מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים של למעלה מחצי מיליון צעירים (גילי 30-19), מציג תמונה עגומה מאוד לגבי מצבם של צעירים מהקהילה האתיופית וגם מהמגזר הערבי.
ד"ר תהילה רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, השותפה למחקר: "הנתונים הדרמטיים הללו חייבים להניע לפעולה".
מהנתונים עולה כי בעוד ששיעור הגיוס של הצעירים יוצאי אתיופיה, דור ראשון ושני בארץ, הוא הגבוה ביותר מכל הקבוצות באוכלוסייה (68% לעומת 65% אצל כלל היהודים), דווקא הם הקבוצה שנוטה לנשור מהצבא ולא להשלים שירות צבאי מלא (רק כ-71% משלימים לעומת 79% אצל כלל היהודים).
בשלב מאוחר יותר בחייהם נמצא כי השיעור של בעלי תואר אקדמי עד גיל 27 בקרב מי שמוצאם מאתיופיה הינו מזערי, בעיקר בקרב הבנים (2%). בנוסף, בעוד ששיעור הצעירים שמוצאם מאתיופיה העובדים גדול משאר הקבוצות באוכלוסייה, מעטים מאד מהם נמצאים בעשירוני ההכנסה הגבוהים ורבים יחסית בעשירוני ההכנסה הנמוכים בגיל 24 ו-27.
גם בגילים צעירים יותר, נראה שהנתונים אינם משחקים לטובת הקהילה מאתיופיה. שיעור כפול של ילדים מהמגזר האתיופי שולבו בחינוך מקצועי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית. שליש מהילדים שמוצאם מאתיופיה למדו בפנימיות חינוכיות ושיעור גבוה של 13% לעומת 6% טופלו במסגרות רווחה הן בקהילה והן במסגרות חוץ ביתיות.
בנוסף, בעוד ששיעור הניגשים לבגרות ממוצא אתיופי גבוה כמו בכלל האוכלוסייה היהודית, רק שיעור קטן מהם בעלי תעודת בגרות (36.8% עם תעודה למול 70.8% ניגשים) ושיעור מזערי עם תעודת בגרות איכותית מספיק על מנת לאפשר להשתלבות באקדמיה (21% לעומת 44% בכלל האוכלוסייה היהודית).
הנתונים המדאיגים עולים גם בתחום נוסף - 41% מהצעירים שמוצאם מאתיופיה היו מוכרים ברווחה כקטינים בעוד רק כ-14% מהאוכלוסייה היהודית כולה היו מוכרים במערכת זו. גם כאן ניכר כי לא חל שיפור במצבם כיוון שבבגרות הנתונים דומים. כלומר, קרוב לחצי מהצעירים שמוצאם מאתיופיה מוכרים ברווחה גם בשנות ה-20 לחייהם.
הנתונים במגזר הערבי מעלים גם הם דאגה. כך למשל, נמצא ששיעור הבנים להם יש תואר אקדמי בגיל 27 עומד על 12% לעומת 15% אצל הבנים היהודים למרות שרוב הצעירים בקבוצה זו אינם משרתים בצבא וצפוי כי ישלימו לימודים אקדמיים בגיל צעיר יותר. נתון זה תואם להישגים הנמוכים של קבוצה זו במבחני הבגרות. 20% מהצעירים מוכרים כנזקקים ברווחה כבוגרים לעומת 12% אצל היהודים ושיעור גבוה גם בקבוצה זו מצוי בעשירוני ההכנסה הנמוכים.
"ממצאי המחקר מצביעים על פערים משמעותיים במצבם בילדות ובהישגיהם בבגרות של צעירים שמוצאם מאתיופיה וצעירים מהמגזר הערבי", מסבירה ד"ר תהילה רפאלי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שערכה את המחקר. "הפערים בולטים במיוחד בתחום ההשכלה אשר לגביו נבחנו מימדים רבים, אולם גם בתחומים רבים נוספים. הנתונים הדרמטיים הללו חייבים להניע לפעולה באמצעות תוכנית לאומית רחבה שתפעל בהיבטי החיים השונים לקידום שתי הקבוצות שזוהו כפגיעות ביותר".
המחקר שמומן על ידי קרן גנדיר נערך על ידי ד"ר תהילה רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר עדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. קבוצת המחקר כללה גם את: אבי עבוד, אגת סולד, נעמה גורדון, מרים ועקנין ויהונתן בובליל.
ד"ר תהילה רפאלי, המחלקה לעבודה סוציאלית
