מחקר שהובילה ד"ר אלה קון-שורץ מהתוכנית לגרונטולגיה במחלקה לבריאות הציבור, מצא כי אוכלוסיית המבוגרים בישראל אכן מרגישה שהיא נתפסת כפגיעה יותר נוכח מציאות הקורונה, אולם אינה מרגישה כ"עול". כמו כן המחקר ממליץ על התרופה להתמודדות עם המצב: שמירה על קשרים משפחתיים.
חוקרי האוניברסיטה מצאו כי למעלה ממחצית המבוגרים בישראל התגוררו בזמן הקורונה עם בני זוגם ושמרו על קשר תכוף עם המשפחה והחברים לאורך התקופה. בהתייחס לתחושותיהם סברו כי אוכלוסיית המבוגרים אכן נתפסת בעיני החברה כפגיעה יותר למחלה אולם לדעתם נתפסת פחות כנטל על החברה הישראלית.
המחקר מצא שלוש סיבות עיקריות לתחושותיהם של מבוגרים שהם נתפסים כ"נטל" על החברה הישראלית:
» התייחסות אפלייתית כלפיהם על רקע גילם מגורמי מערכת הבריאות – חלקם ציינו כי בעת מתן טיפול רפואי הצוות הרפואי העדיף לשוחח עם בני משפחה צעירים יותר ולא עימם וכן חשו שמתייחסים אליהם כ"פחות חכמים" בגלל גילם.
» קשר אישי רעוע עם בני משפחה– מגורים לבד וקשר פחות תדיר עם קרובי משפחה.
» חרדה מהמוות וגיל מבוגר.
על בסיס ממצאים אלו, ממליצה מובילת המחקר, ד"ר אלה קון-שורץ (בתמונה), חברת סגל של התוכנית לגרונטולגיה מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על שמירת קשרים הדוקים בין בני המשפחה לבין אוכלוסיית המבוגרים. לדבריה, "חשיבות המשפחה בתקופת כזו היא קריטית, יש לשמור על קשרים עם בני המשפחה ובמיוחד לעודד צעירים לשוחח עם מבוגרים – יש להם השפעה חיובית עצומה עליהם. כמו כן, על גורמי מערכת הבריאות לזכור כי בידיהם היכולת להשפיע על מבוגרים רבים בישראל וחשוב כי יתייחסו אליהם ברצינות ובכבוד בעת מתן טיפול רפואי ".
המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב 888 ישראלים בגילאי 50 ומעלה בתקופת הסגר הראשון, מאמצע מרץ ועד תחילת מאי 2020. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ' ליאת איילון מאוניברסיטת בר-אילן ופורסם בכתב העת היוקרתי The Journals of Gerontology: Series B, Psychological and Social Sciences.
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
