17 נוב' 2021

​מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מראה שהשלמת אבחון האוטיזם לפני גיל שנתיים וחצי מובילה לשיפורים דרמטיים ביכולות החברתיות של הילדים בהשוואה לאלו שאובחנו בגיל מאוחר יותר. 

ילד קטן עם בעיות תקשורת

אבחוני אוטיזם מתעכבים ומתארכים כיום מסיבות שונות. מחקר כמותי שנערך במרכז הלאומי לחקר אוטיזם, שותפות ייחודית בין מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, מציג נתונים דרמטיים - לילדים עם אוטיזם יש סיכוי הגדול פי 3 להתקדם בצורה משמעותית ביכולות תקשורת חברתיות, במידה והאבחון מתבצע לפני גיל שנתיים וחצי. זו הפעם הראשונה שמחקר מציג נתונים כמותיים  על מידת חשיבות האבחון המוקדם לקידום ילדים עם אוטיזם. 

החוקרים עקבו אחר התפתחותם של 131 ילדים עם אוטיזם שאובחנו בגילאים שונים (מגיל שנה ועד חמש) וטופלו במסגרות הקיימות בקהילה. הילדים השתתפו במבחנים סטנדרטיים שמודדים את עוצמת הסימפטומים האוטיסטיים ואת היכולות הקוגניטיביות של הילדים. מבחנים אלו הועברו פעם אחת כחלק מהאבחון ופעם נוספת שנה עד שנתיים אחרי האבחון.

השוואה של ילדים שאובחנו מוקדם (לפני גיל שנתיים וחצי) מול אלו שאובחנו מאוחר (אחרי גיל שנתיים וחצי), הראתה הבדלים דרמטיים בין הקבוצות. לילדים שאובחנו מוקדם היה סיכוי גדול פי שלוש לבצע קפיצה התפתחותית בתחום התקשורת החברתית, הכולל את היכולת להבין להתעניין ולהשתתף בפעילות חברתית. זאת על אף שהילדים שאובחנו מאוחר קיבלו סל שירותים ומספר שעות טיפול דומה.

"אנו מאמינים שהשיפור הגדול נובע מהגמישות המוחית האדירה שיש לילדים בשנתיים-שלוש הראשונות לחייהם. גמישות שמאפשרת להם להפיק יותר ממסגרות הטיפול וללמוד לתקשר על אף הקושי הראשוני" אומר פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם וחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לקוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "חשוב לציין שהרוב המוחלט של הילדים שמאובחנים מוקדם נשאר עם אבחנת האוטיזם גם אחרי קפיצת ההתפתחות הזו, אך מצבם טוב יותר ואנו משערים שיש להם סיכוי גדול יותר להשתלב במערכות החינוך הרגילות בהמשך ולממש יותר מהפוטנציאל האישי."

"התוצאות מדגישות את חשיבות האבחון המוקדם והצורך לטפל בילדים בגילאים הצעירים." אומר ד"ר גל מאירי, המנהל הרפואי של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם ומנהל היחידה לגיל הרך במחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה. "אנו מקווים שתוצאות המחקר יתנו מוטיבציה למשרד הבריאות ולקופות החולים להשקיע יותר משאבים באבחון מוקדם ומהיר של ילדים עם אוטיזם. נפעל להמשיך את שיתוף הפעולה הקליני-מחקרי שמתבצע במרכז הלאומי לחקר אוטיזם בכדי להפיק תובנות נוספות שיאפשרו לשפר את האבחון והטיפול באוטיזם בישראל".

"המחקר מדגיש עד כמה חשוב שהורים ואנשי מקצוע יכירו היטב את הסימנים המוקדמים המאפיינים את רצף האוטיזם", אומרת פרופ' דיצה ענתבי צחור, מנהלת המרכז לאוטיזם של אלו"ט במרכז הרפואי שמיר. "אנו רואים חשיבות רבה ביצירת כלים שמסייעים להערכה המבוססת על כלי אבחון מתוקפים לאוטיזם ומובילים לאבחון מוקדם ולהתערבות אינטנסיבית ויעילה".           

לפרסום ממצאי המחקר

קבוצת המחקר כללה את: ניצן גבאי דיזדר, מיכל אילן, פרופ' עידן מנשה  ופרופ' אילן דינשטיין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר גל מאירי, ד"ר מיכל פרוי, ד"ר אנליה מיכאלובסקי, וד"ר חגית פלוסר מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, ד"ר יהודה קולר מהאוניברסיטה העברית ירושלים ופרופ' דיצה ענתבי צחור מנהלת המרכז לאוטיזם של אלו"ט במרכז הרפואי שמיר – אסף הרופא.

 

המחקר נתמך על ידי מענק מרכז לאומי לאוטיזם של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל.