19 מאי 2019

​​​​​​​

מיזם קמפוס ירוק תומך כמדי שנה בפרויקטים מחקריים בתחום הסביבה והקיימות באמצעות הועדה למחקרים וכנסים בראשותה של ד"ר רחל גולן ומפרסם קול קורא לסטודנטים לתואר ראשון שני ושלישי מכלל הפקולטות להגיש מועמדות.  השנה, זכו בפרס כספי, ארבעה סטודנטים לתואר שלישי על עבודותיהם בתחום הסביבה

במקום הראשון: ערן חלפ​י מהיחידה להנדסה סביבתית על עבודתו בנושא:
Separation of colloidal minerals from water by oscillating flows and grouping
הרחקת קולואידים מינרליים ממים על ידי זרימה  תנודתית היוצרת בו זמנית התלכדות ושיקוע חלקיקים

בהנחיית: פרופ' דוד קטושבסקי


תקציר העבודה:

הרחקת קולואידים מינרליים הינו אתגר מרכזי בטיפול במים עיליים. הסרת חלקיקים אלו נדרשת מאחר שהם עשויים להעלות את עכירות המים, להוסיף למים צבע, עשויים להיות גורמי מחלות או שהם עשויים להכיל חומרים רעילים שנספחו לפני השטח שלהם. השיטה השכיחה ביותר להסיר חומרים אלו הינה באמצעות שיקוע ו/או סינון שמבוצעות לאחר תהליך הפתתה. המחקר הנוכחי מציע טכנולוגיה חדשה להסרת הקולואידים, המבוססת על יצירת זרימה תנודתית על ידי מכשיר ייעודי השולט באופן מדויק במהירות ומיקום המתנד. בשדה הזרימה הנוצר מהתנודות משתנה המהירות בצורה מחזורית בזמן ובמרחב בצורה של גל סינוס. שינויים אלו גורמים לחלקיקים להתקבץ ולשקוע באזורים מסוימים במיכל הטיפול (איור 1).
מתוך העבודה שזכתה במקום הראשון

איור 1. מבט-על של תלכידים ששקעו באזורי ההתקבצות ביישום הטכנולוגיה החדשנית


ייעול השיטה נעשה על ידי בדיקת תנאי תפעול שונים הכוללים: תדירות התנודות, משרעת התנועה וצורת המתנד. כמו כן, יעילות השיטה נבחנה ביחס למכשיר ההפתתה המקובל ה- jar test (איור 2).​​

איור 2
איור 2. אחוזי הסרה על ידי שתי השיטות (א) התנדה באדום ו- (ב) jar test בכחול.


התוצאות מראות כי תנודות עדינות יוצרות בו זמנית התלכדות ושיקוע חלקיקים באותו אגן טיפול ובזמן קצר. בכך צפונה היכולת לשפר תהליכי הפתתה קיימים על ידי הקטנת נפח אגני הטיפול וצריכת האנרגיה.​



במקום השני: ​​עמית סביה-אלקלעי מהמחלקה למדעי החיים על עבודתה בנושא:

Monosex Prawn Populations as Biocontrol Agents over Damaging Snails
הדברה ביולוגית עם ערך מוסף: סרטנים חד-זוויגיים כמדבירי חלזונות מזיקים בבריכות דגים

בהנחיית: פרופ' אמיר שגיא


תקציר העבודה:

לאחרונה עם העלייה בנפיצות חלזונות במקווי מים בצפון הארץ (חלקם מינים פולשים) מתרבים הדיווחים על נזקי תולעת הצנטרוצסטוס הטפילית בענף חקלאות המים בישראל. תולעת זו זקוקה לשלושה פונדקאים על מנת להשלים את מחזור חייה: חילזון, דג וציפור. התולעת נצמדת לזימים של הדגים ופוגעת ביכולות הגדילה והשרידה שלהם. כיום, הטיפול הנפוץ הינו שימוש בגופרת נחושת, המזיק לסביבה. סרטני מים מתוקים הינם מדבירים ביולוגיים יעילים במיוחד של מספר מיני חלזונות, וכעת עם פיתוח הטכנולוגיות לייצור חד-זוויגי של סרטנים, ניתן לבחון את השימוש בהם בבריכות דגים כמדבירים ביולוגיים עם סיכון סביבתי מינימאלי מחד, וכמוצר לוואי כלכלי למגדל הדגים מאידך. ניסויי המעבדה מראים באופן מובהק שלסרטנים בכל הגדלים יש יכולות טריפה מצויינות עד כדי חיסול כל אוכלוסיית החלזונות הצעירים. בשטח נראה שבבריכות עם הסרטנים, כמעט ולא שרדו חלזונות, לעומת בריכות הביקורת שנמצאו בהם כמויות גדולות של חלזונות חיים. כמו כן נמצא הבדל מובהק ברמת הנגיעות בטפיל בין הדגים שגדלו ללא סרטנים (נגיעות גבוהה) לדגים שגדלו יחד עם סרטנים (נגיעות נמוכה).

 


במקום השלישי: רותם חייק מהיחידה להנדסת אנרגיה על עבודתה בנושא:
Low Energy Insulating Building Materials Based On Bio-Aggregate

בהנחיית: פרופ' עלוה פלד ופרופ' יצחק מאיר (סקיס)​

 

תקציר העבודה:

מטרת מחקר זה היא צמצום צריכת האנרגיה ופליטות הפחמן בענף הבנייה, המהווים כ-50% מצריכת האנרגיה ופליטות הפחמן העולמיות. נתונים אלה כוללים את ייצור חומרי הבנייה, תהליך הבנייה עצמו וכן את התפעול והשימוש במבנים. המחקר מבוסס על המפקריט, חומר בנייה מבודד העשוי מסיד כביינדר (חומר מליטה) ושבבי המפ כביו-אגרגט, חומר בנייה שהוכח כידידותי לסביבה. עם זאת, ייצור הסיד מחייב קלייה בכבשן, תהליך עתיר אנרגיה ופליטות פחמן, המקטין את הערך הסביבתי שלו. מחקר זה בוחן את האפשרות של החלפת הסיד בביינדרים "ירוקים" כגון חרסיות שתהליך ייצורן אינו מחייב קלייה. המחקר בוחן את ההשפעות השונות של החלפת הסיד בביינדרים אלה בתכולות שונות. בנוסף, יבוצע חישוב של סך האנרגיה ופליטות הפחמן הנדרשות במהלך מחזור החיים של הבניין על מנת לקבל הערכה של החיסכון הנובע משימוש בחומרים אלה בהשוואה להמפקריט סטנדרטי ולחומרי בנייה קונבנציונליים.

 


במקום הרביעי: טליה גבאי מהמחלקה למדעי החיים על עבודתה בנושא:
Understanding changes in biological soil crust's bacterial communities
in rehabilitated sites of phosphate mines in the Negev Desert
בחינת שינויים בחברות מיקרוביאליות של קרומי קרקע בשטחי כריית פוספטים בנגב

בהנחיית: פרופ' ירון זיו


תקציר העבודה:

כריית פוספטים בנגב גורמת להרס וקיטוע של בתי גידול על פני שטחים נרחבים. אחד ממרכיבי בית הגידול הנפגעים עקב כרייה הינו קרומי הקרקע הביוגניים, המכילים קבוצות מגוונות של מיקרואורגניזמים המספקים שירותי מערכת רבים. חברת הכרייה מבצעת שיקום אקולוגי לאחר עבודות הכרייה אך איכות והשפעות שיקום זה על קרומי הקרקע אינה נחקרה. במחקר זה בחנתי שינויים בחברה החיידקית של קרומי קרקע באיזורי כרייה משוקמים ואיזורים טבעיים שלא עברו כרייה. תוצאותיי הראו כי עושר ומגוון החברה החיידקית גבוה בצורה משמעותית באיזורים טבעיים לעומת שטחי כרייה משוקמים וכי שינויים אלו ניכרים גם בשטחי כרייה השוקמו לפני עשור. תוצאות אלה מרמזות על פגיעה ארוכת טווח בתפקוד קרומי קרקע לאחר פעולות הכרייה, מה שעלול להשפיע על התפקוד של כלל המערכת האקולוגית. מחקר זה מהווה נדבך חשוב בזיהוי חסרונות אפשריים של פעולות השיקום הנוכחיות ובבניית תוכנית שיקום אקולוגי המתבססת על מחקר מדעי.

 

תעודות הוקרה והערכה תחולקנה במסגרת טקס פרסי הרקטור שיתקיים בתאריך 28 במאי 2019