תוכן דף

 

מתמחים לצדק חברתי, שנה"ל תשע"ו (2015-2016)​

 

שיר דינרי במסגרת ההתמחות ריכזתי תא סטודנטים באוניברסיטה מטעם ארגון "פורום דו קיום בנגב"- ארגון הפו​על למען שיפור מציאות חייהם של ​הבדואים בנגב. נחשפתי לתחום שלא יצא לי להיחשף אליו קודם לכן; כל יום גיליתי פרטים נוספים, מזעזעים וקשים, על מצבם של הבדואים במדינת ישראל, על הקיפוח שהם חווים ועל היחס הלא שוויוני ואף גזעני לו הם זוכים. לאור זאת, הבנתי עד כמה פעילות הפורום הינה משמעותית וחשובה, וכי יש צורך בפעולות רבות נוספות למען שינוי מצבם של הבדואים בארץ.      אביגיל מוצפי במהלך השנה התמחיתי בעמותת 'הגר' המפעילה חינוך דו לשוני בעיר באר שבע. במסגרת ההתמחות ליוויתי פרויקט מוזיקה דו לשונית לגילאי הגן, החל משלב היוזמה הראשונית, דרך גיבוש צוות הפרויקט ומטרותיו ועד ליצירת קמפיין לגיוס כספים. ההתנסות אפשרה לי ללמוד ולהתנסות באופן אישי על השלבים של הובלת פרויקט בתוך העמותה, לעבוד עם בעלי תפקידים שונים בעמותה וללמוד וליישם את תחום מימון ההמונים שישמש כפלטפורמה לגיוס כספים עבור הפרויקט.              אופיר לשץ שמי אופיר, מתמחה ב"עושים רחוב". ההתמחות לימדה אותי שניתן לתרום בכל מקום, גם אם עולם התוכן נראה מאד רחוק. מעולם לא חשבתי שאוכל להרגיש כל כך חלק ממשהו, מתכנון הוליסטי של אירוע ועד ליציקות בטון ועבודה עם עץ וטוריה. יש משהו עוצמתי בלחולל שינוי של ממש, שינוי שתוצריו נראים לעין, בצורה שמאפשרת לאגד אוכלוסיות שונות כל כך יחד, למען הפיכה משותפת של הסביבה של כולם לנעימה יותר. זה ממש להשאיר משהו אחריך. במלוא מובן העניין.     דורון אורן התמחיתי השנה בתור רכזת לובי וקשרי ממשל של תא באר שבע בארגון מגמה ירוקה. במסגרת התפקיד יצא לי להכיר לראשונה את הפעילות בתחום זה, לראות ובתקווה גם להשפיע על התנהלותם והתבטאויותיהם של מקבלי החלטות שונים. מבחינה פרקטית הייתי בישיבות וועדות בכנסת וברשויות המקומיות, הייתי אחראית על יצירת הקשר ושימורו עם חברי כנסת וראשי ערים, ככלל שמחתי להיכנס למעגלים שעוסקים בצורה משמעותית יותר באקטיביזם חברתי. ראיתי כמה הכרחי לדעת לעבוד ולנתב את פעילות הארגון במישורים של לובי וקשרי ממשל על מנת להצליח להביא לשינוי מדיניות ולקדם את הארגון לקראת המטרות שהוא שם לעצמו.     דרור ינקוביץ השנה התמחיתי בארגון שער שוויון כמנהל תפעול של כלל מחוז הנגב. ההתמחות הזו היוותה עבורי צוהר ראשוני לעולם העמותות וארגוני המגזר השלישי. במסגרת תפקידי עבדתי מול עיריות שונות באזור הדרום, מול חברות חיצוניות שעובדות בשיתוף עם הארגון וכמובן עבדתי ושיתפתי פעולה עם מתנדבי הארגון והעובדים שלו. הניסיון הזה שצברתי ודרך העבודה סייעו לי מאוד בהבנת העולם הזה המכונה המגזר השלישי. לכל אורך השנה הרגשתי את הליווי והסיוע של המנהל שלי בארגון ושל האחראית מטעם התכנית והאוניברסיטה. אני ממליץ על תהליך הלמידה הזה שמשולב עם העבודה הפרקטית בשטח וזאת כפי שציינתי נעשה תוך ליווי מקצועי, מסייע ותומך.       הדר אביאל תפקידי כלוביסטית במהלך השנה האחרונה, בארגון איתך מעכי, פתח בפני צוהר לעולם של אקטיביזם חברתי בקרב הציבור מחד, והתעסקות בפוליטיקה הפרלמנטרית מאידך. במסגרת התפקיד יזמתי פגישות עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, על מנת לדרוש את התייחסות הממשלה, למצבן העגום של נשות המגזר הבדואי בנגב, שסובלות מאפליה כפולה; ראשית, כי הן חלק מהמגזר הערבי בארץ, ושנית, כי הן חלק מחברה פטריארכלית – בה האלימות הפיסית, הנפשית והכלכלית – מהוות עניין שבשגרה. כמו כן, תופעת ריבוי הנשים קיבלה התייחסות גם היא – בשל היותה תופעה אשר מפחיתה באופן מובהק מערך האשה, ובדרך כלל, בניגוד לרצונה. ברמה האישית – זכיתי לחוויה מעצימה אשר מחזקת את תחושת החוללות העצמית. אולם, חשוב מכל – העבודה עם המגזר הבדואי אפשרה לי לקיים דיאלוגים מעמיקים, כנים ומפרים, שמערבים תכנים פוליטיים בעלי רגישות רבה לכלל המגזרים. נהניתי להכיר, מגזר שחי כל כך קרוב, אך מבחינה תודעתית – לצערי עדיין כל כך רחוק.     לב ים גונן בשנה האחרונה התמחיתי בארגון "פורום דו קיום בנגב לשווין אזרחי" בתור רכזת אירועי תרבות של ה"מולתקא-מפגש", בית התרבות של הארגון. למדתי איך להפיק אירוע, להתאימו לשיח ולקהל יעד, ובנוסף נחשפתי למציאות של האוכלוסייה הבדואית בנגב. כמו כן לקחתי חלק בפעילות של תא הסטודנטים, בדרך להכרה בכפרים הלא מוכרים של הבדואים בנגב. ההתמחות הייתה חוויה מעניינת ומלמדת, דרכה למדתי על עולם הארגונים ועל המציאות בישראל.     ליהד אדם דרך ההתמחות למדתי להכיר מבנים, אתגרים ודרכי פעולה של ארגוני החברה האזרחית בישראל. במיוחד התעניינתי בפוליטיקה הפנים-ארגונית, הפוליטיקה בין ארגונים דומים ובין הארגון לאוכלוסייה שעמה הוא עובד ולמוסדות המדינה. מלבד העניין צברתי ניסיון חשוב שיקל עלי בעתיד אם אחליט להמשיך בתחום זה.     נועה מילמן במהלך ההתמחות בתנועה לעתיד הנגב המערבי, למדתי המון על הסוגיה המורכבת שמלווה את כולנו כבר שנים ונקראת 'ישובי עוטף עזה'. נפגשתי עם מומחים בתחום מבחינה פוליטית וסביבתית, ארגנתי מפגשי פעילים וחוגי בית, אך מעל להכל- נפלה בחלקי הזכות לעבוד מקרוב עם פעילות אזרחית,אמיתית שבחרה לקחת את גורלה בידיה למען יצירת שינוי .     עדי עצמון במהלך השנה עשיתי התמחות בארגון "שער שוויון" אשר מהווה מסגרת חינוכית דרך כדורגל לילדים יהודים וערבים מכל רחבי הנגב בשעות אחרי הצהריים. במסגרת תפקידי זכיתי להיות רכז התקשורת של מחוז הנגב, כך יכולתי להכיר גורמים ביישובי הדרום, ועיתונאים מקומיים במטרה לפרסם את הפעילות הענפה של "שער שוויון". בנוסף, יצרתי מנגנון חשוב של מדידה והערכה אשר כלל ראיונות, תצפיות ושאלונים עם כ-50 ילדים. הדבר היווה תשתית של בקורת פנימית עבור הארגון כך שיוכל לבדוק האם ערכיו מגולמים בפעילות השוטפת ויוכל להתפתח ולהשתפר.     צליל רובינשטיין בשנה האחרונה שימשתי כדוברת התא של ארגון "מגמה ירוקה" בבאר שבע. בתפקידי הייתי למעשה "הפנים" של התא, בכל פלטפורמה- החל מחוגי בית ועד לראיונות בטלוויזיה. הייתי אחראית על ניסוח המסרים, תיעוד האירועים, הפצתם לתקשורת, יצירת עניין בקרב הכתבים ועוד. נוכחתי לדעת כי בכוחו של התפקיד לעורר שיח ציבורי, לשנות תודעה וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות, התוודעתי לכוחה של התקשורת וזכיתי להתנסות מעשית, אשר פתחה לי צוהר לעולם שלא הכרתי קודם וכעת אני שוקלת להתמיד בו בעתידי.     קטיה רכוב את ההתמחות עשיתי במרכז לקיימות מקומית השכונה ד' בבאר שבע. ההתמחות היוותה הזדמנות מיוחדת להכיר את עולם הקיימות מקרוב וממבט קהילתי, שכונתי ומאוד באר שבעי. זכיתי להכיר פנים אחרות של שכונה ד' ואת חשיבות קיומה של קהילה מחוברת. עם זאת, הועמד בפניי אתגר  להמשיך ליצור אירועים אשר ימשכו ויפגישו בין כל הקשת החברתית בשכונה.      רותם בן עמי ההתמחות במועצת הנגב העניקה לי הזדמנות ללמוד מקרוב כיצד פועל ארגון חברתי והיא חיזקה את ההחלטתי להמשיך ולפעול בארגונים חברתיים מהמגזר ה שלישי.       שיר כהן ההתמחות נתנה לי כלים רבים לחיים והוסיפה חלק גדול של עשייה ללימודי התואר. התפקיד בעמותה לימד אותי רבות על אוכלוסיית הנשים הבדואיות בנגב, על עצמי ועל יכולותיי. מאוד שמחה על ההזדמנות לקחת חלק בארגון חברתי, זו הייתה שנה מרגשת, מאתגרת, מפתחת ומעצימה.     שירי פרידלין את ההתמחות שלי עשיתי השנה בביתא- תחום היזמות, תור המדבר אני יכולה לומר כי בתקופה זו התחלתי את היכרותי עם העולם העסקי חברתי, התוודעתי לפרויקטים של הארגון וליזמים שונים עם חלומות גדולים והדרך להגשמתם. לקחתי אחריות על משימות ואירועים, חוויה והתנסות בתחום מרתק.     סאלי כץ השנה עשיתי את ההתמחות במכון להנגשה קוגנטיבית, זה היה נושא שלא הכרתי כלל והיום אני יכולה להגיד שזה עולם ומלואו. ההתמחות פיתחה ואתגרה אותי והוציאה ממני יכולות למידה והתנסות בדברים חדשים שלא חשבתי שיש לי. ג'אבר אבו קיאען מתוך ההתנסות שלי בארגון השחר החדש נחשפתי להרבה שותפויות ולמגוון רב של ארגונים ושותפים שפועלים בשטח לצורך ייעול מענה זה. באופן אישי למדתי הרבה מנסיון של וותיקי הארגון אחריות מקצועיות יצירת שותפויות ,גיוס ואיגום משאבים , עבודת צוות ועוד.     טל יציב במהלך השנה למדתי לעבוד במסגרת הרבה יותר גדולה ותובענית, עם לו"ז מוקפד מכל עבודה שעסקתי בה עד כה. ההתמחות נתנה לי הרבה כלים וידע על עולם הארגונים החברתיים וזכויות אדם הרחב, היא הייתה מאוד תובענית אבל גם מאוד מאוד מספקת. ​ ​ גל הורוביץ ההתמחות שלי השנה הייתה בארגון ישראל חופשית כרכזת פעילות אזורי. ההתמחות פותחת דלתות לעולם העשייה בשטח מעבר ללימודים התיאורטיים באוניברסיטה. במהלכה נתקלתי באתגרים רבים שלימדו אותי כיצד המערכת הפוליטית-אזרחית פועלת. השכלתי על תחום הדת  והמדינה, ובעיקר קיבלתי מוטיבציה לפעול למען שינוי במציאות בה אנחנו חיים.

מתמחים לצדק חברתי, שנה"ל תשע"ה (2014-2015)

 

 

אוראל חבשוש – ריכוז סוגיית הפוליגמיה, עמותת איתך معكِ  כמתמחה בעמותת "איתך מעכי" לקחתי חלק בכל הנעשה בעמותה במהלך השנה. במרכז העשייה עמדה תופעת הפוליגמיה. על אף היותה אסורה על פי חוק, תופעת הפוליגמיה הינה תופעה שכיחה בקרב האוכלוסייה הבדואית ואינה נאכפת בצורה סדירה על ידי המוסדות השונים. העשייה התבצעה במספר היבטים - בשיתוף עם הארגון עסקתי בהתכתבויות עם גורמים שונים (כגון משטרת ישראל, הפרקליטות ועוד) לשם קבלת אינפורמציה לגבי תופעת הפוליגמיה ואכיפתה. תחום זה מרתק ותרם לי רבות בהבנת החוקים והתנהלות המוסדות. במקביל לתהליך איסוף המידע הפקתי שאלון מעמי עבור הנשים הבדואיות שמטרתו הבנת השפעות הפוליגמיה על הנשים וסביבתן. על סמך הנתונים שאספתי, כתבתי דף עמדה העוסק בסוגיית הפוליגמיה, אשר כלל את הצגת המצב בשטח והמלצותיו של הארגון. מעבר לכך, בחודש מרץ לקחתי חלק בארגון כנס בנושא הפוליגמיה שהיה משמעותי ומוצלח. עבורי, החלק המשמעותי היה הפקת קורס העצמה לקבוצת נשים בדואיות, השתתפות בפעילויות הנשים והבנת עולמן. בנוסף, ההיכרות שלי עם הארגון וההתמחות אצל אינסאף אשר לוותה בלמידה ממנה תרמו לי רבות והרחיבו את הידע שלי  לגבי התנהלות העמותות בארץ.
דוד דריהם - רכז בפרויקט תיעוד הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, הפורום לדו-קיום ושוויון אזרחי בנגב בנגב קיימים כפרים אשר לא מוכרים על ידי המדינה ולא מופיעים במפות הרשמיות שלה. אי ההכרה מובילה לשלילת זכויות יסודיות של תושבי כפרים אלו. במסגרת התפקיד לקחתי חלק  בפרויקט התיעוד של הכפרים הבלתי מוכרים שתכליתו לקדם את ההכרה בכפרים אלו. יצאנו לסיורים בכפרים יחד עם תושבות ותושבי הכפרים ואף פעילים נוספים בנושא, בהם נאסף מידע תיעודי כמו סיפורי התושבים וצילומים של הכפרים. המידע החדש והקיים שנאסף ממוין ומקוטלג במטרה להעלות אותו לאתר האינטרנט של הארגון. העבודה היא מול רכזת המתנדבים ורכזת הניו-מדיה של הארגון שאף הכשירה אותי לערוך את אתר האינטרנט של הכפרים הבלתי מוכרים. לקחתי גם חלק בפעילויות השוטפות של הארגון: משמרות מחאה בכפר שנעשה בעל כורחו לנושא הדגל של המאבק, אל-עראקיב, ביקור בבתי משפט, ימי עיון, הפגנות ומחאות שונות כנגד רצח אזרחים ערבים על ידי המשטרה וכאלה הקוראות לשוויון כללי ולהכרה בעצם הבעיה. כחבר בתא הסטודנטים של הארגון קידמנו, סטודנטים ערבים ויהודים את נושא השוויון והקיום המשותף גם בתוך האוניברסיטה, אך הדגש הוא לשתף פעולה תושבים סטודנטים עם תושביה הוותיקים של העיר באר-שבע.
דיקלה לוי - פרוייקטורית בתחום התפעול והניו מדיה, ביתא השנה התמחתי בארגון ״ביתא״ במספר תפקידים. תחילה כסייעת לתוכנית ״המאיץ״ בשלב המיונים. החל משיווקה, יצירת קשר עם מועמדים, הזמנתם למיונים, וכן בשלבי המיון ובחירת המשתתפים בתוכנית. מתוך 50 יזמים חברתיים-עסקיים בחרנו כ-17 שותפים לתוכנית. במהלך התוכנית ליוותי את היזם איברהים אלצריעה שהגיע למאיץ על מנת לפתח את המיזם שלו במהלך הליווי סייעתי לאיברהים להגיש בקשות למשרדים ממשלתיים שונים, וכן לתרגל את החומר בתוכנית ולבצע את המטלות המעשיות, איברהים הינו יזם אשר הקים את מכללת "נווה מדבר" - מכללה להכשרת צעירים מהמגזר הבדואי במקצועות נדרשים כגון:  לימודי גננות, תיאוריה. בנוסף לכך, פעלתי בתחום השיווק והניו-מדיה. יצרתי רשימת תפוצה שמהווה מאגר כתובות וטלפונים לשימוש הארגון, מאגר זה יסייע לארגון להגיע ביעליות לגורמים הרלוונטים ולשווק את הסדנאות ואירועים בביתא. כתבתי ניוזלטר על פעילות הארגון שהופץ לכל חבריו, וכן תרמתי לפירסום הארגון בפייסבוק. לקראת סיום תוכנית ״המאיץ" פרסמתי כתבה שסיקרה את כל היזמים. כתבה זו מטרתה להפיץ בראשונה את היזמים, ואת המיזמים שפיתחו בחמשת החודשים האחרונים. בנוסף בסוף התוכנית מתקיים ערב השקה בו היזמים מציגים בפני תורמים, תומכים ושותפים את המיזמים שאותם פיתחו במהלך התוכנית. בערב זה  פעלתי כאחראית לוגיסטיקה וכמפיקה בפועל לערב ההשקה בו הציגו היזמים את התוצרים שלהם. ההתמחות תרמה לי בהבנת המערכת האזרחית, ועולם העמותות בפרט. רכשתי ידע רב בתחום היזמות. וניסיון מעשי בתחום הניו מדיה.
חן סולטן - מלוות פרויקטים, עמותת הגר לחינוך דו-לשוני לשוויון ההתמחות בהגר חשפה אותי לעשייה חינוכית וקהילתית מרתקת וחשובה. החיבור בין משפחות יהודים וערבים החלקים מרחב חיים משותף ביישובי הנגב ובמסגרות החינוכיות של ילדיהם, היו לי לשיעור מעניין ומלמד על החברה הישראלית, חולשותיה וחוזקותיה. לאורך השנה עבדתי לצד בעלי תפקידים מתחומי דעת מגוונים, החל ממורים ויועצים פדגוגים, דרך גייסי משאבים ומנהלי מסגרות חינוכיות, והייתה לי ההזדמנות לקחת חלק בעשייתם. תחילה השתלבתי בצוות הורים ואנשי צוות האמון על גיוס תלמידים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה. בהמשך לקחתי חלק בפרויקטים מגוונים כמו גיוס משאבים, יצירת שיתופי פעולה עם גורמים באוניברסיטה, עיבוד ושימור תוכן חינוכי ועוד. כסטודנטית לחינוך הייתה לי האפשרות להיחשף לפדגוגיה פרוגרסיבית וייחודית, שמציבה אתגרים לא פשוטים אל מול המציאות הפוליטית והחברתית המורכבת בישראל. האנשים הנפלאים שליוו אותי בהגר, קיבלו אותי בחום והפכו אותי לחלק מהמשפחה. הייתה לי ההזדמנות לקחת חלק בחגים ואירועים ייחודיים של הקהילה והמסגרות החינוכיות, וזכיתי לחזות בכל פעם מחדש בפירות שמצמיח חינוך משותף כבר מגיל צעיר. אין לי ספק שההתמחות בהגר תרמה לי ברמה האישית והמקצועית גם יחד.
יונתן שמריז - רכז שינוי מדיניות, מרכז לזכויות חברתיות (מז"ח) - שדרות מהות התפקיד היא קידום שינוי מדיניות ביחס הממסד לתושבי שדרות והסביבה.כתוצאה מניסוחו של חוק התגמולים לנפגעי איבה (1970), הפרשנות לו ומדיניות המוסד לביטוח לאומי, תושבים רבים באזור שדרות ועוטף עזה, החשופים שנים רבות לאירועי איבה מתמשכים, לא מוכרים כנפגעי פעולות איבה. הטענה שלנו היא שאזרחים אשר חיים תחת איום קיומי מתמיד, חשופים לפגיעות פסיכולוגיות רבות הרבה יותר מאלה שנפגעו בצורה ישירה פעמים בודדות. לא מכיר ברבים מתושבי האזור המטופלים נפשית כנפגעי פעולות איבה משום שאותם אזרחים לא נכחו פיזית  בנפילת הקסאם. בנוסף גם אם יש אזרח שכן נפגע הוא צריך לעבור 7 מדורי גיהינום בירוקרטי הכוללים ועדת בדיקה מאשרת של משרד הביטחון, נסיעות ארוכות נגמרת וועדות רפואיות, בדיקות ערעורים ולעיתים אף דיונים משפטיים. המטרה שלנו היא לשנות את מדיניות והביטוח הלאומי כך שיכיר באזרחים שחיים את האיום הקיומי כבר שנים רבות. במהלך תפקידי  יזמתי ימי איסוף סיפורים ברחבי שדרות כדי להוכיח את טענתנו, להראות שישנו פער בין המדיניות הקיימת לבין המציאות בשטח.  בנוסף סיכמתי חומר אקדמאי רחב הרלוונטי לסוגיה זו כדי ללמוד את הנושא בצורה מעמיקה יותר ולבסס את הטיעון למיקרו טראומה כתוצאה מחשיפה לפעולות איבה מתמשכות על המחקר העדכני ביותר, המתייחס ישירות לשדרות. החומר הנאסף מאפשר לנו לשקול שמוש באסטרטגיות שונות במאבק, כגון לובי בכנסת לשינוי החקיקה או פניה לבג"צ. רבים ממתנדבי הארגון הם אזרחים אשר נפגעו באופן ישיר או עקיף במבצעים האחרונים וחלקם אף מוכרים כנפגעי פעולות איבה,  ולכן הם עוזרים לנו להבין בצורה הטובה ביותר כיצד המערכת פועלת ומהם הקשיים בהתנהלות היומיומית.
יערה פרץ - רכזת קשרי ממשל, מגמה ירוקה מגמה ירוקה, בהיותו ארגון אזרחי, רואה בקיום קשר רציף עם מקבלי החלטות כבעל חשיבות יתרה לקידום מטרות. בתוך כך, הארגון יצר את התפקיד רכז/ת קשרי ממשל, אותו ביצעתי במהלך התמחותי השנה. מהות התפקיד היא להביא את מאבקי הארגון למסדרונות הכנסת, ועדות התכנון והרשויות המקומיות. כלומר, באחריות רכזת קשרי הממשל לעבוד מול מקבלי ההחלטות, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, באופן עקבי ורציף ועל ידי כך לרתום אותם לקמפיינים של הארגון. רכזת קשרי הממשל אחראית גם  לניסוח ניירות עמדה, השתתפות וניהול ישיבות ודיונים. כרכזת קשרי ממשל התעסקתי בשני קמפיינים עיקריים - קידום שבילי אופניים ותחבורה מקיימת בבאר שבע, והמאבק נגד התכנית להקמת יישובים חדשים בנגב ובעד חיזוק הערים הקיימות. במסגרת תפקידי, תיאמתי וניהלתי ישיבה של פעילי התא המקומי ונציגי התא הארצי מול שר הבינוי היוצא אורי אריאל. מטרת הישיבה הייתה להציג לשר את ההשלכות ההרסניות של הקמת יישובים חדשים בנגב ולנסות להעלות בו את המודעות הסביבתית לנושא. כמו כן, התראיינתי לכתבה של "וואלה!" כנציגת מגמה ירוקה על התנגדות הארגון לתכנית עשרות היישובים. לאורך השנה קיימתי קשר רציף עם עיריית באר שבע, בעיקר עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' וסגן ראש העיר ומחזיק תיק הסביבה טל אל-על. הקשר עם העירייה הוא אינהרנטי לקידום מטרותינו המקומיות, לכן השקעתי בכך מאמצים רבים לאורך השנה. בתוך כך, תיאמתי וניהלתי ישיבה של פעילי התא עם סגן ראש העיר ונציגי אגפים שונים בעירייה, על מנת לקדם את נושא שבילי האופניים וטיפול במפגעים בטיחותיים בעיר. את תפקידי אני מסיימת בתחושת סיפוק, הערכה למגמה ירוקה, רצון להמשיך בעשייה ובעיקר עם תקווה. תקווה שיום אחד מקבלי ההחלטות אכן יקדמו מדיניות הנוקטת באחריות ובהתחשבות במשאבי הטבע, למען מימוש צדק סביבתי וחברתי המבטיח לדורות הבאים עתיד טוב יותר.
ניר מסורי - מלווה וועד העובדים: מחלקת האבטחה באוניברסיטת בן גוריון, "כוח לעובדים" במסגרת תפקידי בארגון אני מלווה את וועד מחלקת האבטחה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום, הבעיה העיקרית של עובדי האבטחה היא שהם חיים תחת איום הפרטה, העברתם תחת מעסיק חיצוני והפיכתם לעובדי קבלן. בנוסף, עובדי האבטחה לא נהנים מהתנאים המגיעים להם ושכרם נמוך מהמקובל. על מנת להתחיל ולפתור את בעיותיהם היה צורך להגדיל את מספר החברים המאוגדים ולחזק את כוחם, ואכן הצלחנו לאגד עוד 18 עובדים. השלב השני היה לקיים בחירות לחברות בוועד, על מנת לגרום לעובדים להכיר את המייצגים אותם ולהעניק לנבחרים גיבוי ואמון. ואכן, לאחר הבחירות נבחרו שלושה חברי וועד חדשים. שלב הבא בתהליך הוא גיבוש תוכנית עבודה לתחילת מאבק, קיום משא ומתן מול הנהלת האוניברסיטה וגיבוש הסכם קיבוצי שיכלול בתוכו את כל התנאים להם זכאים העובדים, תוך התחייבות מצד ההנהלה להעניק לעובדים תנאים אלו והסרת איום ההפרטה. עד החתימה על הסכם קיבוצי ועד העובדים, בעזרת "כוח לעובדים", משמש בתור קול העובדים ופועל לפתור בעיות המתעוררות ביום יום. בעיות אלו לעיתים נראות קטנות יותר, כמו סנדוויצ'ים לצמחוניים, כסא שבור בעמדה ונייר טואלט בשירותים, אך לעובד הנמצא בעמדה 8 שעות ביום בממוצע, זה עולם ומלואו. מאבק המאבטחים באוניברסיטה הוא דוגמא לשימוש בכלי ההתאגדות לשיפור תנאי העסקה. כאשר ישנה התאגדות, קול העובדים הופך להיות חזק יותר ומשפיע יותר והדרך לשיפור תנאי העבודה הופכת קצרה יותר.
מאי לפידות - רכזת אירועים, המרכז לקיימות מקומית - עמותת תור המדבר המרכז לקיימות מקומית מחנך לערכים של "קיימות" או תהליך של פיתוח בר קיימא המאזן בין ההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. ברוח ערכים אלה רותם המלק"מ את תושבי השכונה למשימות משותפות וקהילתיות, כאשר אחת הדרכים ליצירה של קהילתיות היא דרך אירועים סביב חגים ומועדים מיוחדים שמגבשים ומפגישים תושבים ותיקים, סטודנטים ומבקרים. תפקידי הוא ליזום ולהוציא לפועל את האירועים הללו – בעיקר על ידי שיתופי פעולה עם עמותות חברתיות הפועלות באזור השכונה, כאשר המכנה המשותף שבינינו הוא האוכלוסייה המקומית. תכלית האירועים היא לעודד את האוכלוסיה הקרובה להכיר את המלק"מ ותוך כדי חוויה, להנחיל את הערכים שאנו מאמינים בהם. יתרה מזאת לעודד שיח ולעורר מחשבה ועניין בנושאים מגוונים על ידי מפגש משותף ובמטרה להעצים את הקהילה ולהוביל לאורח חיים בריא ומאושר. אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום ה-"כלכלה מקומית מקיימת" הוא ה-"שוק בשקל", שמציע מבחר בגדים ופריטי לבוש יד שנייה בשקל אחד, כשהמטרה הסמויה היא לעודד לצריכה נבונה, למיחזור בגדים והתחשבות בסביבה. האירוע הוא חגיגה חד חודשית שאליה מגיעים התושבים, לא רק בכדי לקנות אלא גם בכדי להנות מחווית המפגש הבינאישי. העבודה המעשית שלי מתרכזת בהובלת צוות מתנדבים ומלגאים, יצירת שיתופי פעולה מתאימים, בחינת עלויות לצרכים השונים, חלוקת תפקידים, שיווק והפצה ולבסוף הפקה של אירוע מוצלח שיענה על המטרות.
שיר גרביץ ואיתי סממה - גיוס כספים, מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב ההתמחות באגף גיוס הכספים בעמותת מסל"ן היא הזדמנות מצוינת להכיר את תחום גיוס הכספים, שהוא קריטי לקיומן של עמותות רבות בארצנו. במסגרת התפקיד יחסי העבודה הם הן מול ראש אגף גיוס הכספים, והן מול מנכ"לית העמותה, צורת העבודה אשר מסייעת רבות בהבנת התמונה הכללית של עמותת מסל"ן בפרט ועולם העמותות בכלל. מסגרת התפקיד מגוונת וכוללת בין היתר: אינטראקציה עם תורמים פוטנציאליים, הפקת אירועים פוליטיים וחברתיים והן הפקת ירידים למכירת בגדי מעצבים. הפקת אירועים אלו, שמטרתם היא גיוס תרומות נוספות לעמותה, נעשית דרך עבודה בתחום הפרסום סביב האירועים השונים באמצעות אמצעי התקשורת השונים, כשקהל היעד שהוגדר הוא הן תושבי הדרום והן קהל הסטודנטים בקמפוס בן גוריון. בנוסף לכך, התפקיד מאפשר חופש פעולה וטומן בחובו הזדמנות להפקת אירועים אשר קרובים ללב המארגן.  התפקיד מלמד רבות על האופן שבו יש ליצור קשר עם התורמים לבנות ולפרסם אירועים, ומקנה ניסיון רב בתחום זה. כאשר על המתמחה בתפקיד להיות בעל יחסי אנוש טובים, עצמאי, יצירתי ובעל יכולות למצוא מסגרות חדשות של אירועים ותורמים על מנת לסייע לעמותה להגדיל את מספר התורמים שלה.
מיא קליין - הנחיית קבוצת פעילים, המרכז לקיימות מקומית תפקיד המנחה בקבוצת פעילים מתמקד על בנייה, העשרה וליווי של קבוצת תושבים מתוך שכונה ד' מזרח בבאר שבע המעוניינים לתרום, להשפיע ולהקדיש מזמנם למען שכונתם. זהו פרויקט משותף למרכז לקיימות מקומית, משרד השיכון בפרויקט שיקום שכונות ואגף הרווחה של עריית באר שבע. התפקיד דורש הקניית ידע לקבוצה בנושאי קיימות (כלכלה, קהילה וסביבה) על ידי הרצאות והתנסות מעשית וכן הענקת כלים לעשייה חברתית פורייה בשכונה. על המנחה לבנות ולשמור על קשר אישי עם פעילי הקבוצה ולהיות קשוב לרצונם ולצרכיהם. ביקורי בית הינם חלק מההיכרות האישית עם הפעיל, משפחתו וסביבתו. השנה, לאחר גיוס ומפגש היכרות  בין התושבים המעוניינים בלקיחת חלק בקבוצה, נמצא שנראות השכונה עומדת בראש מעייניהם ולכן נבחר לעסוק בנושא הסביבה הירוקה בתוך שכונה ד' מזרח. העלנו את הנקודות המפריעות לנו בנושא וחשבנו על דרכים לפתור אותן ובנוסף נפגשנו עם מנהל הסביבה של עריית באר שבע אשר ענה על שאלות וחידד לנו את הידע בתחום. בסופו של דבר החלטנו לפרסם כתבה על שמירת הניקיון בעיתון הסטודנטים וכן לקיים סיירת ניקיון ברחובות השכונה בה חולקו שקיות שקי קקי ונתלו פליירים להגברת המודעות על אכיפת העירייה בנושא ושלטים לעידוד שמירת הניקיון. מעבר לכך התבצעו במהלך השנה מפגשי העשרה לגיבוש הקבוצה וערכיה המובילים, כגון מפגש מנהיגות. חזון הרכזת הוא להצליח לשלב את קבוצת הפעילים בעשיית המלק"מ. הדבר יכול להתבטא בלקיחת חלק בוועד השכונתי, בפעילויות החגים ועוד, במטרה לתרום את חלקנו בהפיכת השכונה למקום טוב יותר.
נדב וקנין - מלווה קבוצת מנהיגות הורים, המרכז למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים השנה פעלתי כ"מלווה קבוצת מנהיגות ההורים" במרכז למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בבאר-שבע. הקבוצה כוללת כ-20 הורים הנפגשים אחת לשבועיים בשעות הערב, ודנים בסוגיות הנוגעות לשגרת יומם כמו מרכזי טיפול, פנאי, רפואה וחינוך. מטרת הקבוצה היא להקים קואליציה משותפת בעלת כוח חברתי-פוליטי, ובכך להשפיע על מקבלי ההחלטות. במקביל להשתתפות במפגשים, ההורים התחלקו לקבוצות עבודה לפי הסוגיות, ואלה נעזרו בי במקרה הצורך בפנייה רשמית לגורמים ממסדיים, בניסוח מכתבים רשמיים או יצרת והפצת סקרים. במהלך המפגשים ניהלתי פרוטוקול לתיעוד וחוויתי את דעתי כשומע ניטרלי חיצוני שאינו מתוך אוכלוסיית המשפחות המיוחדות. ההשתתפות בקבוצה הועילה לי מאוד כדי להבין את חשיבות הכוח שנוצר כאשר מאגדים בעלי אינטרסים דומים יחדיו. הבנתי במדויק את האמרה כי ״השלם גדול מסך חלקיו״, שכן צעדים רבים שהורים ניסו לקדם במשך שנים הראו לפתע התקדמות רק משום שזכו לתמיכה מקבוצת ההורים ובעקבות כך מגורמים בעירייה ובמשרדי הממשלה המחוזיים. בנוסף לקבוצת המנהיגות עזרתי בשיווק המרכז בכך שהקמתי דף פייסבוק בו עודכנו לוחות הזמנים החודשיים ושירותים שהמרכז מציע,  וכן הקמתי דוכן למרכז ביום הנגישות שנערך באוניברסיטה. ההתמחות במרכז הייתה משמעותית מאוד וחיזקה את השאיפה לעבוד עם אוכלוסיית הצרכים המיוחדים. יתרה מכך, אני מאמין כי על שליחי הציבור על משרותיהם להכיר את האוכלוסיות המוחלשות משום שקולם כמעט ואינו נשמע.
נופר ולך - רכזת מחקר והערכה, "אלנוהוד" במסגרת תפקידי בארגון לקחתי חלק בפרויקט מחקר והערכה של הנשים הבדואיות בנגב. במחקר זה נדרשתי לערוך מיפוי על מצב הנשים הלומדות היום במוסדות להשכלה גבוהה בנגב, תוך התמקדות במגמות הלימוד הנבחרות והסיבות לכך. את המידע אספתי דרך המוסדות עצמם וערכתי סקר לסטודנטיות מהמגזר הלומדות כיום כדי לבחון מהן מגמות הלימוד השכיחות יותר ומה גרם להן לבחור כך. כל אלה נאספו במטרה להציג את הנתונים והמשמעויות שלהם לבעלי השפעה בתחום ועל מנת לקדם את מטרות העמותה. במהלך הדרך נתקלתי בקשיים רבים הנובעים בין השאר בשל המחקר המצומצם הקיים על המגזר הבדואי. מהנתונים שאספתי עד כה, מצאתי כי המציאות משקפת את ההשערה הראשונית שלי. מרבית הנשים מהמגזר בוחרות בתחום החינוך והוראה או במקצועות מתוך הפקולטה למדעי הרוח והחברה. הופעתי לגלות כי הסיבה המרכזית לבחירת מקצוע הלימוד הוא אהבה לתחום ולאו דווקא ציון הפסיכומטרי. בתפקיד זכיתי להיחשף לעולם חדש שלא הכרתי קודם. למדתי מהי החברה הבדואית והבנתי שמצבי יומיום שהתייחסתי אליהם כמובן מאליו (החל מדרך הגעה לקמפוס ועד למקום עבודה כסטודנט) מהווים מכשול וחסם עיקרי עבור סטודנטיות מהמגזר.
נעמי יפה וניצן מרידן - מנחי חינוך, מסל"ן תפקידנו כמנחי חינוך במסל"ן הוא להעביר סדנאות לכלל אולכסיות הנגב החל מגילאי גן, דרך בתי ספר ועד לאוכלוסיה מבוגרת כולל גיל הזהב. הסדנאות עוסקות בקשת רחבה של נושאים כגון אלימות מינית, דרכי התמודדות וניסיון למיגור התופעה. כחלק מתפקידנו עברנו הכשרה מקצועית על בסיס שבועי בו למדנו לעומק על הנושא, נפגשנו עם דמויות מפתח בעולם הפמניסטי והתנסנו בהעברת תכנים מהסדנאות. תוך כדי קורס ההכשרה התחלנו בהעברת סדנאות שונות לנוער בבתי ספר. כחלק מהשתיכותנו למחלקת החינוך וההסברה של הארגון הקמנו במהלך השנה דוכנים ברחבי האוניברסיטה בהם גם סיפקנו מידע על הארגון וניסינו לגייס מתנדבים חדשים וגם שיווקנו אירועים שונים של הארגון במטרה לגייס כספים, להעלות מודעות ולגרום לשיח ציבורי רחב בנגב. מלבד היותנו מתמחים באגף החינוך לקחנו חלק פעיל ביתר פעילויותיו של הארגון, כגון "שבוע מסל"ן בקוקה" הכלל שיחות עם מגוון נשים המתעסקות במאבק הפמניסטי. הקמנו ומכרנו ביריד המותגים אשר כל הכנסותיו היוו תרומה לארגון. ועזרנו בגיוס תרומות ואירגון ערב ההוקרה השנתי של הארגון. אנו מרגישים כי בסופו של דבר בנוסף להתמחותינו באגף החינוך זכינו להיות חלק פעיל מהארגון ולהתנסות במגוון תחומים של עבודה בארגון חברתי.
נריה אלוש - רכזת תיעוד, החברה להגנת הטבע אני הדיו הנוזל על הדף. אני האותיות היוצרות מילה. אני המילים הכתובות בסדר מופתי שורה אחר שורה. אני העין הרואה את הנוף האנושי והטבעי כאחד. אני האף הנושם ריח של הרפתקה באוויר. אני הרגליים הפוסעות בין צמתים שונים בדרך ליום פעילויות נוסף. אני המצלמה המתעדת רגעים קטנים וקסומים. אני תמונות בשלל צבעים ופרצופים. אני ספוג החווה תרבות, ריחות, טעמים, צבעים ושפה אחרת. אני חיוך העונה לברכת שלום בשפה שאיני מכירה. אני הזרה שאליה שולחים מבטים מסוקרנים ללא הרף. אני נריה אלוש ואני מתמחה בחברה הבדואית בסניף באר שבע של החברה להגנת הטבע. בשנה האחרונה קמה מחלקה חדשה ונפרדת עבור החברה הבדואית. העשייה המרובה לא הותירה זמן ומשאבים לתעד את מגוון הפעילויות המתקיימות בחברה הבדואית. לכן תפקידי העיקרי הוא להתלוות לפעילויות הנעשות ולחוות מקרוב את האווירה, הילדים, המדריכים והמורים. עליי להבין ללא מילים את הדינמיקה הקבוצתית הנגלית לנגד עיני ובאין רואים לצלם רגעים קסומים שיכתבו ויתועדו ב'ספרי הימים'. לאחר שהכרתי את הנפשות הפועלות והתרשמתי מהפעילות, אני אוספת את החוויות שצברתי ויוצרת רשמים המסכמים את הפעילות. רשמים אלו משמשים לתיעוד, פרסום ושיווק הנעשה במחלקה הבדואית באתרי אינטרנט, עלונים, עיתונים, וסיכומים שנתיים.
סיון פורת - מנהלת ניו מדיה, פרויקט ואדי עתיר תפקידי בפרויקט ואדי עתיר הוא לנהל את כל תחום הניו מדיה והתקשורת, בשיתוף עם הצוות אני מובילה תהליך שיווק ומיתוג הפרויקט שישרת אותו לכל אורך הדרך ובייצוג הפרויקט אל מול גורמים חיצוניים. אני מתפעלת באופן שוטף את דף הפייסבוק ומשמשת כמעין דוברת כאשר נדרשים מכתבי תודה לתורמים, או כל אמירה שיוצאת מתוך הפרויקט. בנוסף בימים אלו נבנה מרכז מבקרים אשר עתיד לשרת קבוצות מכל הגילאים. כל המידע והזמנת הסיורים יהיו באמצעות האתר שאני מובילה את בנייתו, כאשר בתוך האתר אנחנו בונים מערכת הזמנות אינטרנטית שתשרת את המבקרים בחווה. מעבר להגדרת התפקיד המצומצמת אני נחשבת כחברת צוות לכל דבר, חשופה לתקציבי הפרויקט, האתגרים הנקרים בדרך וההצלחות. כמו שהפרויקט עתיד להתנהל כקואופרטיב, ישיבות הצוות וההחלטות המשותפות הם הניצנים לכך ואני חלק פעיל מזה. התפיסה של מנהלי הפרויקט הוא לשלב אותי בארגון גם לאחר שתקופת ההתמחות תסתיים.  התפקיד תרם לי ברמה המקצועית להכיר את תחום החוות האקולוגיות המתפתח בפרט ואת חיי הקהילה הבדואית בנגב בכלל.
עידו בן תורה - מלווה ועד עובדים: מטפלות המשפחתונים בבאר שבע, "כוח לעובדים" במסגרת תפקידי בארגון, ליוויתי את ועד מטפלות המשפחתונים בהתמודדותו מול האתגרים הניצבים מולן. האתגר המשמעותי ביותר שניצב בפני המשפחתונים בישראל הינו שינוי מעמדן התעסוקתי של המטפלות, שהינו יצור כלאיים במשק הישראלי. מצד אחד הן מוגדרות כעצמאיות, אך מצד שני כפופות לפיקוח של משרד הכלכלה וקבלנים מקומיים שעובדים בשירותו, אשר במקרה של באר שבע מדובר בעירייה. מצב זה מציב את מטפלות המשפחתונים בעמדה בעייתית וגורם להן עוול רב. הן מממנות בעצמן את תחזוקת המשפחתון, משתכרות שכר שהינו מתחת לשכר המינימום, לא זכאיות כמעט לתנאים סוציאליים (לרבות פנסיה) וסובלות מהתעמרות מצד העירייה, משרד הכלכלה ופעמים רבות מצד הורי הילדים במשפחתון. לאורך השנה לקחתי חלק במספר תהליכים משמעותיים בארגון: ארגון בחירות לבחירת וועד מטפלות חדש, צירוף סניף באר שבע לוועד הארצי של המשפחתונים ותכנון צעדי המאבק הארצי לשיפור תנאי ההעסקה של המטפלות, ששיאו ביום 09.02.2015 בו הושבתו כ-3400 משפחתונים ברחבי הארץ והתקיימה הפגנה של מאות מטפלות מול משרד הכלכלה בירושלים. בנוסף לכך, עזרתי למטפלות בבעיות מקומיות שנוצרו, כדוגמת עיכובים בקבלת שכר, הפרת חוזה מצד העירייה, והרעת תנאי ההעסקה מצד משרד הכלכלה. אני מאמין שיצירת התארגנויות עובדים בכלל ענפי המשק הינה נדבך חשוב בתהליך יצירת כלכלה בריאה וצודקת יותר שאינה נמדדת ברווח כלכלי בלבד, אלא גם בתרומה לשיפור החברה ובצמצום הפערים החברתיים.
ענת עזריה - רכזת קשרי קהילה של אוכלוסיית מבקשי המקלט בערד, המרכז להגירה בינלאומית וקליטה    (CIMI) במהלך השנה הייתי רכזת קשרי הקהילה של אוכלוסיית מבקשי המקלט בערד במסגרת התפקיד הכרתי את האוכלוסייה בערד הן הישראלית והן את אוכלוסיית מבקשי המקלט מאפריקה. מטרת התפקיד שלי היתה ליצור גשר בין הקהילות ולחבר ביניהן דרך יצירת קשר חיובי בפעילויות משותפות. מתוך כך נפגשתי עם גורמים שונים הפועלים בערד ויחד חשבנו על פעילויות היכולות להוות חיבור בין הקהילות. לאורך השנה פיתחתי קשרי עבודה קרובים עם רכז הפעילויות במתנ"ס ועם קבוצת נשים הפועלת בעיר. הפרוייקט המרכזי שעסקתי בו היה הפקת ערבי נשים, הנקרא 'אישה לאישה- אישה'. מטרת הערבים הללו הינה לייצר במת מפגש, בלתי אמצעית ולא פורמאלית בין כלל נשות העיר. הפקנו שלושה ערבים במתנ"ס העירוני, והדגשנו את זמינותו ונגישותו לאוכלוסייה חדשה. הראשון ערב ריקודי פלמנקו, השני ערב יצירת תכשיטים מחומרים ממוחזרים והשלישי ערב ריקוד הודי. הבחירה בערבי ריקוד נבעה מהמחשבה שזו דרך טובה להסיר את החומות ולגשר על  אי ההיכרות והזדמנויות הקשר המוגבלות בין הנשים בעיר. בנוסף לערבי הנשים, הוצאנו לפועל טיול של חברי הקהילה בערד- זו הייתה הזדמנות לשבירת שגרה מאוד ייחודית וחווייתית. בזכות התפקיד יצא לי לעבוד בשיתוף פעולה גם עם גורמים שונים בעיר ערד וגם בשיתוף עם סטודנטים למען פליטים באוניברסיטת בן גוריון אשר יחד הוצאנו לפועל את כל האירועים. זו הייתה חוויה משמעותית ומעצבת, עם התקדמותי בתפקיד בעזרת החניכה הצמודה אשר קיבלתי הן מהרכזת שלי ב-CIMI והן מהרכזת שלי ב"סטודנטים למען פליטים" למדתי להבחין בדקויות ובפרטים של כל פעילות על מנת שתתאים לצרכי הקהילה ותוביל לתוצאות הטובות ביותר!
רולא חליחל - רכזת תא סטודנטים, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי תפקידי בארגון הוא הקמת תא סטודנטים ערבי-יהודי באוניברסיטת בן-גוריון. אחת ממטרותיו העיקריות של התא הוא עידוד השותפות היהודית-ערבית במאבק לשוויון זכויות מלא בין ערבים ויהודים, המאפשר צדק חברתי לאוכלוסיות הנגב. הפעילות והפרויקטים של הארגון מבוססים תמיד על פעילות ערבית-יהודית משותפת. המשימה הראשונה היתה גיוס חברים להקמת התא. בהמשך, פעלתי לתכנון ובנייה של תוכן מפגשי התא בהתאם לאירועים רלוונטיים והצעות חברי התא. דאגתי לתחזוקת הקשר עם חברי התא, חיבורם לארגון והנחייה של מפגשים אחת לשבועיים. במפגשים הראשונים  החלטנו על העקרונות והערכים של התא. בהמשך, לקחנו חלק במשמרת מחאה נגד אלימות המשטרה והרג האזרחים הבדואים שעובר בשתיקה. לקראת הגעתו של בנט לאוניברסיטה הכנו פלאיירים עם שאלות המופנות אליו אשר מדגישות כמה דעותיו וכהונתו השפיעו לרעה על הנגב בכלל ועל אוכלוסיה הערבית בפרט. פעילות נוספת אשר על הפרק היא סיור בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
קארין קפלן - מלוות ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון, "כוח לעובדים" באוניברסיטת בן גוריון ישנן כ-200 עובדות ניקיון אשר מועסקות באמצעות שלוש חברות קבלן שונות. בשנת 2008 החלה התארגנות של העובדות במטרה לשפר את תנאיהם- לחתום על הסכם קיבוצי ולחתור להעסקה ישירה. במסגרת תפקידי כמלוות הוועד אני נפגשת עם נציגות הוועד ואנו דנות בנושאים הבוערים, החל מבעיות פרטניות של העובדות וכלה בניסיונות לגייס עובדות נוספות לפעילות הוועד. כיום העובדות אשר פעילות בוועד הן אותן אלו אשר לקחו בעבר חלק פעיל במאבק מול האוניברסיטה וישנו קושי לרתום את שאר העובדות לפעילויות הוועד. אחת המטרות החשובות עבורי בליווי הוועד הינה העלאת המודעות לנושא זכויות העובדים והעבודה המאורגנות, מתוך ההבנה כי לוועד המאגד תחתיו את כלל העובדות כוח רב יותר מאשר לעובדת יחידה. בנוסף הליווי כולל מתן ידע משפטי (בעזרת הצוות המשפטי של הארגון) וזאת בכדי לאפשר לעובדות לזהות פגיעה בזכויותיהם וליווי בהליך דרישת הזכויות אל מול הקבלן. הפעילויות המרכזיות בהן לקחתי חלק במהלך השנה הן יציאה לשטח והעלאת המודעות לפעילות הוועד, חלוקת פלייארים כחלק ממאבק מינימום 30 וטיפול בבעיות פרטניות בתלושי השכר של העובדות. אין ספק שליווי הוועד הייתה ועודנה חוויה משמעותית עבורי והעבודה עוד מרובה. כולי תקווה שלבסוף יועסקו עובדות הניקיון ישירות על ידי האוניברסיטה ולא על ידי קבלן.
קוין פרידמן – קמפיינר, מגמה ירוקה תפקידי במגמה ירוקה הוא "קמפיינר", כאשר הפרויקט המרכזי בו אני עוסק הוא קמפיין בעד חיזוק ערי הנגב וביטול התכנית להקמת עשרות ישובים כפריים בנגב. בתפקיד זה כלול תכנון ארוך וקצר טווח של מטרות הקמפיין ומציאת דרכי הפעולה המתאימות להגשמתן. כיום ממשלת ישראל מתכננת להשקיע מעל ל-4.9 מיליארד שקלים בבנייתם והקמתם של הישובים בנגב. הכספים שמיועד לישובים החדשים לא יגיעו לתושבי הנגב עצמם שסובלים משנים של הזנחה. כמו כן, היישובים החדשים יפגעו בכלכלה המקומית באופנים רבים בטווח הארוך והקמתם חותרת בניגוד להמלצות תמ"א 35 (תכנית המתאר הארצית). המטרה שלנו היא לעצור את התכניות הללו ולעביר את ההשקעה לפיתוח הערים הקיימות. רק כך ניתן לצמצם את הפערים החברתיים הנוצרים בשל הפלייתם של קבוצות אוכלוסייה באופן חלוקת המשאבים הציבוריים. כחלק מהפעילות בארגון, רתמנו למאבקנו יותר מ-100 מתכנני ערים, רוב ראשי הערים בנגב וחברי כנסת רבים. אנו פועלים בשיתוף עם ארגונים סביבתיים וחברתיים נוספים דרך קואליציית ארגונים מקומית אשר החזרנו לפעילות לאחר תקופה ארוכה שלא התקיימה. אנו גם יוצרים תכנים אינטרנטיים ופיזיים באופן קבוע בכדי לעלות את המודעות. בנוסף עובדים בקשר צמוד עם התקשורת, מביעים התנגדות בוועדות הרלוונטיות ולוקחים חלק במאבקים סביבתיים וחברתיים נוספים כגון קמפיין התנגדות להקמת מכרה פוספטים בשדה בריר, הקמת שבילי אופניים בעיר באר שבע ושיפור התחבורה הציבורית בעיר. בכך, אנו שומרים על קשר הדוק עם הקהילה המקומית.
רותם אשור - כתיבת דו"ח מעמיק בנושא דיני אישות ואלימות במשפחה בקרב הנשים הבדואיות, מען – הפורום לארגוני נשים ערביות בנגב תפקידי בארגון מען החל בלמידה על הקהילה הבדואית בכללותה, במטרה לערוך היכרות עמוקה עם ההיסטוריה של החברה הבדואית עוד מלפני קום המדינה. נחשפתי למידע וסיפורים שהפתיעו אותי והפכו את עולמי, גיליתי דברים רבים על קהילה מקופחת שחיה לצדי וכלל לא הייתי מודעת למצוקתה. לאחר מכן התחלתי לאסוף מידע המתמקד בנשים הבדואיות, הן בנושא האלימות כלפי נשים, פוליגמיה, נתונים של מוסדות המדינה (רווחה, ביטוח לאומי, משטרה ועוד), זאת בכדי ללמוד על סדר גודל התופעה והמענה הקיים כיום. גיליתי כי הנתונים לוקים בחסר שכן ישנה בעיה עמוקה במתן מענה לנשים הללו, בין אם מדובר בפערי שפה (אישה המגיעה להתלונן במשטרה שבה אין ולו חוקרת אחת הדוברת ערבית), פערים תרבותיים, קושי להתנייד (מחסור בתחבורה ציבורית בכפרים הלא מוכרים) והרשימה רק מתארכת. לאחר הבנת הבעיה התחלנו בגיבוש תמות מרכזיות ושאלות ממוקדות בכדי לערוך ראיונות עומק עם מספר נשים בדואיות, במטרה לחשוף מידע אישי יותר על חוויותיהן ממוסדות המדינה. אנו מעוניינות לגלות דרך ניסיונן האישי לאילו מוסדות היו פונות בעת מצוקה, האם הקמת מקלטים המעניקים סיוע בשפה הערבית יהוו פתרון ממשי וכדומה. כלומר דרך ניתוח הראיונות הללו אנו שואפות לאתר את נקודות החוזק והחולשה במענה המוסדי, ואולי אף למצוא פתרון חדש שיוכל להקל על נשים הזקוקות לסיוע.

 

 

תוכנית עמיתי אברט לצדק חברתי, שנה"ל תשע"ד (2013-14)

דיראן שלאבנה - חוקרת בנושא חזרתן של נשים בדואיות מתלונה במשטרה, איתך-מעכי שמי דיראן שלאבנה, בת 22, סטודנטית שנה שלישית במחלקה לפוליטיקה וממשל. כחלק ממסלול לימודיי במחלקה, בחרתי גם השנה לקחת חלק בהתמחות פוליטית אותה מציעה המחלקה ולהמשיך את התנדבותי בארגון איתך-מעכי. בתור אישה וכערבייה פלסטינית אזרחית המדינה, אני רואה בשותפות המאבק לצד נשים בדואיות כאקט יעיל נגד כוחות פנים חברתיים פטריארכליים והן כנגד הממסד הפועל בחוסר צדק כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל. כחלק מההתנדבות בארגון "איתך-מעכי" והעבודה עם החברה הבדואית ובפרט נשים בדואיות, נחשפתי לעולם אחר ולמדתי לטוב ולרע על החברה ממנה אני באה. המציאות בפניה עמדתי והסוגיות הרבות להן נחשפתי לא רק העלו סוגיות מעוררות מחלוקת חברתיות אלא אף העלו שאלות רבות ביני לבין עצמי ומקומי בחברה. כחלק מפעילותי, אני מלווה נשים בעת חקירות, נפגשת עם האחראים למקרים כאלה במשטרה, ועם עובדות סוציאליות. בנוסף אני מפיקה אירועים ועובדת על זכותון בערבית ועברית.

 

 

מורן דנגור – מלווה ארגונית של ועד עובדי מפעל "צ.ל.פ. תעשיות בע"מ" כוח לעובדים לפני כשנה התארגנו עובדי מפעל "צ.ל.פ. תעשיות בע"מ" בארגון "כוח לעובדים". המפעל, הממוקם ליד קיבוץ נגבה, הוא מפעל לאריזות פלסטיק גמישות, במיוחד לתעשיית המזון. במסגרת ההתמחות ליוויתי את ועד עובדי המפעל החל מהשלבים הראשונים של התארגנות העובדים, הכרזת היציגות במפעל ובהמשך בתהליך המשא ומתן מול ההנהלה במטרה לחתום על הסכם קיבוצי. הסכם קיבוצי הוא הסכם שמעגן את תנאי העסקה, השכר והיחסים הארגוניים בין ועד העובדים להנהלת המפעל. תפקידי כמלווה ארגונית של ועד העובדים כלל תחומי אחריות רבים ומגוונים. ראשית, ליווי של הועד בשלבי ההתארגנות השונים, חיזוק המעורבות והפעילות של הועד והעובדים בהתארגנות, הכשרות בנושאים מקצועיים ועוד. בנוסף, כמלווה הייתי אחראית על הקשר עם מוסדות שונים בארגון "כוח לעובדים", העבודה מול צוותים מקצועיים של הארגון כמו צוות משפטי וצוות תקשורת וכן ליווי של תהליך הבחירות לנציגי העובדים בועד ובארגון. מעבר לאלו, ליוויתי את תהליך המשא ומתן הקיבוצי של ועד העובדים עם הנהלת המפעל. תהליך זה כלל ניסוח ובניה של רשימת דרישות של העובדים, הכשרה מקצועית של ניהול משא ומתן וחקיקה רלוונטית לתחום וניהול פגישות משא ומתן אינטנסיביות.     נעה איטקין - רכזת מולתקא-מפגש: בית תרבות ערבי יהודי, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי מולתקא-מפגש הוא בית תרבות ערבי-יהודי מייסודו של פורום דו-קיום בנגב. בית התרבות מארח ערבי תרבות שונים, סרטים והרצאות, במהלך השנה נערכים במקום גם קורסים ללימוד שפות – ערבית ואנגלית. במהלך שנת ההתמחות הפקתי אירועים שונים במולתקא ובאוניברסיטה במטרה לקדם שכנות טובה בין תושבי הנגב- גברים ונשים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים. האירועים בבית התרבות כללו דיונים על רקע התקדמותה של "התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב" בשטח למרות ביטולה הרשמי, והרצאות אודות מאבק הבדואים כנגד תכנית זו.

איתי דינר - רכז חקלאות עירונית, שבועת האדמה במסגרת ההתמחות שלי כרכז חקלאות עירונית ניתנה לי ההזדמנות להתנסות במגוון עבודות שונות הקשורות לפעילויות של עמותת 'שבועת האדמה'. הפעילויות כללו עבודה פיזית בחווה העירונית בשכונה ג', ולמעשה ליווי הקמתה מראשיתה. השתתפות בתוכנית 'מפגשי תושבים' של העמותה השואפת לחבר, לשתף ולשלב את תושבי שכונה ג' לכל הנעשה תחת העמותה. הדרכת קבוצות חינוכיות שונות (בין אם קבוצות סטודנטים אמריקאיות או כיתות תיכון ישראליות) בחווה, בוסתן ובגינה הקהילתית של קלישר. הקמה של גינת ירק במרכז הצעירים 'סטארט-אפ' בשכונה ג' ועוד. הפעילות והעבודה ב"שבועת האדמה", פיזית ומחשבתית, השפיעו עלי רבות, אך דבר אחד מרכזי הוא שגרם לי להיות נדהם מן העבודה של העמותה הזאת והוא החיבור הישיר בין אידיאולוגיה לפרקטיקה. במהלך התואר באוניברסיטה רוב הקורסים נשארים על בסיס התיאוריה או אידיאולוגיה בלבד, ובמהלך השנתיים האחרונות שלי בעמותה למדתי כל כך הרבה על דרך החיבור של מחשבות אל מעשים אמיתיים שמשנים חיים של אנשים באמת, ברחוב, בשכונה ובעיר.     מעיין פלטי-נגב - חוקרת במיזם מוסדות העוגן, אג'יק – מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח התמחתי במיזם יה"ב מוסדות העוגן, מיזם שמטרתו לפעול למינוף הכוח הכלכלי הטמון במוסדות הגדולים הפועלים בנגב על מנת לאפשר לקהילות לייצר לעצמן כלכלה מקומית חזקה ומקיימת שתשפר משמעותית את המציאות באזור. פעילות המיזם מתרכזת בהנגשת מידע אודות מכרזים ורישות בין עסקים בעזרת פורטל BizBanegev הפותח בפני העסקים את ההזדמנויות הכלכליות בנגב; בזיהוי הצרכים וההזדמנויות הכלכליות של המוסדות ובחינה של הקמת עסקים חדשים בבעלות קהילתית ומקומית שיספקו מוצרים ושירותים כחלופה לאלו הקיימים כיום ומגיעים ברובם ממרכז הארץ; בעזרה בארגון עסקים קטנים לעבודה משותפת לשם אספקת צרכי הרכש והשירותים של מוסדות העוגן, ובכך הגדלה משמעותית של מוצרים ושירותים הנרכשים לאזור. פעילותי לאורך השנה האחרונה כללה בעיקרה איסוף מידע ומחקר בנושא מודלים שונים הרלוונטיים להקמת עסקים במסגרת המיזם. בחודשים האחרונים עסקתי במודל "שותפות של בעלי עניין מרובים" אשר מנסה להביא לידי ביטוי דרך שותפות עסקית את כלל האינטרסים של קבוצות שונות הרלוונטיות לתהליך. מרבית עבודתי עסקה בפיתוח המודל והתאמתו למציאות הישראלית בכללותה ובנגב בפרט.  ​  עפרה יערי – רכזת מתנדבים, עלמי"א – העמותה לקידום המשפחה והילד בקהילה האתיופית בישראל במסגרת התמחותי בעמותה נכנסתי לתפקיד רכזת מתנדבים, תפקיד אשר לא אויש בעמותה כבר שנים רבות. לכן, חלק משמעותי מההתמחות עסק בביסוס תפקיד זה, הגדרת אחריות ומסגרת הפעילות של "רכזת מתנדבים". בנוסף, עסקתי בגיוס מתנדבים חדשים ותהליכי קליטת מתנדבים, יצירת קשרים עם גורמים חיצוניים לעמותה העוסקים בהתנדבות לצורך למידה ושיתופי פעולה, חיזוק הקשר של העמותה עם המתנדבים הקיימים וכתיבת ניוזלטר חודשי למתנדבים. הפעילות שלי נעשתה בשיתוף פעולה והכוונה של מנכ"ל העמותה, וכללה מחשבה מעמיקה על נושא ההתנדבות. במהלך ההתמחות למדתי להכיר יותר לעומק כיצד מתנהלת עמותה ועם אילו קשיים עליה להתמודד. העבודה הצמודה עם מנכ"ל העמותה אפשרה לי להיחשף להתלבטויות ניהוליות בתחומים שונים- ברמה הארגונית, ברמה הערכית וכן בניהול כוח אדם. כמו כן, התפקיד שלי תרם לי בהתנסות בעבודה מול ממשקים רבים ולימד אותי על המורכבות של שילוב מתנדבים בתוך צוות של עובדים בשכר. אחד הדברים החיוביים בעבודה שלי היה לגלות את הרצון של אנשים רבים, בטווח גילאים רחב, להתנדב ולתרום מזמנם.     אוראל יצחק לוי – רכז אירועים קהילתי, עמותת תור המדבר – המרכז לקיימות שכונתית תפקידי במרכז לקיימות שכונתית הוא רכז אירועים קהילתי. במסגרת העבודה אני אחראי על אירועים שוטפים שמתקיימים פעם בשבועיים, כדוגמת ערב פוייקה וערב סרט, וכן על אירועי חג קהילתיים שנערכים בשיתוף עם ארגונים נוספים בשכונה. למעשה, המלק"ש נותן שירותים החסרים בשכונה ד' המוחלשת תוך שילוב נושא הקיימות על רבדיו השונים: חברתי, סביבתי וכלכלי. הפעולות במסגרת ההתמחות הינן: בתחילה יצירת צוות אירועים וממשק עבודה אפקטיבי במסגרתו חשבנו על האירועים, מטרות ויעדים וניהול צוות מלגאים ומתנדבים ועבודה לוגיסטית מול הגורמים השונים בארגון ומחוצה לו. בנוסף, השנה התמקדתי ביצירת קשרים עם גורמים נוספים בתוך השכונה ומחוצה לה על מנת להפיק אירועים משמעותיים שימשיכו לשנים נוספות ויהיו בהיקף רחב יותר של כל השכונה. הקמתי בשיתוף עם ארגוני שכונת ד' מזרח 'ישיבת שכונה' אשר במסגרתה הארגונים חוברים להפקת אירועי חג שיפנו לכלל התושבים.     טלי פישמן – רכזת הסברה בתחום האירועים, מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במסגרת מסל"ן התמחותי מתקיימת במחלקת ההסברה - בתחום האירועים. בתפקיד זה אני לוקחת חלק פעיל בארגונם והוצאתם לפועל של יוזמות. מטרתן של יוזמות אלו הן העלאת מודעות ציבורית וחשיפת הציבור לעמותה, ולצד אלו - גיוס תרומות ומשאבים נוספים עבור המשך פעילותה של מסל"ן. עד כה לקחתי חלק במספר אירועים מסוג זה. למשל: "בזאר-מסל"ן" יוזמה קבועה שמתקיימת אחת לכמה חודשים. בבזאר מגייסים ממעצבים כתרומה פרטי אופנה ומוכרים אותם במחיר מופחת לקהילה. בנוסף, אני מארגנת באופן עצמאי יוזמות אחרים, במטרה לגייס כספים ומשאבים אנושיים. דוגמה לכך היא רעיון של חברות העמותה: "שולחן חברים". אירוע בו מקימים "מסעדה" חד פעמית בבית או מקום ייעודי אחר. הרעיון הוא שהסועדים משלמים עבור חומרי הגלם של הארוחה ומוסיפים עוד סכום סמלי כתרומה לעמותה. בערב מסוג זה, לצד הסעודה, מתקיימת פעולת הסברה וחלק אומנותי כלשהו. כל המשאבים לקיום הערב הינם בגדר תרומה עבור העמותה וכן כל ההכנסות ממנו קודש לעמותה.   יעל רחימפור – רכזת תוכנית "שיח נוער אזורי", במה לקהילה בקיבוץ כרמים התחום בו אני עוסקת בארגון קשור לקידום השיח האזורי בנגב. תחום זה מהווה אחת מהמטרות העיקריות של הארגון המאמין כי יש לייצר שיתופי פעולה בין האוכלוסיות השונות בנגב: בדואים, יהודים, דתיים, חילוניים, כפריים ועירוניים. כיום קהילות אלה מקיימות מערכות קשרים דלים, והארגון מנסה להרחיבן מתוך אמונה כי שיח עם האחר הוא חשוב לכל קהילה באשר היא מבחינת חשיפה לצורות התיישבות שונות, לימוד דרכי התמודדות מהשכנים עם אתגרי הנגב, וכמובן מתוך רצון לקדם את הפרטים עצמם ואת הקהילות בהן הם חיים. שיתופי פעולה אלה יקדמו את הנגב כולו לעבר שיח סובלני, הוגן ופורה. ככל שנשכיל ליזום מפגשים מעין אלה, כך יקטן המרחק בין הקבוצות. בפרויקט "גשר" ביקשנו ליצור היכרות בלתי אמצעית בין בני נוער מהמגזר הבדואי ומהמגזר היהודי בנגב, אשר קרבתם האישית רחוקה עשרות מונים מקרבתם הגיאוגרפית, וזאת דרך קיום מספר מפגשים במהלך השנה, בהם יפגשו בני נוער מקיבוץ כרמים וממועצה מקומית חורה. המפגשים יתקיימו לסירוגין ביישובים השותפים לפרויקט בהנחיית המדריכים של הקבוצות המשתתפות ורכזת הפרויקט. כל מפגש יימשך כשעה וחצי-שעתיים. הפרויקט יסתיים בקיץ 2014 במפגש אחרון משמעותי.     ליאור לוין – רכז התו החברתי בבאר-שבע וחוקר בנושא פנסיה לאוכלוסיות מוחלשות, מעגלי צדק במהלך התמחותי בארגון מעגלי צדק עסקתי במקביל בשני תחומי אחריות. ראשית ריכזתי את התו החברתי בבאר-שבע ובמסגרת אחריות זו ביצעתי פיקוחים על מסעדות סביב האוניברסיטה שהחזיקו בתו החברתי. זאת על מנת לוודא שהם עומדים בקריטריונים שהוצבו מלכתחילה לקבלת התו. האחריות השנייה שלי הייתה לכתוב נייר עמדה בנושא של פנסיה לאוכלוסיות מוחלשות. לשם כתיבת הנייר ביצעתי מחקר מעמיק באינטרנט, בגופים הממשלתיים ובמידע האקדמי הקיים בנושא על מנת להכיר בצורה הטובה ביותר את המצב המציאות הפנסיונית של אוכלוסיות מוחלשות בישראל. בנוסף קיימנו פגישות עם בכירים בבנק ישראל, באוצר ובגופים חברתיים רלוונטיים. התהליך כולו הוביל אותנו לנייר עמדה מקיף, מעמיק וברור לגבי הבעיות שאיתן נדרשות להתמודד כיום אוכלוסיות מוחלשות, ובמקביל לייצר שני פתרונות חזקים לדידנו לטווח הארוך ולטווח הקצר.     תוכנית זכויות אדם ומרחב, שנה"ל תשע"ד (2013-14)     גל גוטמן – ליווי ועד עובדות הניקיון וועד המאבטחים באוניברסיטת בן גוריון, כוח לעובדים במסגרת התפקיד ליוויתי את ועד עובדות הניקיון ואת ועד המאבטחים באוניברסיטה וריכזתי את הליווי הסניפי. התפקיד כלל פגישות עם חברי הוועדים ועדכונים שוטפים בנוגע לניסיונות לפגוע בתנאי ההעסקה. כמו כן התפקיד כלל כתיבת מכתבים להנהלת האוניברסיטה ולקבלנים, יציאות תכופות לשטח עם חברי הוועדים לצרכי הסברה וגיוס העובדים לארגון ולמאבקים, קיום קשר עם קליניקה משפטית לזכויות עובדים בסוגיות משפטיות וטיפול בבעיות פרטניות של עובדים בשיתוף עם חברי הוועד. התפקיד כלל הכשרות מקצועיות וקיום קשר עם גורמים נוספים בארגון, והנגשת הארגון לוועדים. במהלך השנה ביצענו בקרה על תנאי העסקת העובדים; וידאנו כי תוספות שהיו אמורות להתקבל אכן התקבלו וכי לא נגרעו מן העובדים והעובדים זכויות שמגיעות להם/ן. במקביל, ארגנתי יחד עם צוות הליווי, ערבי גיבוש ופעילויות שיא, כמו ארוחת ערב לעובדות הניקיון ויום בחירות דמוקרטי לוועדים. במהלך השנה קצרנו הצלחות רבות אך גם אכזבות והדרך עוד ארוכה, אך עבודה מאורגנת היא הפתרון לעובדים מוחלשים ומעסיק מנצל.      ניב הטמן – רכז כלכלה מקומית ואינטרנט, ארגון "שבועת האדמה" התפקיד כלל עבודה מחקרית ויישומית בנושאי הכלכלה המקומית המקיימת. בתחילת השנה בדקנו אופציות ומודלים שונים של כמ"מ ואפשרויות של שימוש במטבעות ווירטואליים מאחר ועמותת שבועת האדמה פועלת בשכונה ג' וחלק נכבד של האוכלוסייה אינו מחזיק במחשב או בסמארטפון, הוחלט ליצור פלטפורמה אחרת שתהיה נגישה יותר לאוכלוסיית השכונה ותשרת בצורה טובה יותר את מטרות הארגון. כך נוצר רעיון כרטיס "המתנדב הפעיל". מטרת כרטיס זה הינה העברת תגמול למתנדבים אשר ביצעו חמש פעילויות התנדבות יצרניות של שעה אחת בימי פעילות שונים במסגרת פעילויות עמותת שבועת האדמה. אחרי חמש התנדבויות יקבל המתנדב הנחה לעסקים בשכונה ג', כך יוכלו הכנסות העסקים בשכונה לצמוח. כרטיס "פעיל תוצרת ג'" נמצא כרגע בפיילוט ויופעל בחודשים הקרובים. בנוסף בנינו מערכת ממוחשבת שתעזור בניהול מסודר של פרויקט זה. פרויקטים אחרים שביצענו היו בניית ניוזלטר רבעוני שיאפשר להפיץ את פעילות הארגון בצורה טובה יותר, הוכנסו שינויים לאתר האינטרנט של העמותה כדי שיהיה קל יותר לדעת על הפעילויות שהעמותה מבצעת. כמו כן סייעתי בשיווק אינטרנטי של פעילויות הארגון. השתתפתי בכל האירועים שהעמותה ארגנה בשנה האחרונה, בישיבות הצוות של הארגון ועוד.   שני מיכאל – דוברות במסגרת קמפיין "חיבור במקום פרבור – עוצרים את תוכנית עשרת הישובים", מגמה ירוקה דוברות במסגרת קמפיין "חיבור במקום פרבור - עוצרים את תוכנית עשרת הישובים". התפקיד כלל דברור פעילויות ציבוריות, יצירה וטיפוח קשרים עם כתבים מקומיים ויזום אייטמים סביב קמפיין תוכנית "עשרת הישובים", אותו מוביל תא "מגמה ירוקה" באוניברסיטה. במסגרת התפקיד, ולאחר הכשרה מטעם הדוברת הארצית של "מגמה ירוקה", היו בידיי כלים מעשיים לעבודה מול גופים עיתונאיים. למשל, כתיבת הודעות לעיתונות, הפיכת פעילות ציבורית לפעילות תקשורתית, הכנסת אייטמים מטעמנו לעיתונים וניצול הזדמנויות תקשורתיות. במהלך השנה הצלחתי ליצור קשרי עבודה עם כתבי עיתונות ורדיו מקומיים וארציים, לפרסם מספר כתבות הן בעיתונות המקומית – "ידיעות הנגב" ו"שבע", והן בעיתון הארצי – "דה מרקר". כמו כן הושגה תגובתם של ראשי הערים בנגב לתוכנית המדוברת ונעשו שיתופי פעולה עם כתבים שונים לכדי פרסום כתבות בנושא סביבה וחברה.   יפית דנן – מנהלת ניו-מדיה, ארגון "ביתא" – מרחב עבודה ליזמות תפקידי בארגון הוא רכזת ניו-מדיה של "ביתא". במסגרת התפקיד הייתי אחראית על דף הפייסבוק של הארגון ושיווק התכנים והסדנאות שמציע הארגון. תרומתי התבטאה בעיקר בכמות הלייקים לעמוד הפייסבוק של הארגון - שגדלה באופן משמעותי, בתכנים שהועלו כמעט מידי שבוע לדף הפייסבוק וכללו עדכונים "חמים", הצגת סדנאות שנערכו, שיווק פרוייקט "הכרת היזמים" והוצאת ניוזלטר. ההתמחות תרמה  לי רבות בכך שחשפה בפניי את עולם הניו-מדיה והרשתות החברתיות ותרמה  לניסיוני בתחום זה.         הילה כהן - מלווה בפרויקט אלימות במשפחה בקרב נשים בדואיות, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי במסגרת התמחותי ב"איתך-מעכי" לקחתי חלק בליווי הטיפול בתיקים פליליים שנפתחו בעקבות תלונות על אלימות כלפי נשים בדואיות. הייתי אחראית על הקשר עם הנשים וקרובי המשפחה שלהן, עם גורמים שונים במשטרה, בביטוח לאומי ובגופים נוספים, וזאת על מנת לקדם את ההליכים השונים: כגון הגשת התלונה, הגשת הראיות, התייצבות לחקירות, וכמו כן להפעיל לחץ על המשטרה לקדם את העניינים בתיק. בנוסף לכך, כתבתי מכתבים לגורמים שונים כגון השר לביטחון פנים ומבקר המדינה בנוגע לרשלנות שזיהינו בהליכי הגשת התלונה. השתתפתי במפגש עם תורמים ברהט בו הצגנו יחד עם ארגונים שונים בנגב את מטרות הארגון ופעילותו. במסגרת המפגש הצגתי מקרה אחד של אחת הנשים אשר ליוויתי. בנוסף לכך, כתבתי, יחד עם דיראן שלאבנה, זכותון לנשים אשר חוו או חוות אלימות מכל סוג שהיא, וזאת במטרה לעודד נשים להתלונן ולצאת ממעגל האלימות. ה"זכותון" מעניק להן מידע בסיסי לגבי הגדרות ודוגמאות לאלימות וסוגיה השונים, מה שלא מובן מאליו לנשים רבות. כמו כן, ה"זכותון" כלל הפניות לגורמים שונים שיכולים להעניק סיוע, כדוגמת הקו החם בערבית לנשים במצוקה; מידע לגבי זכויותיהן בהליכי הגשת התלונה, בנוגע למקלטים לנשים,  ובנוגע למענקים מביטוח לאומי.     זוהר רשף – ליווי התארגנות העובדות של מטפלות המשפחתונים בשגב שלום, כוח לעובדים לאורך השנה ליוויתי את מטפלות המשפחתונים בשגב שלום. תחילה, עיקר התפקיד עסק בפן בירוקרטי אך קריטי להתארגנות והוא החתמת המטפלות על טפסי הצטרפות וגביית דמי חבר. לאחר מכן המטפלות הציפו בפניי את הבעיות איתן הן מתמודדות במסגרת עבודתן. במהלך השנה נפגשנו על בסיס שבועי בניסיון לגבש רשימת דרישות למועצת שגב שלום, בכוונה להתחיל בהליך של משא ומתן. כל זאת נעשה מתוך כוונה לשיפור תנאי ההעסקה של המטפלות. התפקיד תרם לי בכך שהעמיק את היכרותי עם האוכלוסייה הבדואית ועם דיני העבודה הישראלים.

 ​