המאמרים בכרך ט' של כתב העת מכאן מבקרים בתחנות היסטוריות ופואטיות מרכזיות בספרות העברית, החל בספרות התחייה (י"ח ברנר), דרך ספרות העליות הראשונות (ש"י עגנון) ועד דור תש"ח (ס' יזהר, משה שמיר ואחרים).

מאמרים רבים נדרשים לפן האידיאולוגי שביצירות הנידונות ולזיקה שלהן לספרות פוליטית ומגויסת. בהקשר זה רואה אור לראשונה בעברית מאמרו החשוב של אדורנו, "מעורבות", בתרגומה של דנית דותן ובלוויית מבוא מקיף ומאיר עיניים של אמיר בנבג'י, הבוחן את השאלה "מהי ספרות פוליטית?" לאור משנתו של אדורנו והאסתטיקה המרקסיסטית.

המאמרים בגיליון מציעים קריאות חדשניות ורעננות ביצירות מכוננות וחושפים את "הכתם העיוור" שנסתר מעיני המבקרים עד כה: ישראל המאירי גואל מן השכחה את המחזה הלונדוני של ברנר, "מעבר לגבולין"; שלומית זערור מבססת טענה חדשנית באשר ל"בו-זמניות" של הרומן הגדול "תמול שלשום" ולהשלכות של שני סיפורים – זה של העלייה השנייה וזה של מלחמת העולם השנייה – על פרשנות הרומן ועל הבנת תפיסת העולם של ש"י עגנון; מיכל ווזנר בוחנת את הסיפור "הדרשה" לחיים הזז במסגרת התוויית ז'אנר שהיא מגדירה כאן לראשונה, "הז'אנר הפרוטוקולי".

יוחאי אופנהיימר בוחן את היחס לערבים ביצירתו של יהודה בורלא, ושופך אור על שלב חתרני ביצירתו, שלאחריו נאלץ בורלא לחזור ולאמץ את הנרטיב הציוני ההגמוני; יעל פלדמן מציגה את גלגולי האתוסים של הקרבן והעקדה בספרות ובתיאטרון העבריים ומאתגרת באומץ את החלוקה הדורית-זמנית של "עוקדים" ו"נעקדים", "אברהמים" ו"יצחקים". לצד המאמר מוגשת לקורא הדפסה מחודשת של מסתו של משה שמיר, "אדיפוס ואברהם" (1957).

הדי שייט מציגה בפני הקוראים דמות אוקסימורונית מפתיעה, "הצבר-התלוש", ממשיכתה ההיסטורית והפואטית של דמות "התלוש" "הגלותית"; ואבי מעפיל עומד על ההשלכות הספרותיות והאידיאולוגיות של יחסיו של ס' יזהר עם "רֵעו הטוב" ובן דודו, יחיעם וַיץ.

מכיוון אחר חושף רומן כצמן את משמעותן של "המחוות הספונטניות" בתנ"ך, תוך חריגה חלוצית מניתוח מילולי שגור של "ספר הספרים"; שחר ברם, במסה פיוטית, קורא את שירו של טוביה ריבנר, "הנפילה", באמצעות כלים של חקר השירה האקפרסטית (שירה על יצירות אמנות).

את הגיליון חותם ריאיון מקיף ומרגש עם חיים גורי, משורר וסופר רב-פעלים. קורות חייו ויצירתו של גורי מגלמים אירועים וקונפליקטים מרכזיים שהשלכותיהם בישראל מלוות אותנו עד עצם היום הזה, בהם מלחמת תש"ח, השואה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד. הריאיון מציג זווית ראייה שונה ואישית על אותם נושאים ויצירות שנבחנו בביקורתיות במאמרים בגיליון וקורע אשנב לפואטיקה המגוונת של חיים גורי.

לגיליון מצורף סרט דוקומנטרי על חיים גורי ויצירתו, "אני מלחמת אזרחים". סרטו של עמרי ליאור (במסגרת "נוף במילים", סדרת סרטים תיעודיים על יוצרים מבית דוקונט, בסיוע מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, מנהל תרבות– משרד המדע, התרבות והספורט וקרן מרטה פנקס לתרבות ואמנות), משלים ומרחיב את היריעה הנפרשת בראיון.



עוד על גיליון ט' באתר טקסט​