יצירת מוצרי מזון בעלי תכונות משופרות הוא אחד הכלים להתמודדות עם מחסור בתחום הביטחון התזונתי, וזהו גם אחד היעדים של המאגד הישראלי לעריכה גנומית ששותפה בו קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשותו של פרופ' אמיר שגיא
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון משתתפים במאגד הישראלי לעריכה גנומית ויסייעו בפיתוח פתרונות טכנולוגיים בתחומים מגוונים, לרבות הגברת הביטחון התזונתי. הקמת המאגד CRISPR-IL אושרה לאחרונה על-ידי ועדת המחקר לתשתיות טכנולוגיות של רשות החדשנות בהשקעה של 36 מיליון שקלים.
המאגד הישראלי לעריכה גנומית משלב טכנולוגיות של ביו-אינפורמטיקה ובינה מלאכותית והוא מכנס תחתיו קבוצות מחקר ותעשיה מתחומים שונים. במסגרת המאגד החדש יבוצעו מחקרים שיובילו בין השאר לפיתוח מוצרים חקלאיים חדשניים, ויהיו שותפים בו יותר מ-20 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים מובילים בארץ.
בראש קבוצת המחקר הבן-גוריונית עומד פרופ' אמיר שגיא (בתמונה), חבר סגל המחלקה למדעי החיים וחוקר בכיר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, כשלצדו שותף במאמץ המחקרי ד"ר עיסאם ח'לאילה מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ע"ש אברם וסטלה גולדשטיין-גורן. בחקר מרכיבי המחשוב של שיטת העריכה משתתפים ד"ר ירון אורנשטין מבית-הספר להנדסת חשמל ומחשבים, וד"ר איסנה וקסלר-לובלינסקי מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע.
"ריצוף גנומים שלמים יוצר פתח ליישומים בתחומי הבריאות והחקלאות", אומר פרופ' שגיא. "פיתוח המאגד יוצר תשתית אחידה לתכנון עריכה גנטית, שתקצר את הדרך לחברות וחוקרים ישראליים להתייצב בחזית העיסוק בגנום". לדבריו, "המערכות שיפותחו יהיו מדויקות יותר, ויהוו תשתית לרגולציה על בסיס דיוק ובטיחות".
עריכה גנומית היא טכנולוגיה מולקולרית המאפשרת לבצע שינויים ספציפיים בחומר הגנטי וליצור שינויים גנטיים כמעט בכל אורגניזם. טכנולוגיות של "עריכה גנומית" משפיעות על תעשיית המזון העולמית ונחשבות לחדשניות בתחומי המזון והרפואה הגנטית.
טכנולוגית העריכה הגנומית מציעה מהפך בשיטות להשבחת המזון. ברשימת הישגיה של טכנולוגיה זו נכללים פטריות שמפיניון שלא משחירות, אורז הנותן יבול גדול יותר, מלון וזני הדרים עמידים לשורת מחלות וזני עגבניות בעלי יכולת פריחה משופרות.
תעשיות המזון עומדות כיום בפני אתגרים עצומים, וביניהם הצורך להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה, בעיות ומחסור בתחום הביטחון התזונתי, הצורך בפיתוח עמידות למחלות ומזיקים על מנת שיהיה ניתן להפחית את הצורך בריסוסים, דרישות הצרכנים לתזונה בריאה יותר והצורך לשמר את הסביבה ולנהוג באחריות סביבתית.
