"אנו עובדות בשיתוף מלא עם הקהילות מתוך מטרה ליישם את ממצאי המחקר בצורה שתיטיב עם האוכלוסייה"
חוקרות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילות מחקר על מתגייסים מעוטף-עזה הסובלים ממצוקה על רקע המצב הביטחוני בתחילת שירותם הצבאי, לטובת פיתוח תוכניות סיוע עתידיות להעצמת החוסן האישי והקהילתי.
ד"ר סתיו שפירא (מימין) ופרופ' לימור אהרנסון-דניאל
במועצות האזוריות בעוטף-עזה דיווחו לאחרונה בדאגה על תופעה של צעירים וצעירות אשר גדלו והתבגרו אל המציאות הביטחונית הקשה באזור, וסובלים מתסמיני דחק על רקע המצב הביטחוני בתחילת שירותם הצבאי, תקופה המאופיינת בעומס ולחץ רב. לפי העדויות בחלק מהמקרים הדבר פוגע בתפקודם עד כדי פרישה משירות קרבי.
על רקע זה פנו נציגים מן המועצה האזורית אשכול אל פרופ' לימור אהרנסון-דניאל וד"ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור והמרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטה. במועצה ביקשו מהחוקרות, אשר ערכו מחקרים קודמים בנושא חוסן בקרב הקהילות בעוטף-עזה, לחקור לעומק את הנתונים והעדויות, להבין את התופעה ולאמוד הן את רמת המצוקה והן את גורמי ומשאבי החוסן בקרב המתגייסים ובני משפחותיהם. החוקרות מקוות שהתוצאות יסייעו בהמשך הדרך בפיתוח של תוכניות התערבות וסיוע לחיזוק החוסן וצמצום המצוקה העתידית אצל בני הנוער.
"נחשפנו לראשונה למידע אודות התופעה דרך נציגים מהמועצה האזורית אשכול בעוטף עזה בזמן שביצענו סקר לאומדן חוסן קהילתי בקרב התושבים במועצה", מספרת ד"ר סתיו שפירא. "יחד עם השותפים שלנו מאשכול גיבשנו את הרעיון והרצון לבצע מחקר בנושא. המחקר יתבצע בשיתוף עם אגף בריאות הנפש בצה"ל וכלל המועצות האזוריות בעוטף עזה".
המחקר המתוכנן ישלב שיטות כמותיות ואיכותניות. במסגרתו יתבצעו ראיונות עומק עם מלש"בים וחיילים וגם עם בני משפחותיהם במטרה להבין את החוויה של המשתתפים בצורה כוללנית ומעמיקה. במקביל, יבנה גם סקר כמותי שמטרתו לאמוד את היקף התופעה ואת משאבי החוסן הזמינים למשתתפים. כל זאת במטרה לרכוש תובנות באמצעותן ניתן יהיה לבנות תוכניות לחיזוק החוסן בקרב צעירים אלו ובני משפחתם.
החוקרות מדגישות כי המחקר מתבצע מפרספקטיבה של העצמה ופיתוח חוסן ולא רק מתיאור ואומדן של רמות מצוקה. "ממחקרים קודמים שביצענו בקרב קהילות בעוטף-עזה למדנו כי מדובר באוכלוסייה בעלת רמת חוסן גבוהה וקשר חזק למקום בצורה יוצאת דופן, וכל זאת לאור ולמרות המצב הביטחוני הלא פשוט באזור והשלכותיו. אנו מאמינות כי מיפוי מדויק של היקף התופעה ושל הגורמים המעורבים בה, והן של משאבי החוסן הזמינים לצעירים אלו ברמת הפרט, המשפחה והקהילה, יסייע לפיתוח תוכניות התערבות עוד בשלבים מוקדמים (בי"ס תיכון למשל) במטרה לשפר את חוסנם ולצמצם את המצוקה העתידית. אנו עובדות בשיתוף מלא עם הקהילות באזור מתוך מטרה ליישם את ממצאי המחקר בצורה שתיטיב עם האוכלוסייה".
