש לתת עליה את הדעת.
דו”ח מחקר, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית |
| Onno Boxmaa,, Esther Frostig , David Perry, Rami Yosef ,2017
We consider the surplus of an insurance company that employs reinsurance. The reinsurer covers part of the claims, but in return it receives a certain part of the income from premiums of the insurance company. In addition, the reinsurer receives some of the dividends that are withdrawn when a certain surplus level b is reached.
Elsevier |
| רפורמת ביטוח החובה לפנסיה: איפיונה והערכת הצלחתהאביה ספיבק, שחר צמח, אייל כרמל, 2017
המחקר מתבסס על שני בסיסי נתונים יחודיים העוסקים בצו ההרחבה של פנסית החובה מ-2008. האחד הוא כלכלי – מבוסס על נתונים כספיים ודמוגרפיים, והשני הוא התנהגותי – מבוסס על שאלון שהועבר לעמיתי קרן פנסיה גדולה. המדגם הראשון כולל כאלפיים מבוטחים, מחציתם בפנסית רשות ומחציתם בפנסית חובה והוא מדגם מייצג המכיל את כל הנתונים שיש בקרן על הפרטים הללו. הנתונים בחלק זה נותחו בעזרת רגרסיות נוסח מינצר (Mincer equations) אשר בודקות את ההשפעה של ההון האנושי על השכר ועל ההסתברות להיות מבוטח ללא צו פנסית חובה, ובעזרת סימולטור אקטוארי מלא, אשר נבנה על ידינו בשיתוף עם מחלקת האקטואריה של אותה הקרן. מחקר זה בוצע ופורסם במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר. הנתונים בחלק השני מתבססים על שאלון שזווג עם נתוני אמת שהתקבלו מהקרן לגבי סוג הפנסיה ופדיון הפיצויים. ביצענו השוואות בין מאפיינים והתנהגויות של בעלי פנסיית חובה – שלא החזיקו בפנסיה לפני צו ההרחבה, לבין בעלי פנסיית רשות אשר החזיקו בחיסכון פנסיוני לפני צו ההרחבה. וכן בחנו את תפיסותיהם והבנתם בנוגע להשלכות של משיכת פיצויים על החיסכון הפנסיוני. אנו מודים לכל התומכים במחקר: קרן המחקרים של הביטוח הלאומי, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, מכון ון-ליר וחברת הביטוח שסיפקה בנדיבותה את הנתונים וגישה ללקוחותיה. דו”ח מסכם למוסד לביטוח לאומי |
| פיתוח מוצר מובנה כמכשיר לניהול סיכוני השקעה בחסכון הפנסיוניד"ר צביקה אפיק, פרופ' רמי יוסף, ד”ר אלרואי חדד, יוני 2017
המחקר מתעמק בהשפעה של הרפורמות הפנסיוניות על רמת הסיכון של החיסכון, ומציע חלופה לניהול הסיכון באמצעות פיתוח של מוצר מובנה המבטח את החיסכון של העמית הפנסיוני מפני ירידת ערך ומאפשר לגוף המוסדי לגדר את הסיכון ממוצר זה. המוצר המובנה שפותח מאפשר לעמיתים להגדיל את התשואה של תיק החיסכון הפנסיוני באמצעות השקעה בשוק ההון ומאידך להבטיח תשואה מינימאלית לתיק הפנסיוני, ובכך מהווה נדבך נוסף להשקעה תוך חשיפת העמית להשקעה בשוק ההון מבלי להיחשף לסיכון הגלום בתנודתיות השוק. תקציר מחקר, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית |
| תפיסות נאיביות בכלכלה (אנגלית)דויד לייזר, נופר דואני, פסקל וואגנר-אגר, 2017
המאמר מתאר ארבע תבניות חשיבה המאפיינות אנשים בתחום הכלכלי: תפיסה ניאו ליברלית, תפיסה קונספרטיבית, תפיסת הממשלה, ותפיסת היד הנעלמה השלילית. נמצא כי אנשים נבדלים במידת ההסתמכות על תבניות אלו, וכי ,תפיסוות אלו מקושרות בצורה עקבית לאופן בו אנשים מפרשים אירועים כלכליים שונים. חשיבות מיוחדת נמצאה לנטייה לחשיבה קונספירטיבית. PLOS ONE |
|
| כיצד אזרחים במדינות שונות בעולם תופסים את הגורמים למשבר הכלכלי (אנגלית)דויד לייזר, רינת בניטה, סשה בורוגה-ז’ירודנה, 2016
המאמר מדווח על מחקר שבוצע בשבע מדינות ובוחן כיצד אנשים מסבירים את הסיבות לפרוץ המשבר הכלכלי של שנת 2008. נמצא כי אנשים ממדינות מערביות שלא הושפעו מהמשבר מפרשים את המשבר כחלק מתהליך מחזורי ומעגלי החיוני לכלכלה. הסברים אלו אינם מאפיינים אזרחים ממדינות שאינן מערביות, או אזרחי מדינות מערביות שהושפעו מהמהשבר. Journal of Economic Psychology |
| העדפת משיכה קצבתית בתכניות פנסיה מסוג DB (אנגלית)עומר זליבנסקי, דויד לייזר, אביה ספיבק, 2016
המחקר בחן את היקף ההעדפה של משיכה קצבתית על פני הונית בישראל. המחקר מצביע על כך שבישראל קיימת העדפה למשיכת קצבה על פני משיכה הונית בתכניות פנסיה מסוג Defined Benefit – תכניות הפנסיה הישנות. המחקר מראה כי ההעדפה מקושרת למידת האמון והביטחון במערכת הפנסיה בישראל. In Review |
| הגורמים המשפיעים על אמון בבנק ישראל (אנגלית)זאב קריל, דויד לייזר, אביה ספיבק, 2016
למידת האמון הניתנת בבנק המרכזי חשיבות מכרעת ביכולתו לשמור על יציבות מוניטרית. מחקר זה מראה כי בניגוד לתפיסה המקובלת כי שקיפות הינה גורם מפתח באמון הניתן בבנק המרכזי, מידת האמון במדיניות הנקבעת על ידי בנק ישראל מושפעת דווקא מגורמים אחרים כגון מקצועיות ועצמאות, בעוד לשקיפות אין השפעה על תפיסת הציבור את הבנק המרכזי. International Journal of Central Banking |
| השפעת אוריינות פיננסית וגילוי נאות בזמן מפגש עם סוכן ביטוח (אנגלית)אייל כרמל, דנה כרמל, דויד לייזר, אביה ספיבק, 2015
במחקר זה נבחנה השפעתו של סוכן ביטוח על בחירת מכשיר חיסכון פנסיוני והאינטראקציה עם רמת אוריינות פיננסית וגילוי נאות. שני ניסויי מעבדה מצביעים על כך שמרבית הצרכנים בוחרים בהתאם להמלצת הסוכן תוך התעלמות מהגילוי הנאות. בעלי רמת אוריינות פיננסית גבוהה מיתנו במידה מסוימת את המשקל שנתנו להמלצת הסוכן בעת שקיבלו גילוי נאות, אולם השפעתו עדיין נמצאה משמעותית. לא נמצאה עדות לתגובה “ריאקטיבית” – תגובה שלילית לסוכן המובילה להתנהגות לעומתית בניגוד להמלצת הסוכן.
Journal of Consumer Affairs
|
| פנסיית החובה בישראל – כיצד השתנה אי-השוויון בקרב קשישיםשחר צמח, אביה ספיבק, 2015
פנסיית החובה שהוחלה על המשק בתחילת שנת 2008 נועדה בראש ובראשונה להקטין את שיעור אי-השוויון והעוני באוכלוסיית הקשישים. באמצעות ניתוח מאגר נתונים שהתקבל מקרן פנסיה גדולה בחנו את השפעת הרפורמה. נמצא שהחלת הכיסוי הביטוחי על כלל אוכלוסיית השכירים הקטינה את מדד אי-השוויון בישראל בין השנים 2008-2012, אולם משיכת כספים מוקדמת מעמידה בסיכון את גובה הקצבה ועלולה לפגוע בהצלחת הרפורמה. תקציר מחקר, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית |
| המשבר באשראי החוץ בנקאי של שנת 2009אביה ספיבק, 2014
עבודה זו מתעדת את יצירת שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל ואת הכשלים שהתגלו באופן חד וברור בזמן המשבר הכלכלי העולמי. העבודה מתארת את החוליים המאפיינים שוק זה, אך גם מצביעה על כך שגיוון מקורות האשראי לשוק העסקי תרם ליציבות הבנקים ואפשר להם להגדיל את הלימות ההון. העבודה מתייחסת להמלצות ועדת חודק, בוחנת את תרומת המבנה הפנסיוני הנוכחי ליציבות שוק ההון המקומי ומנסה להפיק לקחים מהמשבר העולמי ומהשלכותיו על ישראל.
פורסם במסגרת אסופת המאמרים – מבט אל המשבר הכלכלי: פרספקטיבה ישראלית ובינלאומית. התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים |
| עומר זליבנסקי, 2014
שני מוצרי משיכה מרכזיים של החיסכון הפנסיוני הם משיכה הונית חד פעמית לשם ניהול עצמאי של החסכון על ידי הגימלאי, ואנונה, כלומר התחייבות של קרן הפנסיה לתשלום חודשי לשארית חייו של הגימלאי. בעוד שלאנונה יתרונות רבים, חוסכים רבים מעדיפים למשוך את מלוא הסכום, תופעה הקרויה –“Annuity-Puzzle”. המחקר בחן את היקף התופעה בישראל ואת השפעתם של מאפיינים אישיים על העדפות החוסכים.
תקציר מחקר, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית |
| בוחרים היום למען המחר: השפעתו של סוכן הביטוח על בחירת מסלול לחיסכון פנסיונידויד לייזר, אביה ספיבק, אייל כרמל, 2013
בחירת קרן פנסיה מהווה את אחת ההחלטות הכלכליות החשובות שאדם מקבל במהלך חייו. במדיניות השיווק הפנסיונית בישראל אדם לרוב בוחר תכנית פנסיונית בעת פגישה עם סוכן ביטוח שעשוי להיות נתון בניגוד אינטרסים. המחקר בחן האם הבחירה בתכנית פנסיונית קשורה להמלצתו של סוכן ביטוח וכיצד משפיעים הגילוי הנאות הניתן על ידו ורמת האוריינות הפיננסית של מקבל ההחלטה. הרבעוןן לכלכלה |
| פנסיה בישראל ובעולם: כיווני התפתחות עיקריים, גישות והשפעות אידיאולוגיותאביה ספיבק, 2013
מאמר זה פורסם במסגרת סדרת מחלוקות בכלכלה ומטרתו להפריד בין עובדות לדעות בתחום הפנסיה. הדיון הציבורי במערכת הפנסיה מורכב מאוד, הן משום מורכבות ההסדרים הפנסיוניים, והן משום שמדובר בנושא בעל פן אידיאולוגי. המאמר מציג תחילה את יסודות כלכלת הפנסיה ולאחר כך את המחלוקות העיקריות בנושא זה, שחלקן אידיאולוגיות וחלקן פרגמטיות. * פורסם במסגרת סדרת ‘מחלוקות בכלכלה’ במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים |
| Zvi Amrousy, Ilanit Gavious, Hagai Katz, Rami Yosef, 2012
The discourse of corporate social responsibility (CSR) has grown rapidly over the last decade. There are different views of the role of the firm in a society and disagreements as to whether wealth maximization should be the sole goal of a corporation. There is also a debate on whether CSR practices are beneficial for firms.
Journal of Modern Accounting and Auditing |
| אתגרים בעת בחירת תכנית חיסכון פנסיונית – קשיים וחסמים המשפיעים על החוסכים לפנסיה בישראלדויד לייזר ואייל כרמל, 2012
סקירה זו נכתבה לבקשת המועצה הישראלית לצרכנות ומטרתה לבחון את הכשלים העומדים בפני החוסכים לפנסיה, החל מחסמים פסיכולוגיים ידועים המקשים לקבל החלטות כלכליות לטווח ארוך, דרך בעיית ניגוד האינטרסים של סוכן הביטוח ומשמעותה וכלה ברמת האוריינות הפיננסית הנמוכה בקרב האוכלוסייה. הסקירה מציגה ממצאים מחקריים מהספרות האקדמית וכן ממחקרים שנעשו במעבדה לפסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון אשר עוצבו במיוחד כדי לבחון את שוק הפנסיה הישראלי ומציעה מספר פתרונות אפשריים.
חוות דעת עבור המועצה הישראלית לצרכנות |
|
| השפעת שינויים צפויים בהכנסה עתידית על הצריכה עומר גלס, 2012
מחקרים רבים הראו כי חוסר אוריינות פיננסית פוגע ביכולתם של הפרטים לקבל ולבצע החלטות כלכליות מושכלות ורציונליות. במאמר הנוכחי נבחנה השאלה: “איך הפרט מגיב לשינויים בהכנסתו הצפויה, במידה וזו ידועה לו?”. נמצא כי אוריינות פיננסית נמוכה קשורה לחוסר יכולת להתאים את רמת החיסכון הנוכחית בתגובה לשינויים בהכנסה העתידית הצפויה, ומקשה על יישום בפועל של החלטות כלכליות שנלקחו. תקציר מחקר, המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית |
| מערכת הפנסיה בישראל על שני רבדיה: מבט על רפורמות שהונהגו מהצד המוסדי והצד הכמותיאביה ספיבק, 2012
מחקר זה בוחן את מערכת הפנסיה הישראלית על שני רבדיה – ביטוח לאומי וחיסכון פנסיוני – וייצר פרופילים של עובדים לפי קבוצות אוכלוסייה תוך שימוש בסקרי הכנסות ובסימולטור ייחודי המאפשר לגזור את גובה ההכנסה הפנוי בעת פרישה. דו”ח זה מתאר את עבודת התשתית וממצאים מהעבודה. המחקר מאגד יחדיו נושאים רבים: ידע כלכלי, תיאורטי ואמפירי בנושאי הפנסיה והביטוח הלאומי; ידע מוסדי וחוקי על פעילות הפנסיה בישראל; ידע סטטיסטי של מסדי נתונים ישראלים; ידע אקטוארי על תוחלת החיים וסיכוני התמותה והנכות שחיוניים להבנת תמחור פנסיה מקיפה; וידע במיסוי הפנסיה אשר מאפשר לנתח את השפעת מערכת המס על התוצאות של המערכת הפנסיונית. דו”ח עבור הביטוח הלאומי. התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים |
| מערכת הפנסיה בישראל לאחר חמש-עשרה שנות רפורמהלאה אחדות, אביה ספיבק, 2010
מחקר זה הוא חלק ממחקר מקיף אשר נועד לבחון את התפתחות מערכת הפנסיה בישראל ולסרטט את דמותה הנוכחית על הישגיה וחולשותיה. מובאת בו סקירה מקיפה של הרפורמות שהונהגו בשני העשורים האחרונים במערכת הפנסיה בישראל לשני רבדיה – רובד הביטוח הלאומי ורובד הפנסיה התעסוקתית – מתוך ניתוח מאפייניהן המרכזיים והתפיסות שהנחו אותן. הסקירה מלווה בתיאור כמה דגמי רפורמות שהונהגו בארצות ה- .OECD פורסם במסגרת סדרת מחקרי מדיניות. התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים |
|
| עולם הפנסיה החדש – אחרי המפץ של 2003רמי יוסף, אביה ספיבק 2008
חוברת זו סוקרת את השלכות הרפורמה שנערכה ב2003 על זכויות המבוטחים בקרנות הפנסיה ובוחנת מהן ההשלכות של מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח. בנוסף, בוחנים המחברים את אופיו של ההסכם הקיבוצי המעניק פנסיה לכל המועסקים במשק. לסיום, מנסים המחברים להתבונן אל העתיד ולהציע כיצד להיערך לרפורמה הבאה בענף הפנסיה, כיוון שניסיון העבר מלמד שפעם ב10-15 שנה מתבצעת רפורמה משמעותית בענף זה.
פורסם במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים |
|
| חוק פנסיה חובה בישראלרמי יוסף, אביה ספיבק 2005
עד לשנת 2008 ההפרשה לפנסיה בישראל לא עוגנה בחוק והייתה תלויה בהסכמים קיבוציים והתמקחות עם המעביד. מאמר זה שפורסם בשנת 2005 הניח תשתית לחקיקת חוק פנסיית חובה בישראל וביסס את הטענה באמצעות נתונים, חישובים אקטואריים וממצאים מעבודות קודמות. המאמר הציע מסגרת חישובית חדשה לתכניות הפנסיה, כולל העבודה האקטוארית הנדרשת ואומדן לחישוב עלות פנסיית החובה בתקציב המדינה.
פורסם במסגרת קובץ עיונים בכלכלת ישראל
|
