מאמרים בכתבי עת
1. Amir Banbaji, "Sabbatian Haskalah: Abraham Mapu's `The Visionaries`", El Presente: Studies in Sephardic Culture 10 (2016), pp, 11-39.
2. אמיר בנבג'י, 'המשכילים כמגיני הטקסט: שלוש פרדיגמות של השכלה', מחקרי ירושלים בספרות עברית, כט', תשע"ז 2017, עמ' 107-144.
המאמר נפתח בהצעה למיפוי מחודש של מחקר ההשכלה במאה השנים האחרונות. החוקרים שיסדו את חקר ההשכלה בישראל ובארצות הברית ראו בה תנועה או ספרות אידאולוגית שעיקר מטרתה חילונם של החיים היהודים, יציאה מן השטעטל, שילוב היהודים בחברה הכללית, ה'ניטרלית', והמודרנית והזדהות עם ערכי הנאורות האירופית של המאה השמונה עשרה. פרדיגמה ראשונה זו מייחסת למשכילים תפיסה הייררכית, המעמידה את הנאורות האירופית כאידאה מכוונת שאמורה להנחות את תהליך המודרניזציה היהודית. בהמשך המאמר מתוארות בקצרה שתי פרדיגמות חלופיות, שהתפתחו ועדיין מתפתחות כראקצייה לפרדיגמה המייסדת בחקר ההשכלה. הפרדיגמה השנייה, שהתגבשה מסוף שנות השמונים של המאה העשרים, נוטה להדגיש את ניסיונם של משכילים לכונן גישור והרמוניזציה בין היהדות לבין המודרניות האירופית. הפרדיגמה השלישית, שהחלה להתרקם לפני כעשור ומחצה, מתארת את יחסי ההשכלה והנאורות האירופית במונחים של אי יכולת להעמדה, מתח וביקורת. בניגוד לשתי קודמותיה היא מבוססת על גישה ביקורתית כלפי המודרניות. חלקו השני של המאמר מתמקד בצדדים הספרותיים והרטוריים של הפרדיגמה השלישית ובמיוחד בתפיסת כתבי הקודש שפיתח משה מנדלסון. העמדה הביקורתית של מנדלסון הופכת על ראשה את התייסרותו המפורסמת של המשורר הימי ביניימי. מנדלסון הציע במקומה תפיסה רטורית בלתי מתנצלת של כתבי הקודש היהודיים ושל הספרות העברית המודרנית. הוא הגדיר את כתבי הקודש כבעלי ממד רטורי, כוונה שנייה, מליצה או רטוריקה. ככאלה, הם מקיימים יחסים מתוחים עם פרשנות המעמידה במרכז את האמת הפילוסופית. בעקבות העיון במחשבת הספרות של מנדלסון המאמר מצעי שרטוט בקווים כלליים של מסורת ספרותית־משכילית נבדלת מזו שהתפתחה על הציר הרציונליסטי שמוביל מ'מורה נבוכים' של הרמב"ם אל 'מורה נבוכי הזמן' של נחמן קרוכמל. בניגוד למחשבה ספרותית שיוחסה עד כה למשכילים, ושלפיה הספרות העברית פעלה כתנא דמסייע של הפילוסופיה של הנאורות, המחבר מציע לראות את תפיסת הספרות של ההשכלה כמבוססת על הגנה על הטקסט הספרותי מפני הפילוסופיה בכלל ומפני הפילוסופיה האירופית בפרט; הגנה זו נעשתה בדרכם ובהשראתם של ההומניסטים בני תקופת הרנסנס. מה שמנע בפועל את הטמיעה של ההשכלה היהודית בנאורות האירופית הוא הממד הלשוני־הרטורי של הספרות, שמשכילים רבים ראו בו – עד אמצע המאה התשע עשרה – יסוד בעל פוטנציאל ביקורתי, ובמקרים מסוימים אפילו אנטינומי ועוין למושג הרווח של המודרניות והנאורות.
פרקים בספרים
- Amir Banbaji, “Hebrew `melitsah`: The Adventures of a Maskilic Concept in Isaac Satanov Mishle Assaf", in The Makil in Our Time: Studies in Honor of Moshe Pelli, eds Zev Garber, Lev Hakkak, Shmuel Katz, Tel Aviv: Hakibutz Hameuchad, 2017, pp. 15-39.
Offering a new reading in Satanov complex work, this paper addresses the history of a concept that for the most part has failed to attract scholars attention. Exploring the medieval and renaissance history Hebrew melitsah (commonly translated as eloquent speech, rhetoric, or phraseology), I suggest that the Hebrew term consists of a movement between two Latin translations of the Greek Logos: that is say, between ratio and oratio. Noting the decline of the idea of `melitsah` and its subsequent replacement with 'sifrut` in its modern sense, I move on to discuss its characteristic unfolding in Satanov's work. A truly remarkable work, Mishle Assaf (published in 1789) rigorously deconstructs any progressive or emphatically modern notion of knowledge or literature. In fact, my reading suggests that the venerated enlightenment-rationalist harmony of truth and beauty is superseded with a curious constellation of six distinct concept of `melitsah` and `hochmah` or eloquence and wisdom. The upshot of this constellation is, I believe, a re-articulation of the relationship between European Enlightenment and Jewish Haskalah in the field of modern literary thought.
2. אמיר בנבג'י, "הרפתקאותיה של המליצה העברית בתקופת ההשכלה: המקרה של יצחק סטנוב ספר", בתוך ספר היובל למשה פלאי: מאמרים בהשכלה ספרות עברית ולימודי היהדות, עורכים לב חקק, זאב גרבר ושמואל כץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד 2017, עמ' 15-39.
Hebrew `melitsah` The Adventures of a Maskilic Concept in Isaac Satanov Mishle Assaf
Offering a new reading in Satanov complex work, this paper addresses the history of a concept that for the most part has failed to attract scholars attention. Exploring the medieval and renaissance history Hebrew melitsah (commonly translated as eloquent speech, rhetoric, or phraseology), I suggest that the Hebrew term consists of a movement between two Latin translations of the Greek Logos: that is say, between ratio and oratio. Noting the decline of the idea of `melitsah` and its subsequent replacement with 'sifrut` in its modern sense, I move on to discuss its characteristic unfolding in Satanov's work. A truly remarkable work, Mishle Assaf (published in 1789) rigorously deconstructs any progressive or emphatically modern notion of knowledge or literature. In fact, my reading suggests that the venerated enlightenment-rationalist harmony of truth and beauty is superseded with a curious constellation of six distinct concept of `melitsah` and `hochmah` or eloquence and wisdom. The upshot of this constellation is, I believe, a truly insightful re-articulation of the relationship between European Enlightenment and Jewish Haskalah in the field of modern literary thought.
- דר' רועי גרינוולד
מאמרים בכתבי עת
1. "להיות ולא להיות: על וי"ו החיבור באהבת תפוח הזהב לדליה רביקוביץ", אות 6 (סתו 2017)
שירתה המוקדמת של דליה רביקוביץ בשימוש אינטנסיבי בו' חיבור. המאמר בוחן את ההיקרויות השונות של ו' החיבור בספרה הראשון של רביקוביץ, אהבת תפוח הזהב, כביטוי היסודי ביותר של הפואטיקה שלה בכללותה. הוא מראה כיצד ו' החיבור לוכדת את המתח היסודי המאפיין את שירי הספר – בין נוכחות להיעדר ובין שבר לאיחוי.
- דר' חביבה ישי
מאמרים בכתבי עת
- From 'Proverbs' to 'The Son of Proverbs'", Marie-Sol, Ortola, Varia; Transmettre, Traduire,Formaliser, Universitaires de Nancy, Editions Universitaires de Lorraine 2016, pp. 11-22.
המאמר מראה את הקשרים התרבותיים – ספרותיים – חברתיים בין ספר משלי המקראי לבין ספר בן משלי לשמואל הנגיד. ספרו של הנגיד הוא אוסף של מכתמי חכמה ומוסר שנוצרו מתמהיל של הספר המקראי ושל סיפורי עם ופתגמים ערביים קדומים. מלאכת האריגה של המכלול הזה יוצרת שירים שנונים ומפתיעים.
2. (מאמר משותף עם גד פרוידנטל), "מדוע לא המריא המדע העברי בפרובאנס של ימי הביניים? תובנותיו של ליאון יוסף מקארקאסון (1394), קורות – שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, כרך כ"ג, תשע"ו, עמ' ז-ל"ד.
בשנת 1394 תירגם רופא יהודי חיבור פופולרי מלטינית לעברית. לתרגומו הוסיף הקדמה, בה סיפר על מהלך לימודיו ועל ההבדלים בין המדע כפי שהוא נלמד באוניברסיטאות לבין המדע הנרכש על ידי עמיתיו היהודיים. זהו אחד הטקסטים הנדירים המאפשרים לנו להתוודע לתובנותיו של בן הזמן. המאמר מכיל גם מהדורה ביקורתית של הטקסט.
פרקים בספרים
3. “The Biblical Exegesis of Abraham Ibn Ezra as a Hermeneutic Device: A Literary Riddle as a Case Study", Hollender, Elisabeth, Yeshaya, Joachim (Ed.), Exegesis and Poetry in Medieval Karaite and Rabbanite Texts, Karaite Texts and Studies vol. 9, Brill, Leiden-Boston 2016, pp. 122-146.
המאמר בוחן את פירושיו של אברהם אבן עזרא למקרא ואת הספרים שכתב בענייני לשון, מתמטיקה ואסטרונומיה ככלי המסייע בפתרון חידותיו. הראב"ע הצפין את משנותיו כמילות קוד בחידותיו ובשיריו. קורא, הבקיא בספריו התיאורטיים ובפרשנותו המקראית, יוכל לפצח את חידותיו ואת שיריו החידתיים.
4. "מרחב פוליפוני; מגע פוליפוני; תרבות פוליפונית – דיוקן ה"אדיב" הקלאסי של סמי מיכאל", יגאל שוורץ ויפתח אשכנזי (עורכים), נסיך ומהפכן, תל אביב 2016, עמ' 249-225.
המאמר מציג את סמי מיכאל כבן דמותו של אלג'אחט', גדול כותבי הפרוזה הערביים. טכניקת הסיפור של ה"אדיב" הערבי היא הטכניקה בה מספר מיכאל את סיפוריו. היא נועדה להפוך את הקורא למשכיל. על כן מטמין ה"אדיב" בין השורות פרטי מידע רבים מאוד בתחומים מגוונים. איסוף הפרטים יוצר פיסות ידע נרחבות בתחומי עניין רבים כגון: היסטוריה, פילוסופיה, אמנות, טבע, פולקלור ועוד.
- דר' שירה סתיו
מאמרים בכתבי עת
1. Stav, Shira (2017). “Be my mother and brother: Rachel and Byalik" (היה לי אם ואח: רחל וביאליק). Jerusalem studies of Hebrew Literature 29, 2017. pp. 213-234.
המאמר מבקש להאיר את היחסים הפואטיים בין שני משוררים עבריים בולטים מראשית המאה העשרים – רחל בלובשטיין וח"נ ביאליק, דרך מעשה השאילה האינטרטקסטואלית ואפשרויות השיח שהוא יוצר – בין הדורות, בין המינים, בין מודוסים לשוניים ובין פואטיקות.
ההיסטוריוגרפיה הספרותית המסורתית מתארת לרוב את שירת הנשים העברית על פי הקריטריונים שהתקבעו מתוך ההנחה המקדימה ששירת הגברים היא המציבה את אמת המידה. לעומת זאת, מחקרים מאוחרים יותר (כמחקריהם של חנה קרונפלד, מיכאל גלוזמן, חמוטל צמיר, דנה אולמרט ועוד), ממקמים את ראשיתה של שירת הנשים ככוח מניע ומשפיע ביצירתו של מודרניזם עברי. זוהי הסתכלות אשר בוחנת את השירה העברית – הן הגברית והן הנשית - כרב-שיח פואטי הנוצר גם לאורך דורות ובין דורות, ולא רק בתחומיו של דור מסוים.
מאמרי מבקש להעמיד במרכז הדיון דווקא זיקות בלתי ליניאריות ובלתי כרונולוגיות בין משוררים ומשוררות ובין טקסטים ויצירות מתקופות שונות, באופן שיכול לקעקע את מושג ה'מקור' בשאילה האינטרטקסטואלית, ולזמן קריאות חדשות. אציע מהלך הבודק את היחסים הפואטיים לא רק בכיוון הליניארי של הכרונולוגיה, מן המוקדם אל המאוחר, אלא גם בקריאה לאחור, ובהיפוך כיוון ההסתכלות ההיסטוריוגרפי, מן המאוחר אל המוקדם: באמצעות הדיאלוג האינטרטקסטואלי הנוצר בין שירה של רחל, "ניב", לשירו של ביאליק, "הכניסיני תחת כנפך", אראה כי רחל מציבה אמות מידה שמאפשרות לנו 'לקרוא מחדש' את ביאליק. היפוך כיוון ההסתכלות יכול לשנות את האופן שבו אנחנו 'קוראים מחדש' את אבות השירה העברית, ולחשוף בהם פנים חדשים, אשר מערבלים מחדש את היחסים בין מוקדם למאוחר, בין מרכז לשוליים ובין המגדרים.
2. Shira Stav, "Tearing": Bracha Serri and the Incestuous order [2"קריעה": ברכה סרי והסדר האינססטואלי. Theory & Criticism 48, Summer 2017, pp. 59-80.
המאמר מציג את מבטה הביקורתי של המשוררת והסופרת ברכה סרי (1940-2013) באמצעות סיפורה הידוע "קריעה"(1980), על מה שאבקש לכנות "הסדר האינצסטואלי", כלומר – הסדרתו הסמלית של גילוי העריות אל תוך מערכי הכוח שבין המינים. קריאה בסיפור תגלה כי הוא מציב את גילוי העריות כמטאפורה וכמודל של יחסי המינים, מודל החוצה הבדלים אתניים, מעמדיים, אידיאולוגיים, כלכליים וחברתיים.
הסיפור מציג מקרוב את החוויה המזעזעת של נערה צעירה, ילדה למעשה, בליל כלולותיה. במצוות אביה היא נישאת לאלמן קשיש, בתמימות גמורה, ללא כל ידיעה או הכנה על הצפוי לה מידו. ליל הכלולות מתואר מבעד למבטה כסצינה של אונס אלים, שהוא הוא, למרבה האימה, טקס המעבר המציין את חניכתה של הילדה לנשיות בוגרת, כלומר, לחיים של שעבוד טוטלי לספירה הביתית והמשפחתית.
לכאורה, אין מדובר בסיפור העוסק בגילוי עריות. ואולם, הקריאה שלי מבקשת להסיט את הפרספקטיבה העיקרית שדרכה נקרא הסיפור – כסיפור פמיניסטי ביקורתי על נוהגי שיעבוד מסורתיים – ואף להרחיב אותה. אני מבקשת לטעון כי באמצעות הכתיבה על נוהגי הנישואין המסורתיים והמקובלים בקהילתה, והזרתם החריפה דרך תודעת הנערה, חושפת סרי את החפיפה המבנית שבין הסדר הפטריארכלי לסדר האינצסטואלי, למעשה "קורעת" את המסווה מעל לקשר זה. קריאת הסיפור דרך הפרספקטיבה של גילוי העריות מעמיקה ומרחיבה את היקף הביקורתיות הגלומה בו, הנוגעת כעת לא רק ביחס אל נשים בחברה מסורתית, ולא רק בדיבוב של קול מזרחי מחאתי ואנטי-גזעני בלבו של הפמיניזם הליברלי, אלא מגיעה אל לב לבו של המבנה האינצסטואלי של יחסי המגדר, חושפת אותו ומתנגדת גם למבנים היסודיים של הקאנון העברי ושל הפרוייקט הציוני.
3. Shira Stav, Incest and Intertext: Bialik, Wallach, Wieseltier "גילוי (עריות) וכיסוי בלשון": ביאליק, וולך, ויזלטיר. Israel Studies in Language and Society 10 (2), 2017. pp. 156-174
מאמר זה בוחן את היחסים בין טקסטים של משוררים עברים כמימוש פואטי של גילוי עריות ברמה הלשונית והתֵּמטית כאחד. המאמר קורא במסת המופת של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון" לאור התובנה הפורייה של האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס, אשר זיהה אנלוגיה בין יחסי השארות ליחסים תחביריים בשפה.
ביאליק עוסק בשפה כפרגוד החוצץ בין האדם לבין הדברים ובינו לבין התוהו המקיף אותו. אם הלשון הרגילה היא הכיסוי, הרי לשון השירה היא הגילוי ומספקת חרך הצצה אל התהום. המאמר מציע להסביר כי ה"גילוי" הוא שם-קוד לגילוי עריות, חציית גבול וחילול טרנסגרסיבי של חוק האב המגולם בשפה. הגילוי שבשירה פורע את סדרי החוק הלשוני ואת חוקי השארות. בעניין זה ייבחנו טקסטים ה"מתכתבים" זה עם זה ועם המסה של ביאליק, עם השיר "עברית'" מאת יונה וולך ועם השיר "גילוי עריות" מאת מאיר ויזלטיר, שירים הסובבים סביב תֵּמת גילוי העריות וה"הצצה" – הצצה לשפת האם המתרחצת, הצצה אל התהום של הממשי והצצה זה אל הטקסט של זה – בין הורים לצאצאים (ביאליק-וולך) ובין אח לאחות (וולך-ויזלטיר).
מאמרים בכתבי עת
Ilana Rosen, "1. The Representation of Jews in Nineteenth- and Twentieth-Century Hungarian Proverb Collections", Hungarian Cultural Studies - E-Journal of American Hungarian Educators Association AHEA 10 2017, 68-80.
Proverbs are concise formulations of folk wisdom and as such, when seen in masses, they may well express the spirit of their time and place. In Hungarian proverbial lore Jews figure prominently in nineteenth-century proverb collections but fade out of such collections as of the mid-twentieth century. In the nineteenth-century proverb collections Jews are invariably portrayed as faithless, dishonest, greedy, physically weak and unattractive. Largely, this portrayal as well as the dynamics of the earlier presence of Jews versus their later disappearance from Hungarian proverb collections match the shared history of Hungarians and Hungarian Jews since the 1867 Emancipation of the country's Jews and possibly even earlier, through their growing integration in significant arenas of their host society, up to their persecution and annihilation in the Holocaust, and later their decade long forced merging into the general Hungarian society under communism. This article traces the occurrence and disappearance of Jews in Hungarian proverb collections throughout the last two centuries and analyzes the language, content and messages of the proverbs about Jews in these collections.
מאמרים בכתבי עת
- Schwartz Yigal. “That Day, When it was not Too Hot or Too Cold: disease and death in the work of Zeruya Shalev", Hador Vol. 7, 2016, pp. 58-87.
הזיקה בין מחלה ומוות במכלול יצירתה של צרויה שלו.
- Schwartz, Yigal. “The Plots of the Heart: A Proposal of reading of Yoel Hoffman's Work", הצעה לקריאה ביואל הופמן (in Hebrew), Odot, vol.1, 29.12.2016.
הערות מבוא ופיענוח הפואטיקה יוצאת הדופן של יואל הופמן.
3. Schwartz, Yigal. “The Troja Horse: Ronit Matalon's Sophisticated Entrance into the heart of the Israeli literary scene", סוס טרויאני: כניסתה המתוחכמת של רונית מטלון לספרות העברית (in Hebrew), Odot, vol. 4, 16.7.2017.
אמנות הסיפור של רונית מטלון בזיקה לשיח המזרחי בישראל.
פרקים בספרים
1. Schwartz, Yigal. “Literature of the Mouth and the Ear and Literature of the Eye: A Reexamination of Modern Hebrew Literature" (in English). The Trilingual Literature of Polish Jews from Different Perspectives: In Memory of I.L. Peretz (Molisak, Alina and Ronen, Shoshana, Eds.), United Kingdome: Cambridge Scholars Publishing, 2017, pp. 353-378.
התחרות על ההגמוניה בין יהודי מזרח אירופה ומרכזה, בעשורים הראשונים של המאה העשרים באירופה ובארץ ישראל.
2. Schwartz, Yigal. “'As Worms Crawl to the Heart', On Yehosua Kenaz's Poetics", "'כמו תולעים הזוחלות אל הלב', על הפואטיקה של יהושע קנז" (in Hebrew), The Beauty of the Defeated: Critical Essays on Yehoshua Kenaz. (Chen Strass and Keren Dotan, Eds.). Beer-Sheva and Tel Aviv: Heksherim and Am Oved, 2017, pp. 121-124.
הזיקה בין היסוד הנטורליסטי לנשגב ליצירתו של יהושע קנז.
3. Schwartz, Yigal. “Sami Michael: a Prince, a revolutionary and a Writer", (in Hebrew), A Prince, a revolutionary: Sami Michael's Book, (Yigal Schwartz and Yiftah Ashkenazi, Eds.), Beer-Sheva and Or Yehuda: Gome, Heksherim, Dvir, 2016, p. 7-31.
אמנות הסיפור של סמי מיכאל בהקשר חברתי ופוליטי.
- דר' בתיה שמעוני
פרקים בספרים
- שמעוני בתיה, 2016, "מלחמה חסות והכנסת אורחים- קונפליקט זהויות והתרתו ביצירתו של סמי מיכאל", בתוך: יגאל שוורץ (עורך) נסיך ומהפכן עיונים בפרוזה של סמי מיכאל, תל אביב, עמ' 158-128.
המאמר בוחן את רעיון החסות כרעיון מרכזי בכמה מיצירותיו של סמי מיכאל, באמצעות הרעיונות התיאורטיים של דרידה על "הכנסת האורחים". דרידה מציג את הכנסת האורחים כמושג המכיל סתירה שאין להתירה, בין הקבלה ללא תנאי של האורח ובין קביעת הגבולות והתנאים לקבלת האורח. זהו מתח עקרוני המלווה את חווית החסות הן בביוגרפיה של מיכאל והן ביצירתו הספרותית.
