ד"ר
מהא כרכבי-סבאח מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה צללה לנבכי השינויים
בחברה ממנה היא באה במטרה להבין את הסיבות לעלייה משמעותית זו.
אולי
לא שמתם לב, אבל הנשים הערביות בישראל חוות שינויים באורחות חייהן בשנים
האחרונות. אחוז הנשים הערביות הרוכשות השכלה עלה, כך גם אחוז הנשים היוצאות
לשוק העבודה, ירידה ברמת הפריון, עלייה בגיל הנישואין ועלייה בשיעור
הרווקות. לצד אלו נרשמה עלייה משמעותית גם בשיעור הגירושין בחברה הערבית.
ד"ר מהא כרכבי-סבאח (בתמונה) מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פרופ' עדיטל בן ארי,
ראשת המרכז לחקר המשפחה והמרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, חקרו האם
קיים קשר בין השינויים בחייהן של הנשים הערביות לבין העלייה בשיעורי
הגירושין בעשור האחרון?
44
ראיונות עומק עם נשים גרושות ממיקומים חברתיים שונים וכן, 7 ראיונות
קבוצתיים ובנוסף, נתונים המשקפים 22 שנים(1995-2017) שהוכנו על ידי הלמ"ס
לטובת המחקר, מצביעים על כך שמספר מקרי הגירושין בקרב המוסלמים בישראל
הוכפל בטווח השנים הללו (מ-922 ל-2140 מקרים).
מהניתוח
הסטטיסטי של הנתונים עולה שהסיכוי הגבוה ביותר לגירושין הינו בקרב זוגות
חסרי השכלה אקדמית. אמנם אישה משכילה יותר מבן זוגה אינה מערערת את יציבות
הנישואין, אך ככל שהאישה תרוויח יותר מבן זוגה, כך תרד היציבות בנישואין.
הכוח הכלכלי הא-סימטרי לטובת הנשים מערער את הסדר הנורמטיבי של חלוקת
התפקידים בבית ומערער את מעמדו של הגבר הערבי כמפרנס ראשי ובכך גם את
היציבות הזוגית. עם זאת, הסיכוי לגירושין פוחת עם העלייה בגיל ועם ההתקדמות
בשנות הנישואין.
מהרגע
שאישה ערבייה החליטה להתגרש, דרך ארוכה ומפותלת ניצבת בפניה. נראה שרבות
מהן חוששות מתגובת הסביבה נוכח החלטתן להתגרש ועל כן, לא פעם ממשיכות לחיות
באלימות ובזוגיות לא מיטיבה במשך שנים, עד שהן אוזרות אומץ להיפרד מבן
זוגן. לצד אלו, נשים חוות גם אלימות כלכלית סביב הגירושין. לרוב אלימות
מסוג זה מתחילה כבר במהלך הנישואין אך במקרים רבים נמשכת גם לאחר סיומם,
לצד סטיגמה חברתית ואי קבלה חברתית לזוגיות חדשה.
"פעם
הוא היכה אותי עד שברים. בבית החולים פחדתי להגיד שהוא היכה אותי. מה
יגידו שאסרתי את בעלי??? חמותי פעם אמרה לי: מי שהולכת למשטרה להלשין על
בעלה אנחנו זורקים אותה לרחוב. כל הזמן רק הטיפה שאני אמורה לדאוג לו
ולנוחיות שלו וכך עשיתי", מרואיינת במחקר.
"רק
בשנה הראשונה הוא שילם לי מזונות, אחר כך התחיל לעשות כל מיני תחבולות על
מנת לצאת מהחובה הזו, אך הייתי עדיין מותשת, רציתי רק שקט ולא להיגרר למה
שהוא עושה, בתי משפט, עורכי דין וכו' פשוט ויתרתי!", ציטוט מרואיינת מתוך המחקר.
"השיח
החברתי סביב גירושין נוטה להאשים את הנשים הגרושות, כמי שיצאו נגד שלמות
המשפחה שהייתה מופקדת בעיקר על כתפיהן. השלכות שבירת המוסכמות החברתיות
סביב תפקיד 'אלמסתורה', הדרישה להתמודדות ממושכת עם זוגיות כושלת, באו לידי
ביטוי גם באמביוולנטיות שהן חוות כלפי ההחלטה שלהן והחשש מההתמודדות ביום
שאחרי", משתפת ד"ר מהא כרכבי- סבאח. "ניכר מסיפורי חייהן של הנשים, שגם
לאחר מימוש הגירושים, ההתמודדות עם הסטטוס החדש נעה בין הרגשת שחרור במקביל
לתחושת כליאה. שחרור מזוגיות כושלת וכליאה בסטטוס הגרושה".
"בשנים
האחרונות אנו עדים לשינויים חברתיים וכלכליים בקרב נשים בחברה הערבית
המשפיעים על חיי הנישואין. נשים היוצאות ללימודים אקדמאים, נשים היוצאות
למעגל העבודה, גברים ערבים הנמצאים בתעסוקה לא יציבה וכדומה, ששיעורם לא
מבוטל, משפיעים על כוחה הכלכלי של האישה , מערערים מוסכמות חברתיות ובהתאם
גורמים לחוסר יציבות בחיי הנישואין ועלייה בשיעור הגירושין בקרב חברה זו",
מסכמת ד"ר כרכבי- סבאח.
המחקר מומן ע"י משרד המדע הטכנולוגיה והחלל.
