מזכיר אמנת המדבור של האו"ם בכנס המדבור הבין־לאומי בישראל: "44 טריליון דולר, כמחצית מהתפוקה הכלכלית השנתית העולמית נמצאת בסכנה בגלל ההידרדרות המתמשכת. מחסור במים, יבול שייכשל, צמחים יפסיקו לצמוח, ההגירה תתרחב עוד יותר – והסכסוכים בעולם רק יגברו".
5 ימים, 250 חוקרים, 1,000 משתתפים מיותר מ-50 מדינות הגיעו לכנס המדבור הבין־לאומי שהתקיים בשבוע שעבר במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין. בכנס הוצגו המחקרים החדשים ביותר הבוחנים את השפעותיה השונות של תופעת המדבור שהולכת ומתרחבת בעולם.
תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס | צילום: וולפגנג מוצפי-הלר
"נכון להיום - כמעט 50% מכדור הארץ מוגדר כאזור יובשני ובעוד לא הרבה שנים 90% מהכדור יסבלו מהשפעות שונות של התופעה", מסביר פרופ' שמעון רחמילביץ', יו"ר הכנס וחוקר במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון. למרות התרחבות התופעה, היא עדיין לא מקבלת את ההתייחסות הראויה לה בעולם. "המדבור סובל מבעיות קשות ביחסי ציבור. בין היתר כי בניגוד למונחים כמו "שינויי אקלים", "התחממות גלובלית" ו"פליטת פחמן", קשה מאוד להסביר לציבור הרחב, במילים פשוטות - את השפעותיה הנרחבות של התופעה על החיים של כל אחד מאיתנו", מסביר פרופ' אביגד וונשק, מהמכונים לחקר המדבר.
איברהים תיאו, מזכיר אמנת המדבור של האו"ם (UNCCD) אמר בכנס: "44 טריליון דולר, כמחצית מהתפוקה הכלכלית השנתית העולמית נמצאת בסכנה בשל ההידרדרות המתמשכת. כשהקרקעות מושפעות מבצורות, משינויים אקלימיים, הן מתדרדרות מבחינה המערכת האקולוגית שלהן. הקרקעות מאבדות את יכולת הקיבולת שלהן ואת הקיימות. מצב זה משפיע על ביטחון תזונתי, על מחסור במים, היבול שייכשל, צמחים יפסיקו לצמוח, ההגירה תתרחב עוד יותר – והסכסוכים בעולם רק יגברו".
"התשואות הכלכליות של שיקום קרקעות וצמצום פליטות גזי החממה ואובדן המגוון הביולוגי הן עד 140 טריליון דולר מדי שנה. מדובר בעד פי 1.5 מהתמ"ג העולמי ב-2021. הקרקע היא האינטגרטור והאקסלרטור הטבעי החשוב ביותר בעולם. זהו הון טבעי מבוסס קרקע שמפגיש הון פיננסי, חברתי ואנושי. זו הסיבה ששיקום קרקעות יכול ליצור מיליוני מקומות עבודה 'ירוקים' והזדמנויות כלכליות אחרות לאוכלוסייה גדלה וצעירה. כלכלה של שיקום יכולה להגיע הרבה מעבר למגזרי החקלאות, הייעור או השימור ע"י מודלים עסקיים חדשים וטכנולוגיות מתפתחות".
בשל העובדה שחמישים אחוז מכדוה"א הוא יובשני, אך כמות המחקר המתנהל בו מצומצמת מאוד, במסגרת הכנס נפגשו נציגים ממכוני מחקר מובילים מחמש יבשות על מנת לזהות את הנושאים המרכזיים בהם חשוב למקד את המחקר הסביבתי באזורים יובשניים בשנים הבאות וגיבשו נייר עמדה משותף. זאת על מנת לזהות את הנושאים המרכזיים שחשוב לקדם בשיתוף פעולה על מנת לתת מענה מדויק יותר לתהליכים של שינויי אקלים ומדבור. פרופ׳ נורית אגם מהמכונים לחקר המדבר ציינה כי ״היקף המחקר באזורים אלה חייב לגדול משמעותית כדי לגבש הבנה מעמיקה יותר של תהליכי שינויי אקלים ומדבור. המחקר המשולב יסייע לנו להבין כיצד לנצל את אוצרות המדבר באופן שיבטיח את שימורו לדורות הבאים וישפר את ההתמודדות עם סוגיית הביטחון התזונתי של אוכלוסיית כדוה״א באזורים אלה - ובכלל״.
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ | צילום: וולפגנג מוצפי-הלר
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה (בתמונה למעלה) אמר בפתיחת הכנס: "חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, מתממש לנגד עינינו כאשר מאות מדענים וחוקרים מכל העולם נחשפים לסודות הנגב, לומדים על הטכנולוגיות החדישות ביותר שיוצאות מהמדבר בישראלי, חוקרים כיצד להפיק אנרגיה מהשמש, מים מהאוויר, מזון מהחולות ולהיעזר במשאבים לטובת ארצנו ולטובת העולם. הוא צפה מראש את מה ששאר העולם הבין רק לאחרונה: בעיית שינויי האקלים היא לא עניין לוקאלי לכל אזור ואזור, אלא היא משבר גלובלי שמשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. זו הסיבה שאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באמצעות ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים והמכונים לחקר המדבר, משקיעה משאבים עצומים בקידום מחקרים משותפים עם קולגות מכל העולם. לא נחסוך דבר בחיפוש המתמיד אחר פתרונות. זו חובתנו כלפי עצמנו כמדענים, זו חובתנו כלפי כדור הארץ כאזרחי העולם וזו חובתנו כלפי הדורות הבאים".
פרופ' שמעון רחמילביץ', יו"ר כנס המדבור הבין־לאומי אמר כי: "בעוד זמן לא רב 70% משטח כדוה"א יהיה יובשני. המלחמה במדבור רלבנטית כבר היום ל- 90% מכדור הארץ. אזורים מדבריים גדלו ב-15 השנים האחרונות לכמעט 50% מהיבשה בכדור הארץ וצפויים להגיע בעוד זמן לא רב למעל 70%. זה הזמן לפעול באון רב־תחומי."
פרופ' נעם ויסברוד, מנהל המכונים לחקר המדבר: "אנו חיים בזמן בו שינויים גלובליים מדגישים את הרגישות הקיצונית של שטחים יבשים לזמינות מים, מזון ואנרגיה ולאובדן המגוון הביולוגי בכדוה"א. מחקרים רבים הראו כי שינויי האקלים משפיעים על שטחים יבשים יותר מכל חלק אחר של העולם וכי המדבור משפיע כיום ישירות על יותר מ-170 מדינות. עובדות אלה ממחישות את חשיבותו העצומה של כנס זה. שטחים יובשניים מהווים כיום כ-47% מהשטח היבשתי של העולם והם ביתם של יותר מ-2 מיליארד בני אדם. לפיכך, פיתוח בר־קיימה של יבשות הוא חיוני לעתידה של האנושות ברחבי העולם. אנחנו שמחים לארח כאן במכונים לחקר המדבר חוקרים ואנשי מקצוע שלומדים ומיישמים טכנולוגיות חדשניות כדי לגרום למדבר לפרוח, להילחם במדבור, למתן את השפעות שינויי האקלים באזורים יבשים ולשפר את יכולת ההסתגלות שלנו".
