2020 - השנה שעשתה גלים

זום אין, בחירות, בלגן נגיפי; מדינה בסגר, ראש ממשלה חליפי;

נרמול יחסים מול ריחוק חברתי - הכל מהכל, אבל לא שגרתי;

אש, בר סימן טוב, גמזו לטובה - למה? תראו מה הספקנו למרות כל הדרמה:

​​​​​​ינואר ⤺​

באירוע חגיגי באוניברסיטה הושק רובע החדשנות, הראשון מסוגו בארץ, בהשתתפות הגופים השותפים: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עיריית-באר שבע, משרד הבינוי והשיכון, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בית החולים האוניברסיטאי “סורוקה", רשות מקרקעי ישראל ומשרד הפנים.

במרכז רובע החדשנות בבירת הנגב יעמדו 3 תחומי מומחיות בולטים: טכנולוגיית מדבר, בריאות דיגיטלית ואבטחת סייבר. הרובע יתפרש על פני שטח של 2,620 דונם, ויתבסס על מוסדות מרכזיים בעיר, ביניהם קמפוס האוניברסיטה. 

כנס הסייבר הבין-לאומי CyberTech 2020

בשנה שבה תקיפות הסייבר עלו שלב מהרס תוכנית הגרעין האירנית ועד לכופר של מליונים של חברה מסחרית, משלחת בין-לאומית של עשרות שרי תקשורת, מנכ"לי משרדי תקשורת, ורגולטורים בכירים מרחבי העולם התארחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הביקור באוניברסיטה הוקדש ללמידה מקרוב על החדשנות וההישגים הישראליים בתחום הגנת הסייבר במשק התקשורת בכלל, ובפרט בהתמודדות עם האתגרים המשותפים לממשלות ולחברות בעולם בנושא אבטחת רשתות סלולריות בדור 5, לקראת פריסתן בארץ.

פברוא​ר ⤺

היום הפתוח המסורתי למועמדים ולמועמדות בלימודי תואר ראשון שבר שיאים – 10,000 איש ואישה בקמפוס שהתעניינו בעשרות של תוכניות ומחלקות הלימוד. מדובר במספר שיא של מתעניינים בלימודי תואר ראשון ביום פתוח. בין המשתתפים, היו גם מספר גבוה של תלמידי כיתה י"ב מצטיינים מבתי ספר במגזר הערבי בצפון ובמרכז שהוזמנו מראש. 

​היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע: She-Space הוצגה באו"ם כתוכנית דגל לקידום נערות במדע

She-Space הוא פרויקט חלל חינוכי ראשון מסוגו, פרי שיתוף פעולה בין המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטה ובין בית יציב. התוכנית שהחלה את דרכה לפני שנתיים עם קבוצת נערות מרחבי הנגב, התרחבה לשלוש מדינות נוספות ברחבי העולם: גרמניה ארצות הברית וברזיל. ד"ר שמרית ממן, יוזמת תוכנית She-Space הוזמנה להשתתף בפאנל מיוחד באו"ם ​בנושא נשים וחלל ולהעניק סקירה לאומית בנושא. 

מרץ ⤺

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ הכריז על הסטת משאבים חקריים והקמת כוח משימה מדעי רב-תחומי, הכולל עשרות מדענים, מטובי המוחות בישראל על מנת למצוא פתרונות להתמודדות עם השפעות נגיף קורונה במגוון תחומים: כלכלה, אספקת מזון, ביטחון, מלונאות, התנהגות חברתית ועוד.

למחרת ההחלטה התקיים מפגש הקמה של כוח המשימה בו השתתפו למעלה מחמישים מדענים, חברי סגל מכלל מחלקות האוניברסיטה שנענו לקריאתו של נשיא האוניברסיטה לתרום מהידע והמשאבים העומדים לרשותם לטובת התמודדות עם היבטים שונים של המשבר. חלק מהחוקרים שנמצאים בבידוד ביתי השתתפו בדיונים באמצעות מערכת וידאו. האוניברסיטה תקדיש משאבים לקידום הרעיונות הטובים ביותר שעלו במסגרת הדיונים. 

בתוך חמישה ימים, עוברת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להוראה מקוונת מלאה

התפרצות התחלואה וההחלטה הפתאומית על סגר, הביאה את האוניברסיטה לאתגר גדול עם פתיחת סמסטר ב'. מתוך רצון לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה באוכלוסיית הסטודנטים, הועברה הלמידה באוניברסיטה מהוראה שברובה המוחלט פרונטלית להוראה מקוונת מלאה. על המהלך השאפתני ניצח אגף דיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות באוניברסיטה. 

אפריל ⤺

ארגון ה-EFMD שהוא אחד הארגונים החשובים בעולם להענקת תקן איכות לפקולטות לניהול בעולם החליט על הענקת תו תקן בין-לאומי לפקולטה. החלטה זו מעמידה את הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר בשורה אחת עם מספר מצומצם של הפקולטות לניהול הטובות בעולם, כדוגמת קיימברידג' ובית הספר לעסקים של לונדון. 

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מקימה קרן סיוע לסטודנטים בסך 800,000 ₪

בכדי לעזור לסטודנטים להמשיך בלימודיהם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הודיעה על הקמת קרן לסיוע כלכלי בסך של 800,000 ₪. הקרן תסייע לסטודנטים שנתקלים בקשיים כלכליים משמעותיים בשל המשבר. הקרן תעניק כ-500 מלגות בסכום של 1,600 ₪ כל אחת. בנוסף, האוניברסיטה החליטה לאפשר לסטודנטים שמתגוררים במעונות להפסיק את חוזה המגורים שלהם ולצאת מהמעונות החל מחודש מאי, ללא קנסות. 

מאי ⤺

הפיתוח מבטיח רמת דיוק גבוהה ומחיר נמוך בצורה משמעותית מכל שיטה קיימת אחרת. אם תאושר לשימוש נרחב, הבדיקה עשויה לסייע לניטור נשאי הנגיף בכניסה למקומות כגון שדות תעופה, מפעלים וחברות גדולות ובכך לעזור למדינות להחזיר את הכלכלה והמשק לפעילות מלאה. תוצאות מבטיחות של ניסויים קליניים שנערכו בליווי משרד הביטחון על מעל ל- 120 נבדקים בישראל, הוכיחו יותר מ-90% הצלחה של הבדיקה, כאשר הושוותה לתוצאות של בדיקת PCR. המחקר נמשך בימים אלו ובמהלכו ישוו בין דגימות של חולי קורונה לאלה של חולים במחלות אחרות וכן ייבדק האם ניתן לאתר שלבים שונים של ההדבקה בוירוס הקורונה.

בעקבות הקורונה: חוקרות פיתחו לומדה המחזקת את הרגישות התרבותית למטופלים מרקעים שונים בזמני חירום

חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו לומדה המסייעת לצוותי הטיפול והסיוע לפתח ולשפר את הרגישות התרבותית למטופלים מרקעים ואוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, בעקבות משבר הקורונה. מטרות הלומדה הן הגברת מודעות לרגישות התרבותית של אוכלוסיות שונות לטובת ייעול הטיפול וחיזוק הלכידות החברתית. צוות המומחים מהאקדמיה ומהשטח מצא דרך אינטראקטיבית וידידותית לספק כלים לצוותי הטיפול והסיוע על מנת שיוכלו לתת מענה מקצועי ורגיש לאוכלוסיות מגוונות. הלומדה מתבססת על ידע נרחב שנצבר בתחום ומותאמת היטב להקשר הישראלי האקטואלי ולמגוון החברתי- תרבותי הקיים בו. לצד חשיפה לידע אקדמי עשיר, הלומדה כוללת ראיונות מוקלטים עם מומחים בתחום, סרטונים וכתבות עיתונות.

יוני ⤺

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מגלה עניין בחומרי סיכה בתצורת ננו-בצל, פרי פיתוחם של חוקרים מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, ובוחנת דוגמאות של מבנים אלה מתוך כוונה להשתמש בהם בניסויים עם לווינים. בשיתוף עם עמיתיהם מאוניברסיטת מערב אוסטרליה UWA הצליחה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ' ג'פרי גורדון, לייצר כמויות משמעותיות של מבנים חלולים כדוריים בתצורת "ננו-בצל" בהרכב בורון-ניטריד (BN).

במקום הראשון בתחרות 'סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי 6.0': אפליקציית XSible

XSible פותחה על ידי הלל להמן, סטודנט למדעי המחשב ושי פולג, סטודנט לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לאחר שנחשפו מקרוב לקושי של ידידה עם מוגבלות פיזית בכל יציאה מהבית. היישומון מאפשר למשתמשים לקבל מידע ולדרג את רמת הנגישות של בתי עסק על פי מגוון פרמטרים לטובת יצירת תמונת מצב אמינה ועדכנית . במסגרת התחרות פיתחו צוותים משולבים של סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון מיזמים טכנולוגיים פורצי דרך לייעול שירותי המגזר הציבורי בישראל. התחרות בשיתוף: מרכז Yazamut 360° של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, משרד המשפטים, גוגל ישראל, רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית . ​ 

יולי ⤺

בקורס הקיץ השתתפו 35 אנשי מקצוע וסטודנטים מ-17 מדינות ברחבי העולם, ביניהן: ארה"ב, קנדה, סין, איטליה, הודו, מקסיקו, אוגנדה ועוד. הרקע האקדמי, המקצועי והאישי המגוון והעובדה שחלק מהמשתתפים בקורס עובדים במערכות בריאות ברחבי העולם, זימנו חשיפה לתרחישי אמת בזמן מגיפה עולמית במדינות וקהילות שונות. הקורס התמקד במפגש שבין בריאות ציבורית וגלובליזציה ומשתתפיו דנו בדרכים השונות בהן תהליכים גלובליים משפיעים על חלוקת משאבי הבריאות, מציבים משברים ביו-אתיים חדשים ומשנים את הבנתנו לגבי התחום. הקורס הורכב מהרצאות, דיונים, חלוקה לקבוצות עבודה קטנות, צפייה בסרטים והגשת פרויקט גמר וזכה להצלחה רבה. 

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק 18 מיליון ש"ח לסטודנטים שנפגעו כלכלית מהקורונה וקיים חשש להמשך לימודיהם

מענק ח"י מיליון השקלים, המהווה סכום חסר תקדים באקדמיה בישראל, מתאפשר בזכות קמפיין גיוס תרומות שהשיקה האוניברסיטה. תחת הכותרת save the class of covid-19  קראה הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לידידיה ולכל מי שההשכלה הגבוהה בישראל חשובה לו, לתרום למען המשך הלימודים של הסטודנטים באוניברסיטה.​ 

אוגוסט​ ⤺

לראשונה מאז הקמת האוניברסיטה קיים שוויון מגדרי – 50:50, בוועדה כל כך חשובה", אמרה ד"ר הילה רימר, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית. בתוקף סמכותה בוחנת הוועדה ומאשרת מועמדויות של חברות וחברי סגל אקדמי שעלו על המסלול לקבלת קידום מקצועי וקביעות.

"זהו מסר ברור וחד משמעי של הוגנות מגדרית, והוא משתלב עם חזון האוניברסיטה של מצוינות ביחד עם אחריות חברתית—ללא פשרות". הנשים שנבחרו לוועדת המינויים העליונה הן פרופ' יעל אמיתי מהפקולטה למדעי הבריאות; פרופ' מיכל קרומר נבו מהפקולטה למדעי הרוח והחברה; פרופ' אורית סיון מהפקולטה למדעי הטבע; פרופ' יעל אידן ופרופ' נורית אשכנזי – שתיהן מן הפקולטה למדעי ההנדסה. חמש הנבחרות ימשיכו להשמיע את הקול הנשי, שעד כה השמיעה לבדה פרופ' ורד סלונים-נבו, האישה היחידה שכיהנה בוועדה בשנים האחרונות. 

משרד הבריאות אישר לראשונה שימוש בטכנולוגיה לייעול בדיקות קורונה שפותחה באוניברסיטה

משרד הבריאות אישר לשימוש שיטה לייעול בדיקות קורונה ב-12 המעבדות הווירולוגיות ברחבי הארץ. השיטה המאפשרת לבדוק 400 איש בכ-50 בדיקות בלבד, פותחה במעבדות המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) והוכחה כיעילה וזולה יותר פי שמונה משיטות אחרות שפותחו ברחבי העולם. 

​​ספטמבר ⤺

בצל מציאות הקורונה, נערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב האקתון אשר נפרס על פני שלושה ימים גדושים ואינטנסיביים, בהם השתתפו מעל 200 סטודנטים מ- 55 צוותים שונים בליווי של עשרות מנטורים מהתעשייה ומהאוניברסיטה אשר סייעו לסטודנטים להגיע לתוצרים הטובים ביותר. במקום הראשון זכה המיזם במקום הראשון: CountMeIn ש מאפשר לסטודנטים להירשם לקורסים ההיברידיים על פי עיקרון ה-biding. 

חוקרים באוניברסיטה פיתחו מערכת לחיזוי התקפים אפילפטיים

המערכת, שמבוססת על למידת מכונה לניתוח אותות EEG יכולה לחזות התקפים אפילפטיים כשעה לפני התרחשותם. חברת ההזנק NeuroHelp, שהוקמה בעקבות המחקר, מפתחת את הטכנולוגיה היא חברת פורטפוליו של מאיץ אואזיס של מרכז היזמות האוניברסיטאי.​

​אוקטובר ⤺​

המחלקה לכלכלה באוניברסיטה רשמה הישג מרשים, כאשר 95 אחוזי מתלמידיה שניגשו השנה לבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון בישראל, עברו אותן בהצלחה. שיעורם הוא הגבוה ביותר בארץ לעומת סטודנטים משאר המוסדות להשכלה גבוהה בישראל שניגשו לבחינה. 63 סטודנטים לכלכלה באב"ג מתוך 66 ניגשו לבחינה בשנה זו ועברו אותה בהצלחה. 

לראשונה בארץ: האוניברסיטה מקימה מרכז ישראלי לטיפול פליאטיבי - טיפול תומך לחולים עם מחלות חשוכות מרפא

מרכז המשאבים הישראלי לטיפול פליאטיבי ע"ש קאפי ואריק פלנדרז יתבסס על ריכוז המומחים הגדול בתחום הקיים באוניברסיטה. כמרכז לטיפול פליאטיבי אקדמי הראשון בישראל הוא יזום ואף יממן מחקר​ים בתחום, יפתח קורסים, שיטות הוראה והכשרה חדשניות ואף יקדם הסברה ותמיכה בהרחבת הטיפול הפליאטיבי לכל תושבי המדינה הזקוקים לכך. 

פתיחת שנת הלימודים תשפ"א: זינוק במספר הסטודנטים באונ​יברסיטה

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רושמת עלייה של כ- 12% במספר הסטודנטים החדשים וכן, עליה במספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה בכלל (כ-5%), עלייה זו באה לידי ביטוי בכל התארים – ראשון, שני ושלישי. בסמוך לפתיחת השנה הושקה אפליקציית MyBGU באמצעותה יעודכנו הסטודנטים אודות נושאים אקדמיים כגון ציו​​נים וקורסים, צורת ההוראה, השירותים והמידע הדרוש עבור כל סטודנט וסטודנטית. על אף הקמת 90 כיתות היברידיות שמאפשרות הוראה משולבת, סמסטר א' יתנהל כולו באופן מקוון לאור נתוני התחלואה הגבוהים.​

נובמ​בר ⤺

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף חברת ABAN הכריזו על הקמת מכון מחקר חקלאי בעיר צ'נאי, בהודו. המכון יכשיר סטודנטים ברמה אקדמית ויסייע בפיתוח פתרונות חקלאיים עבור תושבי הודו. האוניברסיטה תקבע את תוכנית הלימודים ואת הסטנדרטים האקדמיים של המכון החדש. עם הקמת המכון, סטודנטים מהודו יוכלו להמשיך לתארים מתקדמים בבן-גוריון. 

מפתח חיסון לקורונה והרופא הבדואי הראשון בין מקבלי 'אות בן-גוריון' לשנת תשפ"א

מדי שנה מעניקה האוניברסיטה את 'אות בן-גוריון', מתוך רצון להוקיר נשים וגברים שתרמו תרומה משמעותית וייחודית ברוח מורשת דוד בן-גוריון. האות מוענק ביום ציון פטירת ראש הממשלה הראשון בתחומי המדע, חברה וקהילה, כלכלה, תרבות, סביבה וחינוך. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, ברך את הזוכים ואמר: "חזונו של דוד בן-גוריון ממשיך לפעם בקרב הזוכים. אנו מוקירים את תרומתכם הייחודית שיש בה פריצת דרך מדעית למען העולם לצד נתינה מתמשכת למען הזולת, אלו ערכיו של בן-גוריון, אלו הערכים שלנו". 

דצמבר ⤺​

מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) במכון בן-גוריון השיק השבוע בדובאי פרויקט המקדם שיתוף פעולה תרבותי- אקדמי בנושא יהודי ארצות האסלאם. "בדרך כלל אנחנו חוקרים היסטוריה. הפעם, עשינו היסטוריה", אמרה פרופ' פולה קבלו, מנהלת המכון. 

חג שמח! סטודנטים מבן-גוריון זכו בשלושה מתוך ארבעת המקומות הראשונים בתחרות חנוכיות בין-לאומית שארגן משרד החוץ בשיתוף מרכז יזמות360 

המארגנים הזמינו סטודנטים וחברי סגל בעלי רקע בתחומי ההנדסה, ממוסדות אקדמיים להנדסה בישראל, לייצר חנוכייה חדשנית בהתבסס על כושר הדמיון והיצירתיות. התחרות השתלבה עם "פרויקט 1000 החנוכיות" בהובלת משרד החוץ ושגריר ישראל במקדוניה, דן אורין. חנוכייה שנדלקת ללא מגע, באמצעות המחשבה בלבד ומבוססת על טכנולוגית EEG וקוראת גלי אלפא ובטא, זיכתה את ניר צחר, סטודנט שנה ד' במחלקה להנדסת חשמל, במקום הראשון בתחרות ובפרס כספי בגובה 10,000 ש"ח.​​

מוזמנים לקרוא גם את תקציר הישגי חוקרי בן-גוריון לשנת 2020 »​