המחקר, פרי שיתוף פעולה בין־תחומי ושילוב שיטות וגישות מחקריות שונות, בוחן גישה מערכתית להערכה של משק החשמל – תוך מתן כלים בקבלת החלטות אסטרטגיות לצמצום פליטת גזי חממה במסגרת הפקת וייצור חשמל.
המחקר זכה למענק מטעם חברת נגה – ניהול מערכות חשמל - האחראית על ניהול, תכנון ופיתוח מערכת החשמל.
חשמל מהווה מרכיב מרכזי בייצור וצריכת אנרגיה, ובעל תרומה חשובה לאיכות החיים ופיתוח כלכלי. בעוד הביקוש ותוצריו צפוי להמשיך ולגדול בשנים הבאות, להפקת החשמל השפעות סביבתיות שונות מקומיות וגלובליות - ובמדינת ישראל ייצור ושימוש בחשמל מהווה גורם מרכזי לפליטות גזי חממה לצד מזהמים שונים.
לאחרונה מקודמות יוזמות ותוכניות לעמידה ביעדי הפחתת פליטות דומים לאלו המוצגים בעולם, השואפות לצמצם את הפליטות בהיקף של כ-50% בעשור הקרוב ואף 'איפוס' הפליטות עד שנת 2050. בניית מערכת אנרגיה מקיימת דורשת שילוב צעדים וכיווני פעולה רבים תוך כדי התחשבות בתהליכים דמוגרפיים וחברתיים, מדיניות ציבורית, טכנולוגיה, התנהגות צרכנים ועוד.
מחקרם של
פרופ' מידד קיסינגר, ד"ר נעמה טשנר, פרופ' אביתר אראל ופרופ' דויד פרלמוטר
מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, לצד
פרופ' רזיאל רימר מהמחלקה להנדסה תעשייה וניהול
וד"ר שבתאי איזק מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית - כולם נמנים על סגל בית הספר לקיימות ושינויי אקלים - יפתח פלטפורמה לניתוח ואופטימיזציה של קיימות משק החשמל בישראל.
המחקר יכלול בשלב ראשון 'ניתוח זרימת חומרים' ובחינת מרכיבים שונים 'בטביעת הרגל הסביבתית' של משק החשמל הישראלי תוך התייחסות למגוון יצרנים וצרכנים. לאחר מכן יבנה מודל שיאפשר בחינה של מגוון תרחישים וניתוח תרומתם של צעדים שונים, קיימים וחדשניים, להפחתת הלחץ על הסביבה, כגון אימוץ טכנולוגיות חדשות, שינויים התנהגותיים, תכנון מרחבי ועוד, תוך כדי כימות המשאבים הדרושים ליישום הצעדים.
בשלב הבא של המחקר יבחן התמהיל האופטימלי של אמצעים מבחינת יכולתם לצמצם את הפליטות בהתחשב באילוצים שונים כגון עלויות, זמינות קרקע ועוד בטווחי זמן של השנים הקרובות והעשורים הבאים. בהמשך ישאף המחקר לזהות מגוון מגבלות ליישום ואפשרויות למזער את הפער בין המערכת האופטימלית לביצועיה בעולם האמיתי– בין 'הרצוי למצוי', בשיתוף בעלי עניין מרכזיים.
